אנחנו הולכים לעולם בו כל אחד יכול לבנות, בעצמו, פתרון לבעיות של עצמו, בלי מאמץ, ובאפס זמן – ״אינפלציה של פתרונות״ –
זוכרים איך היינו כותבים מכתבים כשהיינו קטנים? (אם אתם מדור ה-Z ולא יצא לכם לכתוב כאלו – תדעו שבשבילנו ריח של הבפנים של ספר זה עולם ומלואו) – אז זוכרים? חושבים פעמיים על כל מילה. אוספים בולים. מעטפות. מחכים לתיבה.
ואז האימייל הגיע. מי זוכר בכלל איך כותבים. לכתוב או לא? ברור שכן. זה עולה אפס. וזה מגיע מיד. אז כותבים. הופ, אינפלציה של תקשורת בינאישית. הופ, אינפלציה של תקשורת פנים-ארגונית. הופ, 4,372 אימיילים שלא נקראו בשלושה אינבוקסים עם פרומושיאנס ואתה חייב לקנות עוד היום זה בלק פריידיייייי
החיכוך נעלם – וביחד איתו גם הערך של כל הודעה בודדת.
זה קרה לנו גם עם תמונות. פעם פילם שוקלים בכובד ראש כל תמונה ועד לאייפון מפוצץ בסרטוני 4K של הבנות שלי אני מקווה לחיות עד 230 כדי להספיק לצפות מתישהו בכל התוכן הזה.
ועכשיו עם מיסטר AI יגיע צונאמי המוצרים הדיגיטליים. תכף כל אחד יכול לבנות, כמעט בחינם, בתוך שעות או דקות, מוצר דיגיטלי, פתרון – לעצמו או לאחרים – והנה אינפלציה מסוג חדש.
אבל האינפלציה הזו לא משנה את מה שהיה נכון תמיד עם מוצרים – היא רק מחזקת אותו –
לפני יותר מעשור, בניתי אפליקציה עם הסטארטאפ הראשון שלי. השקענו המון בקוד, בעיצוב, בכל פיקסל. היינו גאים ברמות. רק מה? לא היה מספיק טראקשיין. כי לא הבנו את החוק הכי חשוב של העולם הדיגיטלי – לא מספיק לבנות, צריך שמישהו ישתמש במה שבנית. לא היה לנו איש שיווק בחברה. ילדים.
וזה לא באמת השתנה מאז, רק התחזק –
בעולם בו כל אחד יוכל לבנות, להעתיק מאחרים בקלות, בלי moat רציני – הערך ישכב אצל מי ש-
1. יודע להשיג תשומת לב
2. יודע לבנות קהילות או קהל
3. יודע לבנות איתך אמון
ממש כמו בשבט לקטים ציידים ממנו התחלנו, אה?
נחמד לגלות שאנחנו חוזרים לבייסיק של האנושיות
