קודם כל, קראו את ״איך לשבח את העובדים שלך״
בנוסף למה שמופיע שם, אני ממש ממליץ לאמן כל אחד מחברי הצוות שלכם, כדי לעזור להם להשיג תחושה של הנאה בעבודה, ולכן הם יעשו את העבודה הכי טובה שלהם.
אחת לחודש, בפגישה האישית שיש לי עם העובדים שלי, אני שואל אותם את השאלות הבאות ומבקש מהם לדרג כל תשובה מ-1 – ״לא יכול להיות גרוע יותר״ עד 5 ״לא יכול להיות טוב יותר״ דרך 3 ״תואם את הציפיות שלי״:
- איך אתם מרגישים לגבי העבודה? 1-5
- מה החזון של הקריירה שלכם לחמשת השנים הקרובות? האם מה שאתם עובדים עליו עכשיו מוביל אתכם לחזון הזה? 1-5
- איך אתם מרגישים באשר לחיים הפרטיים שלכם? 1-5
- איך אתם מרגישים באשר לסביבת העבודה מהבית שלכם? 1-5
- איך לדעתם אנחנו מתפקדים בתור חברה? 1-5
- איך זה לעבוד עם הצוות שלנו? 1-5
- איך לכם לעבוד איתי? 1-5
כשהם עונים על משהו ״1״ או ״2״ – אני שואל שאלת המשך ״מה יגרום לזה להשתפר לכיוון 3?״
אם הם עונים נמוך על החיים הפרטיים, ואתם מרגישים שהם ירגישו בנוח לפרט יותר, אני מבקש מהם לדרג את ההרגשה לגבי כל אחד מהבאים בנפרד:
- מערכות יחסים
- הבית עצמו
- הקריירה
- כסף
- זמן עם חברים ומשפחה
- כיף ובידור
- בריאות פיזית
- תחושה נפשית
ואז אני עובר על הרשימה כולה. כדי לשפר עניינים שקשורים לבית, או לאיזון בית-עבודה, או לעבודה מהבית, וגם ל״עבודה עם הצוות״ – זה בדר״כ ידרוש גם פעולות מצד העובד.ת עצמם. אז אני בוחר מכל אלו את מה שקיבל את הציון הנמוך ביותר. ואני מבקש מהעובד.ת שיתארו לי בקצת יותר מילים למה הדירוג כזה נמוך. ואז אני מנסה לעזור להם לבנות תוכנית פעולה מאד ספציפית שתגרום לציון של זה לעלות. ואז אני רושם לי לבדוק בעוד חודש האם היה שיפור. (אני בדר״כ לא אגע ביותר מנושא אחד כזה בפגישה אחת, אלא אם מרגיש לי שיש לבנאדם מולי אנרגיה לקבל עליו עוד משימות.)
ואז אני לוקח את הכי נמוך מבין מה שנשאר – ביצועי החברה, או ״לעבוד איתי״ – כי אלו בדר״כ ידרשו שדווקא אני אעשה עם זה משהו. אני מבקש מהעובד.ת שישתפו איתי בקצת יותר מילים למה זה קיבל ציון נמוך. ואז אני מבקש מהם לעזור לי לבנות תוכנית פעולה (עבורי) מאד ספציפית שיכולה לגרום לציון של זה לעלות. וגם על זה אני רושם לעצמי תזכורת.
אני שואל בדיוק את אותן השאלות עם הדירוג של 1-5 (בכתב, כן?) פעם בחודש, עבור כל אחד מהעובדים בנפרד. עם הזמן, הציונים בדר״כ עולים עד 4 או 5. וכשזה קורה – הקסם מתרחש.
אפילו במקומות בהם אני לא מצליח להעלות את הציון עד 5, הצוות שלי מרגיש שמקשיבים לו, ושאכפת לי ממנו, אפילו כבר בגלל ששאלתי אותם וגרמתי להם לחשוב על זה. שמתי לב שספציפית השאלה על החיים האישיים (״איך אתם מרגישים באשר לחיים הפרטיים שלכם? 1-5״) מסבה להם הנאה, וזה לבד כבר מגביר את הפרודוקטיביות והנאמנות לעבודה. אנשים מרגישים מדהים שאכפת לי מהם מספיק עד כדי שאנסה לעזור להם לשפר את החיים האישיים.
לחברי הצוות שהמוטיבציה שלהם נעה בין כל מיני אזורים, אני אשאל עוד שתי שאלות –
- ברשימת המשימות הנוכחית שלך – על מה אתה הכי מתרגש לעבוד?
- ועל מה אתה הכי לא מתרגש לעבוד?
המשימות שמרגשות אותם? אין צורך לעשות שום דבר בנידון. הם יפגיזו.
בקשר למשימות שממש לא מרגשות אותן, אני מנסה להבין לעומק את העניין. אני מבקש מהם לשייך כל אחת מהמשימות האלו לאחת הקטגוריות הבאות:
- משימות שלא צריכות להיעשות
- צריכות להעשות, אבל מישהו אחר צריך לעשות אותן.
- מי היה יכול לעשות אותן?
- צריכות להיעשות, ורק את.ה יכולים לעשות אותן
- איזה תנאים היו גורמים לך לעשות אותן יותר בכיף/חשק? כלומר – היית נהנה לעשות את המשימה הזו כל עוד …… (מה הם משלימים פה?)
לגבי האחרון – טריק אחד שעובד ממש טוב כדי לגרום למשימה שממש לא נעים לעשות להפוך לאחת שכן היא לעשות את זה עם מישהו אחר. אז לפעמים אני מציע להם סשיין שבו נעבוד יחד. אני עובד על משימות שאני לא סובל – אבל רק אני יכול לעשות. וגם הם. אבל אנחנו נמצאים יחד באותו חלל (או לפחות עם שיחת וידאו פתוחה), ואיכשהו אפשר להספיק הרבה ולסבול פחות. זה נקרא ״שותפי אחריות״.
[במהלך השנים גיליתי שהרבה אנשים ממש שונאים לעשות משימות ספציפיות (למשל משימות בירוקרטיה), ולכן הם פשוט נמנעים מלעשות אותן בכל מחיר. וכך נצבר להם חוב משימות. איך אפשר לפתור זאת בקלות?
התשובה הראשונה היא להאציל משימות כאלו כמה שיותר לאחרים. אבל תמיד נשארות בסוף משימות שאי אפשר להאציל. עבורן אנחנו צריכים אסטרטגיה אחרת.
השאלה היא – איך ניתן לעצמנו מוטיבציה לעשות אותן?
אגב, גיליתי שמי שהכי סובל מהעניין הזה הוא אנשים מוחצנים, או חברתיים. וזה מפני שהם סופגים אנרגיה מ(1) להיות בקרבת אנשים, ו-(2) לעשות דברים כיפיים.
כשאנחנו (המוחצנים) צריכים לעשות משהו שהוא לא כיף ואנחנו לבד, זה כואב לנו. אבל אם אנחנו בנוכחות אנשים אחרים, אנחנו נהיה קצת יותר ״בסדר״ לעשות משהו שהוא לא כיף. מי הם ה״אחרים״ שנמצאים לידינו? זה אפילו לא כל כך משנה. זה יכולים להיות הילדים שלנו, קולגות, חברים, אנשים בבית-קפה, או כל אחד כמעט.
אז תמצאו לכם מישהו שיימצא בקרבתכם כשאתם צריכים לעשות משימות כאלו, זה יעזור לכם לעבוד עליהן.
גיליתי שזה בדר״כ לוקח רק מספר חודשים לכל אחד מחברי הצוות להגיע לתשובות של 4 או 5 על השאלות שלי. (רבים מהעובדים נמנעים לתת 5 כי תמיד הכל יכול להיות להשתפר עוד, גם אם הם לא יודעים לתאר איך בדיוק). וכשזה קורה, העובדים נהיים מוקירי תודה ופרודקטיביים יותר.
וכשאני מצליח להביא את זה לרמה הגבוהה ביותר – בה כל אחד מהם עובד *בעיקר* (אך לא רק) על משימות שמרגשות אותם – זה כבר המקום הטוב ביותר להיות בו. פתאום צוות קטן של אנשים יודע לייצר כמות עצומה של עבודה.
וידאו של ראיין ברסלאו מדבר על לבנות מוטיבציה לצוות שלך: