פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

מהי תודעת ביצית ואיך אפשר להשתמש בה בחיים שלנו? מהם 4 המחזורים הקיימים בטבע ובמחזור הנשי? למה בפסיביות יש יכולת בחירה? ומתי כדאי לקחת צעד אחורה ולאפשר לדברים להגיע אלינו?

רינת שרצר היא יזמת חברתית, מהנדסת ביוטכנולוגיה, ומעצבת שירות אסטרטגי שהספיקה להיבחר כאחת מ-40 הדוברות המבטיחות של 2020 על פי Real Leaders Magazine, להרצות בשלל האוניברסיטאות הנבחרות בארה״ב, להיות מוזמנת לנאום בפסגת הנשים של האו”ם, לקראת יום האישה הבינלאומי, להקים את Of Course Global חברה לחדשנות חברתית שמנגישה אסטרטגיית עיצוב ועשייה חברתית וסביבתית לארגוני ענק כמו פייזר וממשלת שוויץ, וכעת לנהל את התואר השני בניהול עיצוב וחדשנות בבצלאל.

הזמנתי את רינת שרצר כדי לגלות לנו את הסוד שלה להספיק כל כך הרבה – שהחיים שלנו לא לינאריים (הם יותר מחזוריים ממה שנדמה לנו), שאנחנו לאו דווקא צריכים להיות כל הזמן בעשייה (טוב גם לקחת צעד אחורה ולהתבונן) ושבכלל – יש מקום חשוב גם לזמנים בהם אנחנו קצת יותר כמו הביצית – בקבלה של העליות והמורדות, בהמתנה למתנה, בהבנת הכוח שבבחירה, ובהתבוננות פנימית רגע לפני שאנחנו יוצאים למרוץ נוסף.

מה ההבדל בין לעבוד בסטארטאפ ל-Corporate? איך חברה ששואפת להיות שחקן בינלאומי יכולה לפעול מישראל? ואיך זה מרגיש לנהל 160 איש?

ארז דיקמן הוא העובד מספר 100 ב-Lemonade, חברה שעושה disrupt לעולם הביטוח, והונפקה שנה שעברה בבורסה האמריקאית. בתפקידו הוא ה-VP R&D מה שאומר שהוא אחראי על הטכנולוגיה מאחורי הדיסרפשן ומוביל את צוות הפיתוח של החברה. לפני כן עבד בפייפאל, כשאת הדרך שלו הוא התחיל בסטארט אפ שהקים אחרי האוניברסיטה – The gifts project, שנמכר לEbay לפני 10 שנים.

מה למד על יזמות מאז שהיה יזם בעצמו? האם היותו איש משפחה השפיעה על בחירת מקום העבודה שלו? איך היה המעבר מלהיות מתכנת שכותב כל היום קוד, למנהל בכיר? איך הוא מתמודד עם פיטורי עובדים? ומה הכי מרשים אותו אצל מועמדים?

סליחה שאני לא אוביקטיבי, אבל כל אחד צריך להקשיב לפרק הזה. הוא יכול לשנות לכם את היום-יום. לא סתם הוא הפך לפרק הארוך ביותר בתולדות הפודקאסט.

איך נפיק את המירב מהזמן שבו אנחנו ערים? למה היכולת לנתח תהליכים היא כל כך חשובה? מהם הבזבוזים שקיימים בחיינו? ומהם חמשת הדברים שמוסיפים לנו ערך יומיומי ומאפשרים להניע תהליכים של שינוי?

סיון מדליון סיימה את הטכניון בהצטיינות כמהנדסת תעשיה וניהול. אחרי 7 שנים בהם שיפרה שיטות ותהליכים ברפאל, ואחרי שהפכה לראשונה לאמא, החליטה להקים עסק. אחרי ביקור במחוזות התדמית והסטיילינג האישי, המהנדסת שבתוכה התגעגעה לתהליכים ארוכי טווח. היא החלה ללוות ארגונים למצויינות ארגונית ותפעולית ולאמן אנשים לנתח את התהליכים וההרגלים שלהם, לזהות את הבזבוזים שמרחיקים אותם מהמטרות וליישם תוכנית פעולה לשיפור.

סיון מאמינה שכל אחד יכול לנהל ולשפר את התוצאות בכל רובד בחייו בעזרת שיטה סדורה, ממש כמו במפעל. התהליכים שהיא מעבירה מתמקדים בשיטה מרתקת שפיתחה בשם – LeanDividual

(ובשמה העברי – “דרך הערך”) המבוססת על רעיון הניהול הרזה (הי יפן!).

לא ידעתי שהמקצוע הזה כזה מעניין! ״גיוס כח אדם״ הפך למקצוע מבוקש לאחרונה, או כמו שבהייטק קוראים לזה – Talent Acquisition. עם כל ההצלחה של חברות ההייטק, יש להן מלא כסף אבל הן לא מצליחות למצוא מספיק עובדים (ולכן אתם רואים מלא פרסומות בטלוויזיה ושלטי חוצות של ״We’re Hiring!״).

בראיון עם יערה פתאל, הבנתי שמגייסת היא סוג של יזמית – היא משווקת, ומוכרת, וצריכה להבין בביזנס, ולנהל אופרציות, והיא צריכה להבין במשא ומתן, ובפסיכולוגיה, ו… וואו איזה תפקיד מעניין.

אז איך מגיעים להיות מגייס/ת כח-אדם? עם כמה אנשים צריך לדבר כדי לגייס 100 עובדים לחברה? מה המקום של האינטואיציה בתהליך הגיוס? מה ההשפעה של מגייסת על הקריירה של אחרים? מה צריך כדי להיות מגייס/ת טוב/ה? ואיך אפשר ליצור גיוון והכלה בגיוס עובדים?

עינב לנדאו הפכה תחביב לאפליקציה מצליחה בשם ״מפה לשם״. בנוסף, היא גם פודקאסטרית ומגישה את הפודקאסט ״מתי מגיעים?״, ואם זה לא מספיק – מנהלת תחום הפודקאסטים בחברת ADIO.

והיא בכלל הגיעה ממקום אחר – היא עשתה תואר ראשון בלימודי המזרח תיכון, והמשיכה לתואר שני בלימודי אירן. בקיצור, המסלול הבטוח להיות בכירה בשב״כ. אבל השב״כ לא התקשר, וההייטק כן – שם החליפה משרות כל שנתיים וחצי, כשהאחרונה שבהן הייתה משרת מנהלת שיווק בסטארטאפ.
כשהסטארטאפ נסגר, היא הבינה שהיא לא מביאה את עצמה לידי ביטוי. בתמיכה של בעלה, היא החליטה שהיא צריכה להיות עצמאית ויזמת, אבל בתחום שבוער בה – טיולים.
אז איך הפכה את התשוקה שלה לעסק? למה יצאה ל-500 טיולים במשך שנתיים? במה התמקדה כדי ליצור אפליקציה מצליחה? למה היא ממליצה לכל אדם לעשות יזמות גם הוא ייכשל? ואיך הצליחה למכור לבסוף את האפליקציה?

איך אנרגיית החיים שלנו משפיעה על השאיפות שלנו? איך המעבר להורות משפיע על החיבור לנשיות שלך? איך אפשר לשפר את התקשורת בין גברים ונשים? ומה הקשר בין חדר המיטות לקריירה שלך?

אירחתי בפעם הרביעית, שיא כל הזמנים של אירוחים בפופקורן, את נרקיס אלון.

נרקיס מביאה את הניו-אייג׳ לתוך מקומות שעל הנייר אמורים להיות הכי רחוקים משם – פורום הכלכלה העולמי, UCLA, אוניברסיטת הרווארד, וחברות כמו ויקס, ובאמבל ועוד. היא יזמת חברתית רבת פעלים, ומנחת סדנאות על מנהיגות נשית וחיבור גוף-נפש.

בין השאר, היא יוצרת ומגישה של הפודקאסט ״משחקות באש״ שעוסק בנושאי מיניות בריאה והוקם בשיתוף עיתון ״הארץ״, וגם מובילה את קהילת הפייסבוק שקמה בעקבותיו.

בימים אלו היא מוציאה ספר חדש בשם ״אישה חיה״ – והזמנתי אותה כדי לדבר על הקשר בין מיניות וקריירה, כי מסתבר שיש כזה

מהם השורשים של האינדיבידואליזם? למה האינדיבידואליזם בעולם המודרני שונה מהאינדיבידואליזם בעבר? אילו תפיסות של עצמאיות יש? ומה זה אומר לא להיות אינדיבידואל? ֿ
למרות שגדל בבית חילוני, תומר פרסיקו החל לעסוק ולחקור את עולם הרוח והדת. היום הוא מגדיר את עצמו כיהודי מסורתי וכאדם ״רוחני״. לאחרונה הוא הוציא ספר בשם ״אדם בצלם אלוהים״ – ספר המתחקה אחר השורשים של האינדיבידואליזם.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך כל זה קשור לפופקורן. אנחנו מדברים הרבה על התפקיד שלנו כאינדיבידואלים בעולם החדש, על מימוש עצמי, ועל יצירת קריירה בעלת משמעות עצמית. אז רציתי לדבר עם תומר על אינדיבידואליזם – מהם שורשיו ומה בעולם המודרני תרם לעלייתו?

כולנו רוצים שיראו אותנו. אבל איך זה בא לידי ביטוי בעידן של ריחוק חברתי? ואיך אפשר להיות יותר נוכח בחיים של אנשים שחשובים לנו?

ליונל מיטלנפונקט מאמין שהמשמעות שלנו נמצאת בנוכחות שלנו – שככל שנהיה יותר נוכחים ברגע, מול האחר, כך גם תחושת המשמעות שלנו תגבר.

עם פרוץ הקורונה, כשהיה ברור שמפגשים חברתיים לא אפשריים באותה הצורה, ליונל הקים את ״מרחוק״ – חברה שמתמחה בחיבור בין אנשים, דרך הפקת אירועים וירטואליים.

אז למה הוא הקים את ״מרחוק״? מהי הדרך האולטימטיבית להיות חבר בקהילה? אילו רמות של השתתפות יש? איך דווקא כיבוי מצלמה בזום מעודדת השתתפות במפגש וירטואלי?

ואיך בדיוק אפשר לעשות את ברנינג מן מרחוק?

לאחרונה קיבלתי אימייל נרגש ואף ביקורתי. בצד השני הייתה אסנת אלנתן.

במייל שלה, אסנת טענה שרבות מהשיחות שלי עם אנשים הן על אינדיבידואליזם. אפילו כשאנחנו מדברים על נתינה, זה מן היחיד החוצה. לטענתה, ישנם חסרונות רבים לאינדיבידואליזם של העולם החדש, והיא מציעה אלטרנטיבה מעניינת. היא אפילו הביאה להקלטה את בנה הבכור, שגם הוא מממש צורת חיים-עבודה אלטרנטיבית, בגרסא קצת שונה

אסנת היא מנהלת הדרכה בתכנית ״מגמה לעתיד״, שמציעה הסמכה טכנולוגית מטעם משרד החינוך לצעירים עם מוגבלויות. הבן שלה, נבט, מרכז את מרכז הלמידה בכפר הנוער נחלת יהודה ומנהל את היחידה לקידום מעמד הילד בעיריית רחובות.

שניהם הגיעו לפופקורן להביא זווית אחרת על העולם החדש.

איך קורה שמנכ״ל קרן השקעות מצליחה גם כותב שני רבי-מכר?

דניאל שנער הוא טיפוס שמצליח להצליח מבלי להצליח לעצבן. הוא גם מנכ״ל כללטק, קרן השקעות שמשקיעה בחברות הייטק בשלבים מתקדמים (כמו Iron Source שהרגע הנפיקה בבורסה בארה״ב). וגם, מצא איכשהו זמן לכתוב שני ספרים – “שמים אדומים”, ו-“בית הפגודה” שחורך עכשיו את רשימות רבי המכר. שניהם מבוססים על ניסיונו כקצין מודיעין – ועל כן נדרשו לאישור הצנזורה כדי לצאת לאור. נפגשנו לדבר על שתי האהבות האלו שלו.

אז איך עובדת קרן השקעות? אילו שאלות כל היזמים שואלים, גם כשהם מצליחים? למה הוא הוא מרגיש שלא היה יכול להתמקד רק בכתיבה? למה היה צריך את אישור הצנזורה? מה השיטה שעזרה לו לסיים את הספרים שלו בתור אדם עסוק מאד? והאם הסיפורים שהוא פוגש כמשקיע מתערבבים לתוך הספרים שהוא כותב?

איך נוטיפיקציה של פייסבוק יכולה להפוך לשיר? למה אנחנו צריכים להסביר את עצמנו לגוגל אם אנחנו עוסקים בכמה דברים? האם הרשתות החברתיות צריכות להיות תחת חוק וצנזורה של מדינות? ומה הבעיה של ליאור זלמנסון עם מימון המונים?

רַק אַתָּה / יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת זֶה // אֶלָּא אִם כֵּן / תְּשַׁתֵּף אֶת זֶה // אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַרְאוֹת לְךָ כֵּיצַד.

זה נקרא כמו שירה נכון? אבל האמת שזו הודעה שד״ר ליאור זלמנסון, קיבל מפייסבוק, באחת האינטרקציות הרבות שלו עם הפלטפורמה.

אז הוא לקח את זה צעד קדימה – ליאור אסף טקסטים וירטואליים מרחבי הסושיאל והאינטרנט והפך אותם לספר שירה. זה כל כך מיוחד שדיברנו שעה וחצי על 3 שירים וגם על – האינטרנט המתבגר וההשפעות שלו עלינו, סטנדרטים חברתיים ועל איך אפשר להבין את החוויה של האנחנו ב-2021?

הנה מקצוע שהוא לגמרי ״של העולם החדש״. הוא קיים בקושי 20 שנים, אבל לאחרונה תופס תאוצה מהירה. מה זה בכלל המקצוע הזה? למי מתאים לעבוד בתפקיד הזה? מה האתגרים בו? ואיך מסבירים לאמא מה זה אומר?

הפעם פופקורן נכנס לעובי הקורה, במקצוע צעיר יחסית שחי על התפר שבין טכנולוגיה ואנשים.

יעל חלוץ עבדה כמה שנים כמהנדסת שבבים. עד שהבינה שחסרה לה יותר עבודה עם אנשים ביומיום. ואז עשתה מעבר לא פשוט לצד השני. בעשור האחרון כיהנה כ- VP Customer Success בסטארטאפים מובילים כמו Papaya ו-WalkMe וכיום עושה את זה בחברת Payem. היא הגיעה .לספר לי כל מה שצריך כדי שאבין סופסוף, מה עושים בתפקיד המעניין הזה. האמת? השתכנעתי

האם אפשר לעבוד רק 6 שעות ביום? איך מקימים מיזם עם לא פחות מ-10,000 מתנדבים ב-4 שבועות בלבד? למה מודל העבודה של פורד לא מתאים לעולם החדש? מה אפשר ללמוד ממטבעות דיגיטליים וכלכלות מבוזרות על ניהול פרוייקטים? ולמה ויתור על האגו הוא הצעד הכי טוב למען הצלחה ניהולית?

בתקופת הקורונה, עדי כרמון סקופ הקימה מיזם בשם ״אמץ רופא.ה״ ששבר שיאים בהירתמות המהירה שיצר מהציבור.

את כל זה היא עשתה כשהיא דוגלת בימי עבודה של ״רק״ 6 שעות ביום – ואף הגדילה לעשות וייסדה תנועה בשם – the six movement.

עדי היא יועצת אסטרטגית לחברה שנסחרת בנאסד”ק, ומקיימת סדנאות לאנשים הרוצים למצוא את המתכון הייחודי שלהם להצלחה עפ”י שיטה שהיא פיתחה, ואף כותבת עליה ספר.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על הפרטיות שלנו? איך אנחנו יכולים להיות ביותר מודעות לגבי המידע שאנחנו משתפים באינטרנט? למה אנחנו צריכים בעולם יותר פריקים של מידע? איך אפשר לגייס כסף להקמת עמותה בתחום קשה להסברה כמו פרטיות? ומה הדמיון בין פרטיות למשבר האקלים או לתזונה?

נעמה מטרסו קרפל היא שומרת פרטיות. מה זה אומר?

נעמה היא עורכת דין במקצועה ואשת אבטחת מידע. היא עוסקת בתחום הסייבר והפרטיות ב-14 השנים האחרונות מהזווית המשפטית, וגם מהזווית הטכנולוגית. החל משנת 2020, היא מנכ”לית מייסדת של עמותת “פרטיות ישראל”.

בעידן בו הגבולות בין הפרטיות שלנו לנחלת הכלל מיטשטשים יותר ויותר, חלק מבחירה וחלק לא – נפגשתי לדבר עם נעמה לא רק על הקריירה המרתקת שלה אלא גם על הנושא הכל כך חשוב בעולם החדש – הפרטיות שלנו.

איך אפשר למכור מליון עותקים ממשהו? מה היתרון בלהוציא ספר בהוצאה עצמית? למה בורות זה דבר נפלא? איך עוזבים עבודה בהיי-טק כדי ללכת אחרי החלום שלך? ואיך אפשר לדייק את הקול הייחודי שלך?

מיכאל עומר היה מתכנת, אבל החליט לעזוב את הכסף של ההיי-טק כדי להיות סופר. צעד אמיץ נכון?
כן, אבל עומר ידע מה הוא עושה. כלומר… הוא חשב שהוא יודע. המציאות היתה הרבה יותר מסובכת והוא איבד את החסכונות לפני שעלה למעלה.
אבל מאז, ספריו תורגמו ל-14 שפות ונמכרו במעל למליון עותקים. הספר שלו, “מוח של רוצח” הוא הספר הכי נמכר ברוסיה ב-2020 והשני הכי נמכר דיגיטלית בארה”ב ב-2018, ונכנס לטבלאות רבי המכר של הניו יורק טיימס ושל הוושינגטון פוסט.

איך הפכה להיות העורכת הכי צעירה של מגזין הקולינריה ״על השולחן״? איך יוצרים פרוייקט קולינרי שמטרתו לעזור לנפגעות תקיפה מינית בארץ? איזו חוויה ספר בישול צריך להציע בשנת 2021? והאם אפשר כיוצרים להוציא פרויקט לאור גם אם מרגישים שהוא עדיין לא מושלם?

יעל כלב היא עורכת, מפיקה ויוצרת תוכן קולינרי. בימים אלה יוצא לאור פרויקט חשוב שלה,

״מטבח משלהן״ – ספר בישול עם נשים מוכרות בתחום הקולינריה שכל רווחיו יתרמו לאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

יעל התחילה בכלל כשחקנית, אבל עולם הקולינריה על שלל צבעיו ומרכיביו קרץ לה.

בגיל 27, כשברזומה שלה מלצרות ותואר בקולנוע ו-BA כללי, היא החליטה שהחלום שלה הוא להיות העורכת של המגזין הקולינרי המצליח ״על השולחן״. למרות שלא היה לה שום נסיון, היא שלחה את קורות החיים שלה – ולא קיבלה שום תשובה חזרה. אז איך בכל זאת היא הגיעה להיות העורכת של המגזין?

אז למה יש לנו נספח כלכלי בקולומביה ומה הוא עושה במסגרת התפקיד? למה מישהו עובר מהמגזר הפרטי המפנק למגזר הציבורי? למה חשוב לצאת מאזור הנוחות שלנו? איך אפשר לתווך בין תרבויות שונות? ומה זה בריאות דיגיטלית?
ניר אדם סלע הוא הנספח הכלכלי הישראלי בקולומביה, ועוזר לחברות ישראליות להיכנס לשוק היעד הקולומביאני.

ניר הצטרף למשרד הכלכלה והתעשייה ב-2016, שימש כראש ענף האחראי על נושאי מדיניות סחר והסכמים בגזרת אירופה ואמריקה הלטינית, וכן כחבר בצוות שאחראי על קידום ענף הבריאות הדיגיטלית.

אבל מה שעוד מעניין הוא שלפני שהצטרף למגזר הציבורי הוא שימש כעוזר מנהל וכעורך התוכן של פורום המנכ”לים, כיועץ עסקי, וכעורך דין במשרדי עו”ד מובילים – אז למה בעצם החליט לעשות שינוי ומה המחיר שהוא היה צריך לשלם עבורו?

אז איך אפשר לבחור בעצמנו? איך נבחין שאנחנו במערכת יחסים לא בריאה בעבודה? ואיך נצא מזה? בין אם אנחנו שכירים, ובין אם עצמאיים – איך נציב גבולות למנהלות/לקוחות שלנו כדי לשמור על עצמנו?

יאיר יונה הוא יזם, מנחה סדנת ‘על זה’ לניהול עצמי, חבר בצמד המוזיקה האלקטרונית Water Knives ובעל סוכנות הדיגיטל LENTILS שעושה שיווק למימון המונים למטרות חברתיות. השיחות עם יאיר, כמו בפרק 21 בו התארח לראשונה, הן שיחות עמוקות ומרתקות שנוגעות לפילוסופיית חיים הוליסטית. דיברנו על איך להגיע ולהיות מי שאתה באמת – גם עבור עצמך וגם עבור הסביבה שלך.

דיברנו גם על איך לייצר חיים מלאים ומאוזנים מתוך מודעות, בהם אנחנו מאתגרים את עצמנו, צומחים ובעיקר – בוחרים בעצמנו.

איך אפשר לדעת אם הילד שלנו עם הפרעת קשב או עם הפרעת נטפליקס? האם יש מודעות להפרעת קשב אצל מבוגרים במקומות עבודה ולימודים? איך מטפלים בהפרעת קשב? איך אפשר לדעת אם אנחנו צריכים ללכת לאבחון? ואיך אפשר לארגן את הזמן שלנו כשיש בלת״מים?

לד”ר שירלי הרשקו יש 4 תארים ועוד רגע החמישי. 2 בחינוך ו-2 בפסיכולוגיה. אבל עיקר עיסוקה הנוכחי הוא בתחום הפרעת הקשב.

מאז שהייתה ילדה שירלי רצתה לעזור לאנשים. אז היא הלכה ללמוד פסיכולוגיה – וחיפשה דרך מדויקת ומהירה לעזור לאנשים. כשהתחילה לעבוד עם ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב, היא התאהבה בתחום והחיים שלה השתנו.

איך כלכלה התנהגותית משפיעה על הקריירה שלנו?

לכבוד חגיגות פרק 200 המרגשות של פופקורן, היה לי העונג לפגוש ולראיין את דן אריאלי.
דיברנו על מה זה אומר ליצור לעצמנו מזל? איך כדאי להכריע בין טווח קצר לבין טווח ארוך? מה סגנון הניהול שלו? איך הוא יודע מתי להגיד כן או לא לדברים? ואיזו שאלה כדאי לשאול כדי לדעת אם הגיע הזמן לעשות שינוי בקריירה שלכם?

דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית, חבר סגל באוניברסיטת דיוק, ממייסדי חברת קיימא, ומהחוקרים המובילים בעולם בתחום הכלכלה ההתנהגותית.

ספריו רבי המכר ומחקריו הרבים בתחום, מנגישים את הכלכלה התנהגותית לכדי פרקטיקה ומציעים לנו דרכים ליישום תובנות מהתחום בחיי היום יום שלנו.