איך אנחנו הולכים לבנות את בית הספר של העולם החדש

אמ;לק – הצטרפתי לג׳ולט בתור שותף ו-CPO. הנה הסיפור המלא. 

״תגיד, איך אתה מדמיין את בית הספר של העולם החדש?״ – שאל אותי רועי. אני מאמין בשיתוף רעיונות, אז בשצף-קצף, עם תנועות ידיים גדולות שכמעט שפכו את הקפה – סיפרתי לו את כל מה שאני מתכנן. 

וככל שאני מתקדם בתיאור, החיוך שלו מתרחב. ״מה אתה כל כך מחייך?״ שאלתי כשסיימתי את הנאום שלי. הוא סובב אליי את הלפטופ, והראה לי מצגת שהרימה גבות גבוה-בוה.

לא האמנתי למה שאני רואה – זה היה מאד אבל מאד(!) דומה למה שסיפרתי לו. האם הוא יודע לקרוא מחשבות? חלומות? ואולי פשוט הגענו לאותן המסקנות? בכל אופן, התקצרה לי הנשימה, והתכווצה לי הבטן.

חודש אחרי כן החיים שלי הסתחררו בכיוון חדש.

מאירועי הפרקים הקודמים: לפני מספר חודשים נפרדתי בצער ואהבה מהשותפים ב-nuSchool. סיפרתי לעולם שאני הולך לבנות את בית הספר של העולם החדש. העולם סיפר חזרה שהוא ישמח לשמוע כשיש עוד פרטים. אז הנה עולם, אני מעדכן אותך בלייב, בריל-טיים, מהשטח. 

בבוקר השני ליולי, ארזתי את הלפטופ, ועליתי על האופניים, רוכב להרפתקאה החדשה שלי – במשרדי Jolt. מאז באתי לשם כל יום בבוקר ואני לא מתכוון להפסיק בקרוב. 

רגע, מה הקשר Jolt עכשיו?!

הרומן עם ג׳ולט התחיל לפני שנתיים. נפגשתי לקפה עם ניצן כהן ארזי, אחת משלושת המייסדים, וגם אחת מהנשים שאני מעריץ בעולם הזה. היא הוסיפה אותי כמרצה בפלטפורמה שלהם – שמאפשרת לעסקים להזמין הרצאות ממרצים בכל העולם. היא הסבירה שאצטרך לעבור מבחני מיון לפני שאני יכול להרצות. ושהתוכן שלי יהיה חייב להיות פרקטי. ושהם יחברו אותי אך ורק עם חברות שאני אשכרה יכול להועיל להן מהקצה הזה של העולם.

סופסוף מישהו שלוקח חינוך ברצינות.

בתור אחד שהוא סנוב גדול בכל הקשור לחינוך; שמאמין שהמרצים שלמד מהם בטכניון לא ידעו ללמד (למרות שהם גאונים); שחושב ש-TED זו פלפטורמה חמודה, אבל בכל הקשור לכל דבר שהוא לא השראה – היא כשלון חרוץ; שברוב הקורסים, הכנסים, וההרצאות שראה בחיים שלו השתעמם… בתור כזה – אהבתי לשמוע את מה שהיה לניצן לומר. האינטרנט מאפשר המון חופש ליצור פלטפורמות חינוך חדשות – בטח לעומת האוניברסיטה שהיא שמרנית, איטית מכדי לעמוד בקצב השינוי של העולם החדש. אבל לפעמים החופש הזה גדול מדי, הוא בא על חשבון האיכות. השרלטנים חוגגים, ואין סטנדרטים גבוהים לתוכן.

הרומן המשיך לפני כשנה, כשעבדתי עם ג׳ולט כפרילנסר. במשך חודשיים, באתי יום בשבוע לשבת איתם, וראיתי אותם צומחים מארבעה עובדים לשמונה. עבדתי בעיקר מול רועי דויטש המנכ״ל המייסד (עילוי כשלעצמו) והספקתי גם להכיר את נדב לשם, ה-CTO המחונן, והמייסד השלישי. בחודשים האלו, יותר מלהתאהב במוצר, התאהבתי באנשים ובתרבות החברה. הערך המוביל שם, הוא לעשות כל דבר בצורה שהיא פאקינג אקספשיונאל. להטיל ספק במה שאחרים לוקחים כמובן מאליו. להודות בטעויות מיד כשהן קורות. לעבוד בחריצות, אבל לשמור על הרבה הומור עצמי. ״זו חברה שהייתי שמח לעבוד בה…״ חשבתי באותה התקופה – ״אם הם רק היו עובדים על מוצר אחר… ואם הייתי פנוי.״

זה לא בשבילי

לא הייתי פנוי. וגם לא רציתי להיות שכיר. והמוצר שלהם – למרות שנחלו איתו הצלחה, גייסו איתו אחלה כסף, וצמחו לכמות דו ספרתית של עובדים – לא היה משהו שהייתי רוצה להשקיע בו את חיי.

שנה מאוחר יותר, יוני 2017, הייתי במקום קצת אחר. כבר הבנתי שאני נפרד מהחברים ב-nuSchool. קהילת ״אנשי העולם החדש״ צמחה בטירוף בעקבות הספר, הבלוג, והפודקאסט. היה ברור לי מה אני רוצה והולך לעשות – המחשבות על בית ספר של העולם החדש היו בשיאן.

הפודקאסט בו אירחתי את רועי, היה הפרק הפופולרי ביותר עד היום. לכן, כשביקש להיפגש לקפה, שמחתי. הוא איש שיחה מעורר השראה, והמילים היו יותר מקפיצות מהקפה עצמו. כל אחד מאיתנו עדכן את השני על עלילותיו. רועי הראה לי את פרויקט Jolt Nights שהשיקו באותם ימים. הוא סיפר על התוכניות החדשות של החברה – היא הולכת לעזור לאנשים להפוך ל- Life Long Learners. אני מצידי סיפרתי לו על התוכניות שלי לבנות בית ספר חדש. לעולם.

טינג!

אז נפגשנו לעוד קפה. ועוד אחד. ואז ארוחת צהריים. ועוד קפה. ועוד אחד.

כמה פחדים, ספקות, תכנונים, וחלומות משותפים אחרי כן, הצטרפתי לג׳ולט. כשותף, בתפקיד ה-CPO.

בחודשיים האחרונים סיפרתי לכמה אנשים על המהלך הזה. הנה השאלות שרובם שאלו אותי, ומה שהשבתי –

ש: ״אז רגע, ליאור, אתה אשכרה הולך כל יום למשרד עכשיו?״

ת: כן. אני הולך למשרד חלומותיי, ועובד עם צוות החלומות של ג׳ולט, על המוצר שחלמתי לבנות. בהמשך לפרק המוצלח עם השותפים בנוסקול, מצאתי מקום שגם בו קיימים שלושת הדברים שדרושים לאדם כדי לאהוב את העבודה שלו: autonomy, mastery, purpose (למי שלא מכיר את התיאוריה – ממליץ על הספר Drive של דניאל פינק, או שתראו את ההרצאה שלו כאן: https://www.ted.com/talks/dan_pink_on_motivation)

ש: ״ומה עם כל הדברים שאתה כבר עושה? אתה מפסיק?!״

ת: מה פתאום.הם חופפים למה שאני עושה בג׳ולט. הספרים שכתבתי – רלוונטיים מתמיד כי מי שקורא אותם מבין מדוע אני חושב שבית הספר הזה הכרחי לחיים בעידן שלנו.

ש: ״האם תמשיך לכתוב את הבלוג?״

ת: לגמרי. הבלוג עוסק בקריירה בעולם החדש – וזהו אותו התוכן של בית הספר גם ככה. יותר מזה, אני אוכל להוסיף תכנים של איך להיות בוס בעולם החדש, ואיך להיות עובד בחברה בעולם החדש, ואיך לעשות את כל זה תוך כדי ששומרים על פרויקטים מהצד, ו/או מקורות הכנסה נוספים.

ש: ״האם תמשיך להקליט את הפודקאסט?״

ת: בוודאי. הפודקאסט מראיין אנשים שבנו לעצמם קריירה בעולם החדש – והוא יעזור לי להבין יותר טוב מהם התכנים שצריך ללמד בבית הספר.

ש: ״ומה עם קהילת אנשי העולם החדש?״

ת: אלו אנשים שמאד יקרים לי. עם רבים מהם הייתי מתישהו בקשר – באימייל, נפגשנו באירוע/הרצאה, או בהודעות כאלו ואחרות. לכן אמשיך להשקיע שם את הזמן הפנוי (שאין ומעולם לא היה לי).

ש: ״איך היה השיקול הכספי בלקיחת ההחלטה?״

ת: לא עשיתי את זה בשביל משכורת של שכיר. מאז שהספר הפך לרב-מכר, ומאז שהודעתי שאני כבר לא בנוסקול, קיבלתי הצעות לפרויקטים בסכומים גבוהים מאי פעם. להיות עצמאי בשלב הזה של החיים יכול היה להיות מאד רווחי. אבל כמו שאני מסביר בספר – לכל בנאדם יש את הבורקס שלו, עם השילוש המאוזן בין כסף, הנאה, ומשמעות. והבחירה הזו היא בדיוק האיזון שאני צריך בשביל להיות מאושר.

ש: ״אז על מה בדיוק אתם עובדים שם ב-Jolt?״

ת: שאלה מצוינת! בקרוב אספר למה ואיך ומה בדיוק אנחנו בונים. זה מהמם.

סוף דבר, תחילת מסע

הסיפור שלי עד כה עם ג׳ולט אימת הרבה מהדברים שאני מאמין בהם בשנים האחרונות:

– שלהכיר אנשים חדשים זה חשוב – כי אתה לא יודע מתי הצמתים שלכם ייפגשו שוב.

– שלספר לאחרים על החלומות שלך, במקום לשמור עליהם בסוד – יכול להוביל לשיתופי פעולה מוצלחים.

– שיש אנשים נהדרים שאם רק נותנים להם אוטונומיה, ואת הכלים ליצור – הם עושים דברים מופלאים.

– שהבטן שלי יודעת מה נכון בשבילי הרבה לפני הראש. הבטן אמרה ״כן״ לרועי בתוך חמש דקות. לראש לקח חודשיים להסכים. 

זהו. אם אתם רוצים לקרוא עוד על מה שאנחנו עושים שם, היכנסו לכאן. 

לחיי הרפתקאות חדשות ומסעירות!