למה קלוד פנה אליי בלשון נקבה? למה עוזרות וירטואליות כמו אלקסה או סירי הן תמיד נשים? אם הבינה המלאכותית רק מייצגת את המקור שהוא תמצית הדאטה האנושי – מה זה אומר עלינו? איך אפשר להנגיש בינה מלאכותית לילדים? ואם הבינה המלאכותית משמידת ערך בהרבה תחומים – מה יישאר לנו?
בסופו של יום, הבינה המלאכותית עובדת עם מה שאימנו אותה עליו. זה אומר שעיוותים שקיימים בדאטה רק יתעצמו. למשל, אם תתנו למידג׳רני לג׳נרט תמונה של CEO, כנראה שתקבלו תמונה של גבר ולא של אישה. ואם תתעקשו לקבל תמונה של מנכ״לית, אז היא תוצג בצורה מאוד סקסיסטית.
אז נשאלת השאלה – איך מייצרים תוצאות יותר מאוזנות? האם זו אחריות של החברות שמפתחות את הבינה המלאכותית ״לתקן״ את הדאטה עליו מאמנים את ה-AI? האם בכלל יש מקום להתערב? או האם זה אחריות שלנו כמשתמשים?
ניסיתי לענות על השאלות הללו עם שירה וינברג הראל, מומחית בניהול מוצר ובינה מלאכותית. בעבר הובילה מוצרי פרסונליזציה ובינה מלאכותית במיקרוסופט וכיום מנהלת את בית הספר Product with Shira להכשרת מנהלי מוצר, מרצה ומלווה ארגונים בהטמעת בינה מלאכותית, מנחה את הפודקאסט “הפרודקט של השכן”, ומייסדת ארגון LeadWith לקידום נשים בהייטק. מאז שהקלטנו שירה גם פתחה קורסי AI אונליין לקהל הרחב ואת הפודקאסט “בינה בקטנה” – פודקאסט חדש עם סקירה שבועית קצרה על החידושים בבינה מלאכותית.
לינקים
קורס בינה מלאכותית אונליין של שירה
פודקאסט “בינה בקטנה” של שירה
נותני החסות לפרק: