פעם תפסתי כתיבה כעניין רומנטי.

הייתי יושב עם כוס ויסקי וסיגריה במרפסת, או על ספסל ברוטשילד מתבונן על העוברים ושבים – וכותב.

אלו היו רגעים נפלאים, שהולידו כתיבה של פוסטים ממש אבל ממש מחורבנים.

זה לא בשבילי. כדי לכתוב משהו טוב אני צריך שקט, ריכוז, פוקוס וכללי אצבע. עם כל האהבה שלי ל-״יצירתיות״ ול-״זרימה חופשית״, אני עדיין כותב את הפוסטים שלי עם צ׳קליסט מסודר שעוזר לי לוודא שלא שכחתי כלום.

את הכללים הבאים אספתי בשנים האחרונות, אחרי קריאה מתמשכת של בלוגים וספרים בנושא כתיבה. הם כללי האצבע שעובדים הכי טוב עבורי. הפוסטים. הכי. מוצלחים. שלי. הגיעו אחרי שכתבתי משהו, ואז ערכתי אותו שבע פעמים באמצעות הכללים האלו.

בתחתית הפוסט הכנתי עבורכם צ׳קליסט להורדה, כך שכל פעם שאתם כותבים, תוכלו לראות שלא שכחתם כלום. 

ואם כבר אתם כותבים למה שלא תפתחו בלוג?

הכללים שאני משתמש בהם לכתיבה

מתחילים –

1. קפיצת ראש לתוך הראש של הקורא

חשבו על הקוראים הספציפיים שירצו לקרוא את הפוסט שאתם הולכים לכתוב. מדוע הם קוראים אותו? האם הוא מתייחס לכאב או בעיה שיש להם? עונה על צורך שלהם? בדקו שאתם מתייחסים לכאב/בעיה/צורך האלו בתוך הפוסט כדי שהקוראים ירגישו שאתם מדברים בדיוק אליהם.

2. כותרת – מסקרנת או מבטיחה?

בחרו אם אתם רוצים להיות מסקרנים עם הכותרת (אופציה 1), או להסביר על מה הפוסט הולך להיות ולמי הוא רלוונטי (אופציה 2) – אבל הכותרת צריכה להיות אחד משני אלו. בכל אופן אל תבטיחו בכותרת משהו שהפוסט לא מקיים. לקוראים היום יש בחילה מ-Click bait.

3. התחילו בכל הכח. ואז הגבירו לאט לאט

הסבירו מה יצא לקורא מהפוסט הזה – על ההתחלה. אם זה פוסט אינפורמטיבי בו אתם מלמדים משהו, כדאי שבמשפט הראשון הקורא יבין מה הוא יקבל או ילמד אם יקרא עד הסוף. חשבו מה היו כותבים על הפוסט שלכם בתור אמ:לק – ודאגו שזה יהיה בפסקה הראשונה/שנייה. אם זהו פוסט סיפורי, התחילו עם משפט מסקרן. המשפט הראשון הוא זה שיקבע אם הקוראים ממשיכים או חוזרים לפייסבוק שלהם.

4. איזה סיפור סיפרה לי הנערה ההיא על הבר

מיד אחרי זה, השתדלו לספר סיפור. לפני שאתם מלמדים משהו, או חווים דעה על משהו, תתחילו מסיפור. עדיף על עצמכם, ואם לא אז על מישהו אחר שאתם מכירים. הדרך בה המוח האנושי קולט מידע היא באמצעות סיפורים. זו הסיבה שכל הרצאות ה-TED המצליחות מתחילות עם סיפור. שימו לב – הסיפור צריך להיות קשור לפוסט, אבל אל תתחילו להיסחף עם אנלוגיות מסובכות מדי. לא בכוח.

5. כותרות ביניים עם משמעות

בגלל הסבלנות המועטה שיש היום לאנשים, לפני שהם אשכרה קוראים פוסט, הם קודם כל ירפרפו עליו שניה בעיניים כדי לראות האם ״שווה״ להם לבזבז את הזמן שלהם עליו. כותרות ביניים עוזרות להם להבין על מה הפוסט והאם הוא רלוונטי עבורם.

6. לסיים בבום!

השקיעו במיוחד בסוף של הפוסט. אתם הרי רוצים שהקורא ישתף אותו בפייסבוק, או יישלח בוואטסאפ לחברים, או יירשם לניוזלטר שלכם. לכן חשוב לתת סיום משמעותי, לא רק פתיחה חזקה. זו יכול להיות סיכום של הפוסט, או מסקנה זכירה. אם אתם רוצים לקיים דיאלוג עם הקוראים – אפשר לסיים גם עם שאלה, אבל בארץ זה עובד פחות טוב מבחו״ל – שם אנשים יותר engaged בתגובות לפוסטים.

7. לכתוב כמו שאתם מדברים. או כמו שאתם חושבים.

אחרי שסיימתם לכתוב, קראו את הפוסט בקול רם – האם זה נשמע כאילו אתם מדברים לחבר שלכם? או שזה נשמע רשמי כאילו כתבתם טקסט לטקס יום הזיכרון? אל תהיו רשמיים מדי, זה יוצר ריחוק. עכשיו ערכו מחדש את הקטעים שלא נשמעו כמוכם. *כמובן, אם אתם כותבים טקסט לבלוג של עורכי-דין או רופאים, הכלל הזה לאו דווקא רלוונטי.

8. ״רגע, על מה בכלל כתבתי?״

שימו את עצמכם בראש של הקורא הפוטנציאלי, הסתכלו על הפוסט וענו על השאלה ״האם אני מבין על מה בכלל הפוסט הזה?״ אם אין תשובה טובה – זה פוסט לא טוב. אם הבנתם למה אבל זה לא מספיק בולט בתוך הפוסט, הבליטו את זה יותר – בכותרת, בפתיחה, בכותרות המשנה. תהיו מפוקסים – הפוסט צריך להיות סביב רעיון אחד ברור.

9. אל תבקשו רשות

שימו לב שאתם לא ״מבקשים רשות״ בפוסט. לא צריך יותר מדי ״לדעתי״ או ״נראה לי ש…״. זה הבלוג שלכם, והפוסט שלכם וברור שזו דעתכם. כשמכניסים יותר מדי התנצלויות לתוך הכתיבה, אתם מאבדים מהאוטוריטה של הכותב.

10. בלי בולשיט(!) אל תייעצו דברים שלא ניסיתם בעצמכם

תהיו כנים ואמיתיים. אתם כותבים עצות שמעולם לא ניסיתם בעצמכם? הקוראים ירגישו את זה. מעתיקים ממישהו אחר? הקוראים ירגישו את זה. עדיף שתכתבו פוסט קצר אבל אמיתי ומבוסס על ניסיון שלכם, מאשר פוסט ארוך שמבוסס על דברים שגיבבתם מכל מיני מקומות. קוראים מריחים את זה מקילומטרים.

11. אל תהיו פרווה. אלא אם אתם טבעונים.

תחליטו אם אתם חלב או בשר – אבל לא באמצע. כשאתם נזהרים יותר מדי או מפחדים, הכתיבה שלכם הופכת בינונית. תכתבו את מה שאתם חושבים ומאמינים בו. אל תדאגו – אתם לא צריכים למצוא חן בעיניי כולם (ויש לי פסטה כדי להוכיח את זה). עדיף שחצי מהקוראים לא יאהבו את מה שכתבתם, אבל שהחצי השני יאהב את זה בטירוף, מאשר ש-100% מהקוראים יחשבו שזה בינוני. לכל כותב יש בראש איזו דמות שלילית מהחיים שלו, שהוא מדמיין איך ״הוא בטח יגיד על זה ש…״. שימו עליו זין.

12. פחות זה יותר

עכשיו תקראו הכל פעם אחרונה ותחתכו החוצה כל מה שאפשר. מילים, תיאורים מיותרים, משפטים שחוזרים על עצמם. זה יעשה את הכתיבה שלכם הרבה יותר מדויקת, וייתן לקוראים שלכם להרגיש שמכבדים את הזמן שלהם.

13. אל תאכלו את עצמכם יותר מדי

למרות כל מה שכתבתי פה, זכרו – זה רק פוסט. יהיו עוד הרבה אחריו, ככל שתכתבו יותר – תשתפרו. יותר חשוב שתוציאו אותו לעולם גם אם אתם לא שלמים לגמרי עם מה שיצא, מאשר שתשאירו אותו במגירה ולא תקבלו פידבק. כשאני קורא את הדברים שכתבתי לפני חמש שנים אני מתפוצץ מצחוק – כמה זה היה גרוע! אבל אני גם מבין כמה התקדמתי מאז – וזה לא היה קורה אם הכל היה נשאר במגירה…

יאללה, עכשיו לעבודה…

עכשיו שאתם מכירים את הכללים בטח מתחשק לכם לפתוח בלוג משלכם – אם כך, תבדקו את הפוסט בו אני מסביר איך לפתוח בלוג בוורדפרס.

רוצים checklist כדי לא לשכוח?

הכנתי לכם צ׳קליסט שתוכלו להוריד למחשב ולהשתמש בכל פעם שאתם כותבים

דבר אחרון – ג׳יימס אלטשולר שהוא אחד הכותבים האהובים עליי, תמיד אומר – כדי לכתוב ממש טוב, אתה צריך לקרוא המון. אז אני מניח שהכלל הנוסף בכתיבה טובה היא קריאה טובה.

בהצלחה!