מאז שכולם נאלצו לעבוד מהבית, המון מנכ”לים רואים שחלק מהעובדים שלהם ממש לא מבסוטים. איך הם יודעים? כי עובדים טובים פתאום עוזבים את החברה הגדולה שלהם (500+ עובדים) ועוברים לעבוד במקומות קטנטנים (סטארט-אפים בחיתולים או קרנות השקעה), או בכלל מפסיקים לעבוד. זה נשמע מטורף, נכון? הרי הם מוותרים על המון כסף. המנכ”לים מרגישים פגועים ובטח גם מבולבלים לגמרי.
אבל אין סיבה להיות מבולבלים. יש לזה הגיון, תאמינו או לא.
בעולם הזה של עבודה מרחוק, המון אנשים מרגישים מנותקים, וזה גורם להם להיות עצובים, לפעמים אפילו ממש מדוכאים. הם יודעים שמשהו חייב להשתנות, אבל אין להם מושג מה. העבודה תופסת להם את רוב היום, אז הם בטוחים שהבעיה שם. הם חושבים שהם מרגישים מנותקים כי הם עובדים ב”חברה גדולה”. הם מאמינים שאם יעברו לחברה קטנה, הם ירגישו מחוברים שוב.
אבל זה לא עובד ככה. הניתוק שלהם לא קשור לגודל החברה, אלא לאיך הם עובדים מרחוק.
רוב המנהלים מרגישים שאסור להם לשאול על החיים האישיים של העובדים, אז הם לא מעזים לשאול על הבית שלהם או על השגרה היומית. וזו טעות גדולה. מנהל הוא כמו מאמן – התפקיד שלו זה לעזור לעובד להבין ולפתור בעיות, לא משנה אם הן קשורות לעבודה או לחיים האישיים.
אז אם אתם מנהלים ומרגישים שמישהו מהצוות שלכם לא מאושר או סובל, פשוט תשאלו אותו. תשאלו על הבית שלו, על היום-יום שלו. סביר להניח שתגלו שחסר לו לפחות אחד מהדברים האלה:
– לצאת החוצה
– לראות אנשים מוכרים
– לעשות ספורט
– לשבת בשקט בלי שמישהו יפריע לו בשיחות זום
אני חושב שבני אדם צריכים ארבעה דברים כדי להרגיש מאוזנים בראש:
1. קשר עם הטבע
2. קשר עם אנשים
3. תנועה של הגוף
4. מקום שקט לעבוד בו
לפני הקורונה, כולנו קיבלנו את הדברים האלה פחות או יותר רק מזה שהלכנו למשרד.
היינו יוצאים מהבית כל יום, נוסעים למשרד וחזרה. זה אומר שנשמנו אוויר בחוץ, אפילו אם זה היה רק לכמה דקות. ככה התחברנו לטבע.
ראינו אנשים אחרים במשרד שהכרנו. אולי הם לא היו החברים הכי טובים שלנו, אבל הכרנו אותם. אמרנו שלום ולהתראות, אולי אכלנו ביחד צהריים, אפילו יצאנו לשתות אחרי העבודה וצחקנו קצת. ככה התחברנו לאנשים.
היינו צריכים ללכת לתחבורה, וזה הזיז לנו קצת את הגוף. חלק מאיתנו אפילו ניצלו את זה והלכו לחדר כושר, ממש הזיזו את הדם.
המשרדים המודרניים מתוכננים לעבודה – יש בהם חדרים קטנים לשיחות, חדרי ישיבות או משרדים פרטיים לפגישות ושיחות. ככה היה לנו מקום שקט לעבוד בו.
עשינו את כל הדברים האלה בלי בכלל לחשוב על זה.
במקום לנסות לשכנע אתכם שהדברים האלה גורמים לנו להרגיש טוב ומרוצים, אני מציע שפשוט תנסו אותם בעצמכם.
ברור שכשהלכנו למשרד, קיבלנו את כל הדברים האלה, אבל רק קצת. אם נתכנן איך לעשות אותם כשאנחנו עובדים מהבית, נוכל לקבל הרבה יותר מהם, ולהרגיש אפילו יותר טוב ממה שהרגשנו כשעבדנו במשרד.
הנה איך אני עובד מרחוק בכיף
## להתחבר לטבע
אני יוצא להליכה של 5 דקות בחוץ בבוקר לפני שאני מתחיל לעבוד. ועוד הליכה של 5 דקות בסוף היום כשאני מסיים לעבוד.
ההליכה הזאת לא רק מחברת אותי לטבע כי אני יוצא החוצה, היא גם סימן טוב למעבר בין הבית לעבודה ובחזרה. לפני ההליכה בבוקר ואחרי ההליכה בערב, אני לא נוגע בעבודה בכלל. זה נותן לי זמן להתמקד במשפחה ובדברים האישיים שלי.
אני גם לוקח הפסקות לאורך כל היום. אני קובע רק פגישות של 25 או 50 דקות, ומסיים אותן בדיוק בזמן. ככה יש לי הפסקה לעשות אחד או יותר מהדברים האלה:
– ללכת לשירותים
– לשתות משהו
– לאכול משהו קטן
– לצאת החוצה
– להתכונן לפגישה הבאה
כשאני יוצא החוצה (וזה קורה לפחות פעם בשעתיים), אני:
– עוצם עיניים ומפנה את הפנים לשמש (אפילו אם מעונן) לדקה אחת. זה ממש מחבר אותי לטבע, מהר וחזק.
– תוך כדי, אני מותח את השרירים באגן ונושם עמוק חמש פעמים. זה מזיז לי את הדם בגוף.
– אחר כך אני מוצא את אשתי או אחד מהילדים שלי ונותן להם חיבוק של דקה. (בינינו, רק אשתי סובלת את זה. הילדים שלי מוכנים לחיבוק של 10 שניות מקסימום, אם בכלל.) החיבוקים האלה ממש מחברים אותי למשפחה שלי.
להתחבר לאנשים
חוץ מהחיבוקים של דקה שסיפרתי עליהם, אני קובע מפגשים פנים מול פנים עם ריחוק חברתי לפחות פעם בשבוע.
אני לא משקיע בארגון בכלל. אני פשוט שולח מייל עם הזמן והמקום של המפגש.
לפעמים זה במסעדה או בר בחוץ לשתייה או אוכל. לפעמים זה על המרפסת שלי וכל אחד מביא מה שהוא רוצה לשתות או לאכול.
אני לא מתכוון להיות גס, אני פשוט רוצה שיהיה לי קל מאוד לארגן ולארח, כדי שאני באמת אמשיך לעשות את זה.
המטרה שלי במפגשים האלה היא לצחוק. אני מזמין אנשים שאני יודע שאני יכול לצחוק איתם.
להזיז את הגוף
חוץ מההליכות הקצרות בבוקר ובערב וההפסקות של דקה, אני רץ על הליכון. אבל במקום לנסות לראות כמה אני יכול לעשות, ניסיתי לראות כמה מעט אני יכול לעשות ועדיין להרגיש טוב ורגוע בגוף למשך יותר מ-24 שעות. בשבילי, זה 3 דקות במהירות 4.0. אני רץ 5 דקות ליתר ביטחון.
שוב, המטרה שלי היא לעשות את זה כל כך קל (כלומר, קצר ואיטי) שאין לי שום תירוץ לא לעשות את זה כל יום.
אגב, אני לפעמים מוותר על ההליכה בבוקר ועושה במקום זה 5 דקות על ההליכון, כי ההליכון שלי במוסך נפרד, אז אני צריך לצאת החוצה כדי להגיע אליו. ככה אני מתחבר לטבע בכל מקרה.
מקום שקט לעבוד
הפכתי חדר אחורי לאולפן זום. הוא רחוק מאיפה שהילדים משחקים, ואני יכול לנעול את הדלת כדי שאף אחד לא יכנס בטעות.
להרבה מהעובדים שלכם אין בית מספיק גדול, או חדר פנוי, כדי לעשות מקום כזה שקט. בשבילם, יש שתי אפשרויות:
– לעבוד במקום עבודה משותף מחוץ לבית
– לשכור בית באזור יותר זול כדי שיהיה להם מקום גדול יותר
אני ממליץ שהחברה תיתן כסף לשכירות של מקום עבודה משותף או בית רחוק יותר.
אשתי ואני שכרנו מורה לחינוך ביתי שתהיה עם הילדים שלנו.
הרבה מהעובדים שלכם לא יכולים להרשות לעצמם לעשות את זה לבד. בשבילם, אתם יכולים:
– לשנות את האווירה בחברה. להגיד שזה בסדר וטוב שילד נכנס לשיחת זום, כי זה מכיר לכולם את המשפחה של העובד. לבקש מהאחראי על הפגישה לשמוח כשזה קורה, כי זה עוזר לצוות להתחבר יותר כבני אדם.
– לעשות מה שגיטלאב עושים ולארגן שיחות זום של Juicebox שמחברות משפחות ביחד למפגשי משחק מרחוק לאורך היום ומכירות אותם לילדים במקומות שונים שהם בחיים לא היו פוגשים אחרת.
– לעודד הורים לחבור למשפחות אחרות וליצור בית ספר קטן (לשכור מורה ביחד).
אם אני עושה את כל הדברים האלה, אני מרגיש מחובר, יציב ורגוע כל היום. אפילו אם יש לי שיחות זום אחת אחרי השנייה כל היום, אני מרגיש מלא אנרגיה כל עוד אני באמת לוקח הפסקה בין כל שיחה ויוצא החוצה בהפסקות האלה.
יש עוד כמה דברים שעוזרים לי להרגיש טוב. הנה הם:
איך אני מסדר את שולחן העבודה שלי:
– יש לי שולחן שאפשר לעמוד לידו. בזכותו, הצוואר, הגב והגוף שלי לא כואבים ולא נהיים קשים. (לפני שהיה לי שולחן כזה, הייתי משתמש בכרית מיוחדת לצוואר עם כפתורי לחץ לכמה דקות בהפסקות ובסוף היום כדי להוריד את המתח מהצוואר והגב.)
– שמתי את השולחן שלי ישר מול חלון. זה עושה שני דברים טובים:
– אני יכול להסתכל החוצה על הטבע כל היום. אני גם פותח את החלון כשמזג האוויר נחמד כדי שייכנס אוויר טרי. זה ממש מחבר אותי לטבע.
– האור הטבעי על הפנים שלי עובד כמו תאורה מקצועית לצילום, אז אני נראה ממש נוכח בשיחות וידאו.
מה אני עושה בבוקר:
אני עושה את מה שטים פריס מציע לעשות בבוקר.
– מדיטציה של 10 דקות (עדיין במיטה) עם אפליקציה שנקראת Waking Up.
– כותב ביומן (עדיין במיטה) עם יומן של 5 דקות.
– מסדר את המיטה.
– שותה כוס מים גדולה.
– רץ 3 דקות על ההליכון.
– כל יומיים, אני עושה שכיבות סמיכה עם אפליקציה שנקראת Just 6 Weeks.
כל הדברים האלה ביחד לוקחים לי 20 דקות, והם נותנים לי המון אנרגיה ועוזרים לי להתמקד במשימות של היום.
ארוחות:
אני משתדל לאכול כל ארוחה וחטיף בחוץ, בלי טלפון.
בידור:
אני מנסה (ודי מצליח) לא להסתכל על מסכים בשביל בידור. זה אומר שאני כבר לא מסתכל בטלפון על חדשות, טוויטר, יוטיוב וכאלה.
בלי בידור ממסכים, אני מכריח את עצמי לעשות דברים אחרים כשאני לא עובד. אז אני מוצא את עצמי:
– יושב בחוץ ומסתכל על העלים זזים ברוח (זה ממש מחבר אותי לטבע)
– מדבר עם אשתי (זה מחבר אותי לאנשים)
– מדבר ומשחק עם הילדים שלי (זה גם מחבר אותי לאנשים)
– קורא ספר אמיתי, מנייר (זה מרגיע)
כל הדברים האלה גורמים לי להרגיש רגוע, בזמן שלהסתכל בטלפון או במסך אף פעם לא עושה לי את זה.
זמן חופש:
אני לא עובד בכלל בסופי שבוע, ככה אני מבטיח לעצמי יומיים של מנוחה כל שבוע. ואני לוקח סוף שבוע ארוך עם המשפחה שלי פעם בכמה חודשים.
Plaid לא מזמן בדקו את ימי החופש וגילו שהעובדים שלהם בכלל לא לוקחים אותם… בכלל. אז הם קבעו שני סופי שבוע של 4 ימים למחצית השנייה של 2020. בסופי השבוע הארוכים האלה, אסור לאף אחד ב-Plaid לעבוד. (ברור, Plaid לא יכולים למנוע מצוות המכירות לענות למיילים. אבל בתקווה, הם יעשו את זה ממקום כיף.)
אני ממליץ שתעשו אותו דבר.
תחשבו על כל ההצעות האלה כמו ניסויים. יש עוד המון דרכים להתחבר לטבע, להתחבר לאנשים, להזיז את הגוף ולמצוא מקום שקט לעבוד בו.
תמצאו את הדרכים שעובדות בשבילכם. תוודאו שאתם עושים אותן כל יום, וכמה פעמים ביום.
ואם אתם מנהלים, תוודאו שגם העובדים שלכם עושים את זה. אם תעשו את זה, אני בטוח שאתם והעובדים שלכם תרגישו מחוברים, רגועים ומרוצים לאורך זמן. וככה העובדים שלכם יישארו בחברה.
פרנסיס דייוידסון, המנכ”ל של Sonder, אומר:
“נכון שלפעמים כדאי לדבר על החיים האישיים של מישהו, אבל תזהרו, זה לא תמיד טוב. יש אנשים שירגישו לא נעים אם תלחצו עליהם לספר דברים אישיים. במקום זה, תציעו להם לדבר על זה. אם הם רוצים – מעולה. אם לא – גם בסדר.
אני לא בטוח שאני מאמין שאנשים מתחברים לטבע כשהם נוסעים באובר. אבל אני מסכים שחשוב מאוד לא להישאר בבית ימים שלמים.
ההמלצות פה הן מאוד ספציפיות. זו דרך אחת להיות מאושר. יש עוד הרבה דרכים.
דקה זה המון זמן לחיבוק!
אנחנו צריכים לעדכן את כל התהליך הזה לעולם שאחרי הקורונה.”