מסתבר ש- Jay Z בגד בביונסה, היא נעלבה, כעסה, החליטה לסלוח לו, ואז הוציאה אלבום חדש שהוא שיעור מופת באיך עושים שיווק ב-2016.

תכף אסביר…

בואו נדבר שניה עליכם, הנה סיטואציה מוכרת –

הטלפון מצלצל, זה מספר לא מוכר.

מישהו שאתם לא מכירים מציג את עצמו. כמה זמן ייקח לכם עד שתבינו האם זה מישהו ידידותי או שמנסים למכור לכם משהו?

פחות משתי שניות, נכון?

רדאר של בולשיט

בשנים האחרונות פיתחנו Bullshit Radar. אנחנו יודעים לזהות לא רק פרסומות, אלא גם תוכן שיווקי ומניפולציות בתוך שניות. כאילו כולנו למדנו תואר ראשון בפסיכולוגיה. המוח שלנו מזהה מילים מסוימות או גוון קול מסוים שרומזים לו שמנסים לעבוד עליו, או למכור לו משהו.

ואיך אנחנו מזהים את זה? כי אנחנו יודעים להריח חוסר אותנטיות.

תגיד, לא אמרת שמדברים על ביונסה?

שניה, תכף ביונסה.

השבוע העברתי מצגת ביום עיון של משרד הכלכלה. למצגת קראו ״העברת מסרים שיווקיים ללקוח שלא רוצה להקשיב״ והיא הועברה בפני היצואנים הגדולים במשק.

. הייתם יכולים לחשוב שאני אספר להם איך עושים מניפולציות בשיווק, אבל האמת היא ש:

1. אני לא יודע איך עושים מניפולציות בשיווק

2. גם אם הייתי יודע, אני רוצה לחשוב שאני הוגן מדי מכדי ללמד את זה, והכי חשוב –

3. מניפולציות בשיווק כבר לא כל כך עובדות ב-2016. בייחוד אם אתם אינטיליגנטים.

אז מה כן?

בין השאר הסברתי שהדרך לגרום לאנשים להקשיב לך ב-2016 היא פשוט להיות אותנטי. לעזוב רגע את העצות של משרדי הפרסום ולהיזכר למה בכלל הקמת את החברה הזו (כלומר חוץ מלעשות כסף.) מהו הדבר הזה שאתה מוכר ואתה באמת מאמין שהוא יכול להביא ערך לאנשים בחיים שלהם.

כי אם אתה לא אותנטי, אתה תדליק לאנשים את הבולשיט רדאר שלהם. ובצדק.

לצורך הדוגמא חברת פלדלת הוקמה כדי להביא ערך – הם רצו שתהיה לכם דלת שקשה לפרוץ אותה, וככה תרגישו יותר בטוחים בבית. וזה לא שקר – באמת יותר קשה לפרוץ פלדלת מאשר דלת עץ רגילה שפורצים בבעיטה, נכון? 

מצד שני, העצה הזו לא תועיל לעסקים של מניאקים שרוצים לנצל אתכם או לגנוב לכם את הכסף. אבל הי, זו האג׳נדה שלי כשאני מלמד שיווק וגם כשאני משווק בעצמי את המוצרים של החברה שלי.

הנה הגענו לביונסה

האלבום האחרון של ביונסה הוא מהלך שיווקי גאוני, בדיוק בגלל שהוא הדבר הכי אותנטי שהיא יכלה לעשות.

האלבום נקרא Lemonade וזה די ברור למה – החיים הביאו לביונסה לימונים ממש חמוצים – בעל סלב שבוגד בה – והיא עשתה מהם לימונדה. אפילו עשתה מזה סרט.

דווקא ביונסה – מותג שמייצג נשים חזקות – זמרת, אשת עסקים, יזמית, שנותנת השראה למיליוני נשים להשתלט על העולם – החליטה לסלוח לבעלה, להחזיר אותו הביתה למרות שהוא בנזונה, ועוד לעשות מזה אלבום. ובאלבום היא מספרת הכל – לא מתיימרת לספר שהיא היתה חזקה וזה לא הזיז לה – להיפך, היא מספרת איך נשברה, איך היא כעסה, איך היא בכתה, איך היא התחזקה, ולמה למרות הכל החליטה שג׳ייזי הוא האחד בשבילה ושכל הסיפור הזה רק יחזק את הזוגיות שלהם.

כמה מוסכמות אפשר לשבור בבת-אחת?

היא לא האישה החלשה שנתנה לבעלה המפורסם לחזור הביתה, והיא גם לא האישה החזקה שמעיפה אותו מהבית. ביונסה מצליחה להשתחרר מהתבניות הסטנדרטיות, ומציגה את העניין עם כל המורכבות שבו.

אפשר להסכים לגישה שלה או לא – אבל מה שבטוח, אי אפשר שלא להעריץ אותה על הכנות שלה. על האותנטיות שלה.

כשזמר מבואס הוא חושב ״לפחות יצא לי מזה אלבום טוב – הדיכאון ייתן לי השראה לשירים עצובים״. ואז אם יצא לו אלבום טוב, אז בכל הופעה גם אם הוא כבר אדם מאושר, הוא יצטרך לזייף את העצבות שלו קצת.

ביונסה הולכת צעד אחד יותר רחוק – היא אומרת לנו – ״ברור שזה חומר מעולה לאלבום, לכן אני אקרא לזה לימונדה! חה!״.

אז מה אפשר לקחת מהסיפור הזה?

תראו, אני לא מבקר מוזיקה, או יועץ זוגיות, אבל אני מבין משהו וחצי בשיווק. וביונסה עם האלבום הזה מחזקת את המותג שלה יותר מהכל. כי אין משהו יותר חשוב מאמינות ואותנטיות כדי למכור משהו ב-2016.

אם יש לכם עסק (או רעיון לאחד כזה) אתם תצטרכו להתמודד עם השאלה הקשה הזו – איך אוכל לשווק את העסק שלי בצורה אותנטית? איך אוכל להיות הכי אמיתי וכנה עם הלקוחות שלי, בעולם בו ה-Bullshit Radar גדל לכולם על המצח.

החדשות הטובות הן שאם אתם מאמינים שמה שאתם מוכרים הוא לא שקר-כלשהו, אתם כנראה תוכלו לפצח את זה.