פוסט אורח | לילך צדיק
אוטוסטרדת המידע של התקופה האחרונה הגיעה לשיאים חדשים. ואכן, בתוך העולם הטכנולוגי המהיר שבו אנו חיים, ישנו שפע מידע הזמין עבורנו בכל רגע נתון ויכול להרחיב את עולמנו. במקביל קיים גם שפע מידע הזורם אלינו ומוסיף לנו הרבה רעשים לחיים. מעולם לא זכורה לי תקופה בה הייתה הצפה של כל כך הרבה מידע מתעתע, סותר, מפחיד ומבלבל.
זו אחת הסיבות שבחרתי להעביר את התקופה האחרונה מנותקת מפייסבוק וחדשות: חשבתי שאם כבר סגר אז לפחות לייצר לעצמי בועת מציאות נקייה ככל הניתן מרעשים מזיקים. ואל דאגה, עדיין אני יודעת מה קורה סביבי – באיזה יום נגמר הסגר ומי מתמודד לבחירות. הסביבה הקרובה שלי דואגת להשאיר אותי מעודכנת.
הדוגמה הזאת מתחברת להשקפה שמתגבשת אצלי כבר זמן לא מבוטל. אני זוכרת את עצמי לפני למעלה משנה, נסחפת בין המון האנשים שרצים ברציפי הרכבת. פוסעים במהירות, לפעמים אפילו רצים. זוכרת את עצמי לפחות פעם אחת תופסת ריצה מטורפת כדי להספיק וכמעט ונתקעת במישהו או נופלת.
לא פעם הייתי מוצאת את עצמי חוזרת מהעבודה ותוהה ביני לבין עצמי, למה אף אחד לא צועק שהמלך הוא עירום. ואולי זו רק אני ש”חיה בסרט”?
השנה האחרונה בה נראה שכולנו חיים בסרט, היא שנה שהרבה נאמר עליה והרבה יותר עוד ייאמר.
בשנה הזאת כדור הארץ ביקש מאתנו לקחת פאוזה ולהתבונן, וזה לא קל…
זה מחזיר אותי קצת יותר אחורה לתקופה של לפני למעלה משנתיים. בתקופה הזאת אני לקחתי פאוזה. עזבתי עבודה ולא מיהרתי למצוא עבודה חדשה. חציתי את גיל 35 והבנתי שאני נמצאת בצומת משמעותית בחיים שלי מבחינת אהבה ומשפחה שאני רוצה, והגשמת הייעוד האישי שלי. ידעתי שזה זמן מצוין לעשות שינוי במיוחד אחרי כמה שנים בהן השקעתי בעצמי מאוד בעיקר מבחינת התפתחות אישית ורוחנית.
הבנתי שעכשיו אני המנכ”לית של החיים שלי וזו תקופה בה אני עובדת אך ורק עבור המטרות האישיות שלי. ידעתי שאין מצב שאני אסתפק בחיים בינוניים בהם אני רק שטה עם זרם החיים ההישרדותי כי בעיניי יש הרבה מעבר.
במהלך המסע שעברתי ושאותו אני עדיין עוברת, רכשתי לא מעט תובנות, שיתכן ואת חלקן אתם מכירים, אבל בתקופה הזאת ראוי כל כך להבין ולדעת שיש תכלית עמוקה לעצירה הזאת. משהו מבקש להשתנות לטובה וזה דורש עצירה והתבוננות פנימה למקום שיודע, למקום שנקי מרעשים, הטעיות והפחדות. וכן, זה דורש שנייה להניח את הנייד בצד, לצאת מהדפוסים המוכרים והנוחים, להתמסר שנייה לחוסר הוודאות ולהאמין ולדעת שזה יכול להשתנות ויש לנו את הכוח לעשות זאת.
מוכנים? הנה כמה מהמסקנות שלי.
הרחבת טווח האפשרויות ויצירת עולם חדש
ג’ון לנון כבר אמר את זה- Imagine, ואכן, לדמיין תמיד אפשר ולעיתים זה מאפשר לנו להגיע למקומות מדהימים.
בעיניי, נקודות איפוס כאלה כמו שהיו לי וכמו שכולנו חווים עכשיו ברמה הקולקטיבית הן הזדמנות לחלומות וללידה מחדש. אנחנו יכולים לברוא מחדש את הסיפור שלנו.
אנחנו רגילים לחיות בעולם עם תפיסות מסוימות ותודעה מאוד מאוד מוגבלת, ועכשיו נפתח חלון הזדמנויות מדהים להרחבת התודעה הזאת. לכן היו היוצרים של החיים שלכם ושל העולם החדש שלנו!
אנסה לפשט זאת מעט. במצב הקיים “גבולות הגיזרה” שאני מכירה נובעים בעיקר מחוויות העבר שלי, תפיסות חברתיות, התניות אישיות ולוגיקה פשוטה ובשל כך הם מצומצמים. למה הכוונה?
התודעה שלי תופסת את מה שאפשרי עבורי כמספר מצומצם יחסית של אפשרויות בהתאם “לגבולות הגיזרה שלי”, לכן אם ארחיב את “גבולות הגיזרה שלי” אוכל לחיות מציאות שהיא טובה ואחרת ממה שהתפיסה שלי כרגע יכולה לתפוס כאפשרי.
מניסיוני, מה שיכול להרחיב את גבולות הגיזרה זה להתחבר למקורות מעוררי השראה כמו למשל, אנשים, מוסיקה, סרטים, טבע, וכל מה שמייצר תחושה של התרחבות וחשיבה גבוהה יותר, ובנוסף, ליצור, לעשות מדיטציה, להיות בקבוצות תומכות ומעוררות השראה ואני בטוחה שיש עוד הרבה דרכים מדהימות.
בהקשר ליצירה, ניתן להשתמש בכתיבה או אפילו ציור או ריקוד. אלו דרכים נפלאות להתחבר לתחושה שהיינו רוצים להרגיש במציאות אליה אנו שואפים, בכל תחום שנבחר. דמיון הוא משהו שיש לנו באופן טבעי, הוא היה מאוד שימושי כשהיינו ילדים ויתכן שהתקהה קצת ככל שגדלנו, אך הוא עדיין שם. שימוש בדמיון יכול לעזור לנו ולחבר אותנו לתחושה שזה אפשרי (וגם ממש ממלא/ משמח/ מרחיב/ מרגש/ עוצמתי…), ובדרך זו לסלול לנו את הדרך להגשמה במציאות. ובמילים פשוטות- קודם לדמיין ולהאמין ואז לעשות ולשנות, כאשר הערכים, הלב והאמת שלנו הם אלה שצריכים לקבוע את הטון.
שליטה וחופש בחירה
אחת התחושות הכיפיות שהיו לי בתקופה שלא עבדתי הייתה תחושה חזקה יותר של שליטה וחופש בחירה.
אם להיות כנה, בשבוע הראשון התקשיתי קצת לנשום מהלחץ. מה עושים ללא מסגרת? תהיתי ביני לבין עצמי. כבר בתור ילדה הייתי מתחילה להרגיש חוסר שקט ורצון לחזור לבית הספר באוגוסט. לא הייתי מוצאת את עצמי. הפעם, היו לי מטרות ותחושה של תכלית ומשמעות שעזרו לי. יצרתי סדר יום וגיוונתי את תחומי העיסוק שלי כך שנגעו בכל הנושאים שהעסיקו אותי. היה לי חשוב גם לא להיות רק עם עצמי אלא לשלב מפגשים עם אנשים.
אני מודה שנדרשה יותר משמעת עצמית והשקעה, אך התחושה הייתה טובה יותר כי הרגשתי שיש לי שליטה על החיים שלי ואני לא ממסכת את עצמי בסדר יום שבלוני וחדגוני, שאמנם לא מצריך ממני תכנון מיוחד אך גם משאיר אותי מעט מנוונת ולא מסופקת.
לא חייבים לעזוב עבודה בשביל זה, אפשר לשלב אלמנטים של זה בחיים שלנו.
אפשר לעצור לרגע ולחשוב מה באמת חשוב לי? האם אני משקיעה אנרגיה שהיא בהלימה עם מה שבאמת חשוב לי? איך אני יכולה לשלב יותר דברים שמחוברים למה שבאמת מהותי לי? איך אני יכולה להשקיע פחות זמן ואנרגיה בדברים שפחות חשובים לי?
גם היום אני שמה לב איך בקלות אני יכולה להעביר ימים שלמים בעבודה עם מענה לאימיילים שמגיעים ללא הפסקה, אבל אז אני שואלת את עצמי מי כאן מנהל את מי? אני את האימיילים או האימיילים אותי? לפעמים מספיקה ההבנה הזאת כדי לעשות שינוי משמעותי ולצאת מהאוטומט השואב שאינו בהכרח מחובר לרצונות האמיתיים שלנו.
ידיעת עצמי
תקופת העצירה הייתה הזדמנות עבורי להעמיק עוד יותר את ההיכרות עם עצמי, מתוך הבנה שידיעת עצמי היא מפתח חשוב ביותר להצלחה והבסיס לחיי.
אני אומרת זאת אחרי שנים ארוכות של השקעה בעצמי בסדנאות, מטפלים, הרצאות וחוויות שונות כמו טיולים. כך נפתח לי צוהר להכיר את עצמי טוב יותר ולגדול כבן אדם, וזה אחד הדברים שאני הכי מוקירה תודה על שהשכלתי להעניק לעצמי.
להשקפתי, השקעה בנפש שלי היא ההשקעה הכי חשובה, כי כשהנפש שלי חזקה, אז הכול אפשרי. מעבר לכך, בעיניי, בעולם החדש שמתהווה חשוב עוד יותר לדעת מי אנחנו, מה הערך שלנו, מה הייחודיות שלנו, מה החוזקות והחולשות שלנו, מה מבדיל אותנו מאחרים, מה הערכים שלנו, מה אנחנו יכולים להעניק לעולם.
את זה אנחנו מביאים לכל מקום וככל שאנחנו מכירים את עצמנו טוב יותר, כך קל יותר לנהל את עצמנו. לדוגמה: ע”י זיהוי החולשות שלנו ומציאת דרכים לשפרן כמו לימודים, עבודה פנימית ושותפים או קולגות בעלי תכונות משלימות.
כמו כן, כשאנו יודעים היטב מה החוזקות שלנו קל לנו יותר להעריך את עצמנו בהתאם ולתקשר את זה לעולם. אני לא רק חלק מעדר אלא גם בן אדם אינדיבידואלי עם ייחודיות מסוימת וצבע מסוים שהוא רק שלי.
אוסיף ואומר שבסביבה דינמית משתנה המורגשת ביתר שאת בימים אלו ומרמזת על העולם החדש המתהווה, הייתי ממליצה לכל אחד להשקיע יותר בהיכרות עם עצמו ולדעת מה הערך שלו ואת זה לתקשר לעולם.יתר על כן, מתוך מקום שלם ובעל ערך קל יותר לרצות להעניק לעולם ולחוות חיים בעלי משמעות גדולה יותר.
קצב רגוע ובריא יותר
אני חוזרת מעט לאמירה שלי על כך שהמלך הוא עירום. בתפיסה שלי, מירוץ העכברים שאנחנו חיים בו צריך להשתנות. איני מוצאת היגיון בהעברת חיים שלמים בריצה מטורפת אחרי כסף והישגים, לרוב ממקום הישרדותי של קיום כלכלי והיכנעות להתניות חיצוניות. המשוואה הזאת שהורגלנו אליה לאורך עשורים צריכה להתחלף במשוואה אחרת או במשוואות אחרות, מכיוון שאם לא נשים לב היא רק תלך ותחריף והיא זאת שתנהל אותנו ולא להפך.
חישבו איזה מחיר אנחנו משלמים על כך כיום? תופתעו לגלות בכמה תחומים זה פוגע וכמה זה שולט בנו.
מה יקרה אם נלחץ על הכפתור של הסרט ונוריד טיפה את קצב הריצה של המוני האנשים ברכבת האם אז לא נוכל להגיע להישגים? ואולי נופתע כי נגיע להישגים טובים יותר או אולי נממש דברים שלא חשבנו עליהם קודם כחשובים ואפשריים? ואולי סוף סוף יהיה לנו יותר זמן לדברים אחרים חשובים בחיים שלנו כמו משפחה, הגשמת חלום כזה או אחר, זוגיות, חיי חברה, פנאי אישי ומעבר לכל זה- אולי יהיה לנו יותר זמן ושקט להתבונן על חיינו ולנווט אותם בהתאם לרצונותינו, במקום להיגרר לתוך חיים המונעים מתוך כוח האינרציה עם יכולת בחירה מצומצמת.
גם אם נראה שקשה לשנות מציאות שכה מוטבעת בנו, חישבו על אפקט הפרפר, שינוי תפיסתי ומעשי המתחיל באדם אחד הוא משמעותי ביצירת סחף חזק של שינוי.
אני באופן אישי מנסה ליישם את זה בחיי ביצירת גבולות בריאים בין בית ועבודה, בהשקעת האנרגיה שלי בכמה תחומים בחיים ובמיוחד במה שבאמת חשוב לי, בהקשבה מתמדת לנפש ולגוף שלי ולסימנים שהם משדרים לי, במנוחה ושינה כאשר אני מרגישה שצריך, בספורט שמחזק אותי ונותן לי בהירות ותחושת חיוניות, בבילוי זמן בטבע כדי להיטען ולראות דברים בפרספקטיבה אחרת, באכילה בריאה כשאפשר. אלו כמה דוגמאות מחיי, זה כמובן משתנה מאחד לשני וגם אני כמובן מתמודדת עם אתגרים בהקשר לשמירה על איזון.אני אשתף אתכם בכנות ואומר שלאחרונה הרגשתי תסכול רב מאחר ולמרות ההקפדה שלי על איזון ברמה האישית עדיין המערכות שמנהלות את רובנו מכתיבות קצב אחר, לכן אני חווה מעין מאבק מתמיד בין הרצון לאיזון ולקצב איטי יותר לבין האינטנסיביות והלחץ שבשגרת היום יום שמושכים בחוזקה לכיוונם. לכן בעיניי, בנוסף לשינוי האישי, השינוי התפיסתי צריך להגיע מלמעלה. גם מי שנמצא בעמדת ניהול או אנשי משאבי אנוש יכולים להשפיע ולשנות הרבה וזה לא אומר בהכרח פגיעה ביעדי החברה וברווחיות החברה אלא להפך: זה בהחלט יכול לשפר ולהביא להישגים טובים יותר.
לסיום אומר שהעולם החדש כבר כאן וכל אחד מאיתנו הוא היוצר שלו.
למרות תקופה כאוטית ולא ברורה של התמוטטות מערכות ישנות אני מאמינה שאנחנו לקראת שינוי חיובי שמתהווה לאיטו. אני סקרנית כבר לראות את העולם החדש הזה. ואתם?
נעים להכיר, שמי לילך, למעלה מעשור אני עוסקת בתחום המחקרים הקליניים בענף התרופות והמכשור הרפואי.
בשנים האחרונות המשיכה שלי לעולם הרוח והתודעה החדשה התחזקה יחד עם לא מעט למידה והליכה בדרך הזאת בעצמי.
כעת מרגישה שאני רוקמת עבורי את העולם החדש שלי ולעיתים חשה כמו תינוקת שלומדת ללכת את צעדיה הראשונים.
מאמינה בעוצמה של כל אחד ואחד מאתנו ובחיבור פנימה על מנת למצוא את המשאבים האמיתיים שלנו ולחיות חיים בעלי משמעות.
אשמח אם תיצרו איתי קשר אם התחברתם או אם חושבים על פוטנציאל לשיתוף פעולה.