עידו תורג׳מן הוא רקדן בלט מקצועי. הוא כבר שנים מופיע עם להקת הבלט הסקוטית.

עידו גדל בטבעון עד גיל 16. כבר אז התמסר לחלום שלו להיות רקדן בלט קלאסי. והוא לא חזר הביתה מאז - אלא נדד בין תלמה ילין, סאן פרנסיסקו, בוסטון - עד שקיבל חוזה לכל החיים כרקדן מקצועי בבלט הסקוטי בגלאזגו.

איך נראים החיים של מי שמצא את הייעוד שלו בגיל כל כך צעיר?

ניל צור חי את המסלול האקדמי. ובאקדמיה אתה צריך לשחק את ה״משחק האקדמי״- לחדש כל הזמן, לכתוב מאמרים, ולגרום לירחונים מקצועיים לפרסם את המאמר. ואם המאמר שלך לא מתפרסם - אז העתיד האקדמי שלך בסכנה. בקיצור - (מלא) לחץ. והלחץ הזה עלה לניל בבריאות. 

דיברנו על נושא מאוד חשוב - אנחנו נמצאים בריצה אחר קריירה בעלת משמעות וערך אבל קצת שוכחים לשמור על עצמנו ועל הבריאות שלנו

לניל יש כמה שיטות וכלים מעניינים, מעין אלגוריתם שהוא פיתח מהנסיון ה״כואב״ שלו כדי להמשיך את הריצה שלו בצורה נעימה ונוחה יותר.

האם אפשר להגדיר את הזהות שלנו ללא תלות בעשייה שלנו?

האם יש בכלל עולם חדש? ומה יש לפילוסופיה לומר בנושא?

הזמנתי את ג׳רמי פוגל כדי שיוכל לסתור את כל העולם החדש עליו אני מדבר. אולי אין בעצם חדש תחת השמש? 

נתתי את משנתי על מה זה העולם החדש, ואז שאלתי את את ג׳רמי מה הוא חושב על זה בתור דוקטור לפילוסופיה. 

היה לו המון מה לומר -

הוא לקח אותי לטיול דרך כל המהפכות המשמעותיות שהאנושות עברה - ועד המהפכה הנוכחית של העולם החדש. 

וגם - הכרחתי אותו להיות פרקטי ולספר לי איך הפילוסופים טוענים שכדאי לנו לחיות