פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

הזמנתי את בוריס גורליק, חוקר נתונים וד״ר לכימיה חישובית, במטרה לנסות להבין ולהנגיש תחום מאוד מעניין שפורח לאחרונה אבל עוד נמצא בחיתוליו – עולם הנתונים. זו משימה מאוד מסובכת אבל בוריס רגיל לחפור במידע ולהציג ממנו את מה שחשוב באמת.

למה אתם חייבים להבין מה זה דאטה ולא חייבים להיות חנונים כדי להנות מהפירות של זה?

דני לשמן הוא שחקן, אבל לא רק. למעשה יש לו כמה קריירות וניסיתי להבין איך בדיוק זה קרה?

בגיל 7 הוא כבר עמד על במות והתרוצץ בין אודישנים. אחרי הצבא, כשלמד קולנוע באוניברסיטת תל אביב הגיע טלפון ממפיקה של ערוץ הילדים שהפך אותו כבר בגיל 23 לאליל ילדים בסדרה השמיניה. אבל דווקא אז הוא החליט לעשות שינוי. 

היום 15 שנה אחרי, הוא ממשיך להשתנות, לא נותן למקריות של החיים לנהל לו את הקריירה, ועוסק במגוון תחומים מכתיבה ובימוי ועד גישור.

אז איך הוא הגיע לשחק בשמיניה, סדרת הנוער של ערוץ הילדים? מה עשתה לו ההצלחה בגיל בגיל 23? איך צריך להתנהל שחקן בעולם החדש? ואיך הוא הגיע להיות מגשר?

את גיא גרימלנד אני מכיר מתקופתו בדה מרקר שם היה כתב טכנולוגי. היום הוא כבר דובר אינטל.

אחרי הצבא, הוא החליט לדלג על הטיול הגדול והלך ישר ללמוד פסיכולוגיה. קורס רדיו שעשה ברדיו תל אביב בשנה השלישית של התואר גרם לו להבין מה הוא באמת רוצה לעשות ובמה הוא טוב – תחום התקשורת. אבל מכאן ועד להיות הדובר של אינטל?

איך בדיוק זה קרה? איך הוא בכלל התקבל לתפקיד למרות שלא היה איש יחסי ציבור לפני כן? למה החליט לדלג על הטיול של אחרי צבא וישר הלך ללמוד פסיכולוגיה? ומה לדעתו יקרה למילה הכתובה בעידן של אינסטגרם, טיק טוק וסטוריז?

בעידן בו וידאו הוא הכלי הפופולרי ביותר לספר סיפור, וכולנו מסתובבים עם מצלמה בכיס, כל אחד מאיתנו יכול לייצר בעצמו סרטונים מוצלחים גם אם אין מאחוריו חברת הפקות.בפרק מספר 16 של פופקורן כשהפודקאסט עוד גישש באפלה וניסה להבין את זהותו החתולית, פגשתי את טל ״מיצי״ אלמוג, לפרק שנקרא ״דרכו של הפרילנסר״. הזמנתי אותו שוב כדי לדבר על משהו אחר לגמרי – איך לעשות קריאייטיב? איך להפיק סרטונים? ומה הבסיס של סיפור טוב?

קרן-אור נולדה עם מגבלה בתנועה. אבל דווקא אותה מגבלה לימדה אותה איך אפשר למצוא דרכים יצירתיות ליצור תנועה דווקא כשנדמה שתקועים, ואיך אפשר לזוז ביחד?

בעזרת נחישות והתמדה וללא ניסיון היא מצאה את הדרך שלה לעשות את מה שהיא ידעה שהיא רוצה לעשות – לעבוד עם אנשים, וליצור שיתופי פעולה וקהילות בתחום האימפקט סביבה וחברה. 

איך ״החוצפה״ הישראלית הובילה אותה לנהל את לשכת המסחר ישראל יפן? האם הנחישות הזו תמיד הייתה לה? איך בכלל יפן התגלגלה אליה? ואיך אפשר להקשיב יותר טוב לאדם שנמצא מולך?

לכבוד יום הפודקאסט הבינלאומי – פרק חדש עם ליאור וירון לפימן שמנהלים את מלונות אטלס.

כשהם נכנסו לחדר ההקלטות הם לא היו נראים לי כמו מלונאים טיפוסיים עם חליפה, אלא יותר כמו היפסטרים תל אביבים – ואולי זו אחת הסיבות שהזמנתי אותם לפופקורן.

אבא של ירון וליאור היה מלונאי ומגיל צעיר הם הסתובבו בבתי המלון שלו בין הרגליים של העובדים עד שהתחילו לעבוד כפקידי קבלה, התקדמו בעסק המשפחתי ולאט לאט הרוויחו את מקומם. היום הם כבר שותפים מלאים ליצירה ולהקמת המלונות החדשים של הרשת מאפס יחד עם צוות הפיתוח שרץ יחד כבר שנים רבות.

הדר סבג היא מנהלת תרבות גלובלית באורקל. אתם בטח מגרדים עכשיו בראש ואומרים לעצמכם״מה זה אומר?”

היא גדלה באשדוד, וכבר בגיל 13, כשהתחילה לכתוב טור קולנוע באתר ערוץ הילדים, ידעה שהיא רוצה להגיע לגל״צ.

משם היא המשיכה באופן טבעי לעולם התקשורת ולמהדורה המרכזית של ערוץ 10. אבל דווקא אז היא התחילה לפקפק במסלול שהיא רצתה בגיל כל כך צעיר והחליטה ללכת ללמוד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

ואז קרו כמה דברים.

נפגשתי עם דן אבלגון, שהגיע מעולם הפרסום – עולם רומנטי מבחוץ אבל קצת פחות רומנטי מבפנים.

דן גדל בבית עם אבא ביזנסמן ואמא סופרת וכנראה קיבל השראה משניהם  כי כבר בגיל צעיר הוא הבין שהוא רוצה לשלב בין 2 העולמות, העסקיים והקריאטיביים, ולהיות פרסומאי. כמה צעיר?  

כבר בגיל 16  הוא דמיין איך יראה המסלול שלו – 

הוא יעבוד תקופה כקופירייטר ג’וניור במשרד פרסום, בגיל 27 כבר יהיה מנהל קריאייטיב, ובגיל 30, עם כל הניסיון שצבר, יקים משרד פרסום משלו. 

אבל אחרי שסיים את התואר הראשון בשיווק ומנהל עסקים, הוא הבין משהו.

אז מה הוא הבין?  איך הוא הגיע להיות סמנכ״ל המחלקה הדיגיטלית של אדלר חומסקי? מתי הרומן שלו עם עולם הסטארטאפים התחיל? ומה הקשר שלו לאח הגדול?

לכבוד פתיחת שנת הלימודים, פגשתי את לינדה מרשל, שמתמחה בניהול זמן. אבל לא ניהול זמן רגיל – ניהול זמן לאימהות עמוסות. כאלו שמג’נגלות בין בית, קריירה וילדים.

לינדה היא עצמאית ואמא לחמישה ילדים. לנהל עסק עצמאי כשאתה הורה לכל כך הרבה ילדים נשמע לי כמו משימה בלתי אפשרית.

אז הזמנתי אותה כדי ללמד אותי, הורה צעיר, איך עושים את זה.

תיכון, צבא, טיול גדול, אוניברסיטה. כולכם מכירים את המסלול שאנחנו כל כך אוהבים בארץ. גם פלג כהן, הרי הוא ״לונלי פלג״, מכיר.

גם הוא עשה תיכון ואז צבא, אבל המסלול שלו קיבל טוויסט. הטיול הגדול שלו נמשך כבר 15 שנה בהן הוא ביקר כבר ב-150 מדינות. והיד עוד נטוייה. או התרמיל.

מה קורה כשהטיול של אחרי צבא הופך להיות מה שאתה עושה? לונלי פלג נדד לאולפן של פופקורן כדי לספר לי.

אלקס ריף הגיעה לארץ בגיל 5ֿ. כשהייתה ילדה היא הבינה שכדי להתקבל ולהיות חלק מהחברה הישראלית היא צריכה לוותר על הרוסיות – על הדיבור, על הלבוש, על התרבות ממנה היא באה. במשך שני עשורים היא עשתה הכל כדי להשתלב בחברה – סיימה תיכון בהצטיינות, יצאה לקצונה בצבא, המשיכה לתואר ראשון ושני באוניברסיטה והתחילה לעבוד בעבודה משמעותית בשירות המדינה. בגיל 27 היא הגיעה למקום שהיא שאפה אליו בתור ילדה.

אבל אז הכל התפוצץ לה בפנים.

אז לאן הוביל אותה אותו משבר ואיך הוא עזר לה לגלות את עצמה? ואיך ממשיך פרק שמתחיל עם קטע שירה מיוחד? רמז – הוא גם ממשיך מיוחד.

ידעתם שיש כזה דבר דור האלפא? אם לא, אז דולב כאן לעשות לכם סדר במפת הדורות.

דולב משה, רק בן 27, אבל כבר מנכ״ל של סוכנות Fresh – בית תוכן שיווקי לצעירים, שמתמקד בשיווק ויצירת תוכן לדור ה-y, דור ה-z ודור האלפא.

אז איך הוא הגיע להיות מנכ״ל בגיל כל כך צעיר, ועוד בסוכנות שעובדת עם לקוחות כל כך גדולים? למה בהתחלה הוא לא מיהר לקבל את משרת המנכ״ל של Fresh? ומה זה לעזאזל דור ה-z, דור האלפא, איפה הם נמצאים ואם כבר מצאנו אותם אז איך משווקים להם?

יאיר הוא יוצר דוקומנטרי, סופר ובין השאר כותב טור שבועי אישי ומרגש בפייסבוק שאני מתמיד לקרוא. בקיצור – מספר סיפורים.

אנחנו מכירים מהסדרה המעולה שלו ״וואי וואי וואי״ בה זכיתי להשתתף באחד הפרקים. חוץ מזה הוא הספיק לכתוב 5 ספרים וגם יצר בשנת 2015 סדרת רשת דוקומנטרית מצליחה בשם ״הטרמפיסטים״ שהתפוצצה אורגנית ונרכשה לבסוף ע״י התאגיד.

איך אפשר לבלוט כיוצר בעידן בו התוכן עולה על גדותיו של הפיד שלכם? יאיר אגמון נתן לי כמה טיפים.

רני גרינשפן היא בדרנית וקומיקאית מהסוג החדש – כזו שפיתחה לעצמה קריירה דרך הערוצים החדשים של הרשתות החברתיות דרך תוכן וידאו יצירתי וויראלי.

היא גדלה בטורונטו קנדה, וכשהייתה נערה היא לא חשבה שתהיה חלק מתעשיית הבידור.

אז איך היא הגיעה בכל זאת לעולם הבידור? מי פיטר אותה מהעבודה בגלל שהאמין בה כל כך? מה הטיפ שיש לה לגבי כתיבה יצירתית? ומה הפרויקט היצירתי הבא עליו היא עובדת?

 אקילה גדל באזור כפרי באיטליה, ובגיל 15 התחיל לעבוד במטעים המשפחתיים. הוא החליט להיות האקדמאי הראשון במשפחה ולהירשם ללימודי מנהל עסקים. כעבור כמה שנים של מסלול עקלקל חזר לכפר או יותר נכון ל-H-FARM, שזה גם ההפך מכפר, שם הכרתי אותו.

מאיה היא מנכ״לית עמותת ״צלול״, שפועלת לשמור על הים, נחלים ומקורות המים שלנו נקיים ו… צלולים. היא מנהלת את העמותה כבר 7 שנים וחצי – אך כשהתחילה את הקריירה בעולם ההסברה הפוליטי לפני עשרים שנה – היה לה צורך לנוע בין מקומות עבודה כל שנתיים שלוש ולעשות דברים שונים ומגוונים, מה שלא היה כל כך מקובל אז.

איך נראית העבודה של דוברת פוליטית? ואיך מאיה התגלגלה משם להיות מנכ״לית?

מה הביא אותה להוביל ולנהל את הפעילות החשובה של ״צלול״? ואיך היא שומרת על אופטימיות למרות הקושי לעשות שינוי בארץ?

באופן רשמי דניאלה סגל מנהלת השקעות בחברות טכנולוגיות (בעיקר בתחומי מדעי החיים). אבל תארים רשמיים לא אומרים הרבה. למשל, איך היא מתרגלת חשיבה אקספוננציאלית, איך היא חושבת על שיתופי פעולה במכפילים, איך היא מסתכלת על העולם דרך קשת של דרכי חשיבה יצירתיות, איך היא רואה דברים אחרת.

דניאלה סיפרה לי על הלימודים באוניברסיטת הסינגולריות, על מסעותיה בין לימודים לעבודה, על עבודה עם חברות טכנולוגיות להשקעות בהן, ולמה לדעתה מעצבי חוויות (ותרבות אירגונית) יהיו מהותיים במקומות העבודה. וגם – היא סיפרה לי על טכניקה מאד מעניינת להשתמש בה כשאת בצומת דרכים – או לדבריה – אתגר הקריירה הבא שלך.

מה הקשר בין הפודקאסט שלי לג׳אז? אהוד אטון, שהקים בי״ס לג׳אז במצפה רמון הצליח להסביר לי.

אהוד הוא מוזיקאי מקצועי שמסתכל על המקצוע שלו בצורה מרתקת.

אחרי הצבא נסע לבוסטון להגשים חלום וללמוד מוזיקה. משם המשיך לניו יורק כדי לחיות את חייו כנגן גיגים מקצועי. דווקא כשפגש את החלום שלו מול העיניים, הבין שהוא בעצם רוצה להיות במדבר.

מה בדיוק הבין ואיך זה השפיע על הקריירה שלו? איך הגיע להקים בית ספר למוזיקה דווקא במצפה רמון? למה הוא עושה מוזיקה? איך הוא משווק (או לא) את ההופעות שלו? ומה הקשר בין ג׳אז לבין אופן שבה הוא מסתכל על החיים?

לדודו אין תואר אקדמי, וזה לא מונע ממנו לעשות 2 דברים מדהימים וחשובים.

הוא רכז תעסוקה ב-״אגודה לבריאות הציבור״, בה הוא עוזר לאנשים עם מוגבלויות ומתמודדי נפש למצוא תעסוקה.

בנוסף הוא רכז פרויקטים באגודה שנקראת ״מגרש ביתי״, בה מארגנים ליגת כדורגל שבועית לחסרי בית.

בניגוד להרבה אנשים שנכנסים למסלול לימודים מבלי לדעת במה הם רוצים להתעסק, דודו ניגש לזה הפוך – הוא החליט להבין מה הוא רוצה לעשות תוך כדי עשייה, ללא תלות בלימודים.

הדר ביסמוט מחברת בין אנשים. אנשים שמדברים את אותה השפה, שמבינים אחד את השנייה ועוברים את אותם הדברים.  

זה מה שהיא עושה בארבע השנים האחרונות, מתוכם שנה וחצי בקהילה של ״אנשי העולם החדש״ בפייסבוק וגם בפרוייקט ״נפגשים בשכונה״, בו היא מובילה את מובילות המפגשים של הפרויקט ברחבי הארץ.

לאחר שנים של עשייה בשטח והובלה של קהילות מגוונות היא החליטה לקחת את העיסוק שלה בקהילות צעד אחד קדימה. מה היא עושה בדיוק? התשובות בפנים.