כשסיון ליבנה חכים, האישה והתלתלים, הייתה צריכה ללכת ללמוד אחרי הצבא היא לא ידעה מה היא רוצה לעשות. האנשים מסביבה אמרו לה פשוט לשבת ולחשוב עד שהייעוד ימצא אותה. אז היא ישבה, ואז ישבה עוד קצת ולא הגיעה לתשובות.

היא אפילו הלכה למכונים כדי שינסו לאבחן מה יתאים לה ושם אמרו לה שוב לשבת כדי לבשר שהיא ריאלית ומאוד יצירתית.

בסוף היא החליטה ללמוד הנדסת מזון ואפילו עבדה בזה.

אבל הייתה לה תשוקה לעשות עבודה אחרת - יצירתית.

איך ממהנדסת מזון שמפתחת מוצרי מזון מתוקים - הפכה סיון למעצבת פנים, שעוסקת גם בצילום, וכתבה ופרסמה ספר ילדים על תלתלים? איך נראה מסע של מישהי שלא ויתרה לעצמה על מה שהלב והבטן אמרו לה לעשות?

עוד לא בת 40 - נתי הספיקה להיות מנהלת השיווק של ארומה ת״א+אירופה. וגם מנהלת השיווק במשביר לצרכן. וגם - מנכ״לית רשת רולדין. 

לא מזמן גנבנו אותה לג׳ולט - כדי שתנהל את הפעילות שלנו בארץ.

היא בת להורים ספורטאים שהנחילו לה חינוך להשגיות ושאיפה למצויינות. אולי בגלל זה היא התחילה לעבוד כבר בגיל 13 ומאז - היא לא ממש עוצרת. 

אז מה לדעתה המשמעות של עבודה? למה כינתה את עצמה ״המקוללת״? איך הגיעה למשרות בכירות בחברות מובילות בארץ? איך אפשר להיות ״גם וגם״ ואיך זה קשור לרוח וחומר?

תכירו את עמית נויפלד, שחי את הגישה שאומרת שאפשר לעצור ולהוריד מידי פעם את הרגל מדוושת הגז. לפני יותר מעשור גילה את תנועת ההאטה, ומאז החיים שלו השתנו. היום הוא כותב בלוג על מינימליזם ועל תנועת ההאטה והוציא לאחרונה ספר בשם ״ההיסטוריה של המהירות״, מדריך מעשי להאטת החיים
אבל מה זו בעצם תנועת ההאטה ואיך היא התחילה? מה הטיפ שהוא היה הכי רוצה שאנשים יקחו מהספר שלו ומהגישה שלו לחיים? מה זה Slow Work? ומה המסע שעברה המילה ייעוד בהיסטוריה של האנושות?