בראיון יחסית נדיר בישירותו, נשאל לפני כמה שנים, קריסט נובוסליק, הבסיסט של נירוונה, אודות ההצלחה המטורפת של חברו להרכב לשעבר, דייב גרוהל. גרוהל, מי שהיה המתופף של הלהקה, שינה כיוון ומיקום על הבמה, ואחרי התפרקותה של הלהקה בעקבות התאבדותו הטראגית של קורט קוביין, יצא לדרך חדשה לגמרי. גרוהל הפך לאחד המוזיקאים המרוויחים והמצליחים ביותר בכל השנים האחרונות, מוזיקאי פורה ששותף לעשרות פרויקטים שונים, לעיתים במקביל.
בחזרה לנובוסליק, תשובתו לגבי חברו הייתה קצרה: “הוא מוכשר, אבל הוא בעיקר ממוקד במה שהוא עושה”.
בתשובה זו הוא לא ניסה להקטין כהוא זה את הצלחתו וכשרונו של חברו, הוא פשוט התייחס לגורם המשמעותי ביותר: הוא ממוקד בכל מה שהוא עושה, כמו שהיה ברגע הראשון, כמו שנשאר ממוקד ונאמן לדרך שלו לפתוח בקריירת סולו כמעט מאפס ולהיות שותף לעשרות אלבומים מצליחים בקנה מידה בינלאומי תוך שנים ספורות.
נזכרתי ברגע הנדיר הזה של כנות בין מוזיקאים, השבוע, בטרילוגית הדוקו החדשה אודות חייו והצלחתו של קנייה ווסט (Jee-yuhs) בנטפליקס. לאורך שני הפרקים הראשונים, שעוסקים בצעדי הקריירה החלוציים שביצע לקראת מעבר לקריירה בקדמת הבמה לאחר כמה שנים בתור מפיק, נושא המיקוד חזר על עצמו כל הזמן. לתפיסתי, אין א.נשים ‘גאונים’ כמו שהרבה יעדיפו לכנות אותו ויוצרים בסדר גודל שלו. יש אנשים שמוכשרים בתחומים מסוימים יותר מאחרים, אבל הם פשוט עובדים הרבה יותר קשה מאחרים להשגת המטרה “הזאת”. התֵּמה הזו חזרה על עצמה וכמעט זעקה מתוך הנטפליקס.
הנה שלושה שיעורים שבעיני קנייה הצליח להציג על התפתחות אישית וקריירה בתחילת דרכו.
אמונה עצמית
באחת הסצינות האיקוניות ביותר בפרק השני, רואים את קנייה, שבועיים לאחר תאונת דרכים קטלנית שכמעט גבתה את חייו ולמעשה השביתה אותו לחלוטין עקב ריסוק מלא של לסתו. התזמון לא היה יכול להיות יותר גרוע עבורו, כשהתאונה קרתה לאחר שהשיג את חוזה ההקלטות שכל כך חלם עליו וגרמה לבעלי הלייבל לוותר ולשכנע אותו לדחות ואפילו לבטל את הפרויקט. בסצנה הזו, רואים את קנייה בחדר קטן בבית מלון בלוס אנג’לס, עם ציוד הפקות מאולתר, שאליו העתיק את האולפן שלו כדי להיות קרוב לבית החולים בו עבר שיקום. בדיוק בנקודה הזו, כשנראה שהכל אבוד, בפריים של פחות משנייה רואים דף לבן, על הדף מופיעה רשימה. הייתי צריך לעצור בנקודה הזו כדי לחדד לעצמי מה אני רואה. על הדף מופיעה רשימת השירים בדיוק בסדר שבה הופיעה באלבום הבכורה שלו (The College Dropout). מספיק לראות את הפריים הזה כדי להבין מה עבר במוחו של אדם שהיה כל כך קרוב לאבד הכל, למצוא את הכוח והמשאבים כדי להתחיל הכל מחדש ולהיות ממוקד ונאמן לדרך שצייר לעצמו מול העיניים ולתכנן אותה בקפידה.
התמודדות עם דחייה
שיעור נוסף שלדעתי מראה את אחת המיומנויות הרכות החשובות ביותר לתקופתנו, זו ההתמודדות עם דחייה. כולנו נתמודד עם דחייה כזו או אחרת בשלב כלשהו, בעסקאות, הצעות מחיר, מועמדות למקומות עבודה ועוד. אישית, בתחום שבו אני עוסק של מחקר אקדמי, הדחייה היא חלק אינהרנטי מעבודתנו, שכן תהליך הקידום של חוקרים באקדמיה מותנה בדרך המפרכת של פרסום מאמרים בכתבי-עת, רצוי נחשבים כמה שיותר. כך שההתמודדות החשובה ביותר היא לא בעצם ההגשה של מאמר לפרסום, אלא באופן שבו אנחנו יכולים להתמודד עם דחייה מכתב-עת או כנס יוקרתי יותר או פחות, “לארוז” את עצמנו, לתכנן מסלול מחדש ולהגיש למקום אחר. הפרק הראשון בסדרה מכיל אינספור דחיות שחווה קנייה, ממפיקים, אמנים, עורכי דין ומנהלים שמנפנפים אותו, כאילו לא היה מפיק נחשב ומוכר בעצמו. כל פעם מחדש, רואים אותו קם, מנער את עצמו, ועובר למקום הבא.
מסוגלות עצמית
אחת המילים היותר נדושות בעולם מדעי הרוח והחברה באקדמיה היא מסוגלות. משתמשים בה המון, כמעט בכל דרך. אישית, אני אוהב את הגדרתו הקצרה והתמציתית של אלברט בנדורה שאמר כי מסוגלות עצמית היא: “אמונת הפרט בדרכו וביכולתו להביא לשינוי בחייו או בסביבתו”.
הדוקו הזה הוא רחוק מלהיות מושלם. יש בו חורים רבים שבהם הבמאי העדיף לכבות את המצלמה כדי להגן על מושא צילומו מאשר להראות אותו בנקודות ‘צהובות’ ונמוכות יותר בחייו. אבל יותר מהכל, הוא מכיל שיעור חשוב על המסוגלות העצמית הגבוהה של קנייה שהייתה הכוח המניע ליכולותו לבנות קריירה, שותפויות עסקיות ויוזמות שרק מספר מזערי של אנשים מצליחים לפתח. לשאלה הנצחית, כיצד אפשר לפתח או לחזק מסוגלות עצמית, אנחנו יודעים כיום ממחקרים שיש מספר דרכים ומקורות:
1. התנסות בהצלחות קטנות: הצלחה בשלבים ‘מינוריים’ מחזקת את תחושת המסוגלות לקראת מטרה גדולה או נעלה יותר.
2. סביבה קרובה: במקרה של קנייה, אין ספק כי הייתה זו אימו, שנטעה בו את תחושת המסוגלות העצמית ויכולתו להשיג כל מה שירצה. אבל, זו יכולה להיות כמעט כל דמות משמעותית אחרת בחייו של היחיד: מורה, מפקד/ת בצבא, חבר קרוב ואפילו קולגה.
3. חיזוק החוזקות במקום שיפור החולשות: הצלחה בתחום מסוים יכולה לסייע בהצלחה ובהשלמת משימה או מטלה בתחום אחר. כך שהשאלה היא לא אם אני יכול להצליח בזה, אלא מה אני יכול לעשות כדי להצליח בזה.
