Please enable javascript in your browser to view this site!

הקפה שלך הבוקר הוא הדבר הכי דבילי שעשית הבוקר

אם גם אתה מכור לקפה, תרים יד.

תודה, אתה יכול להוריד. 

אם לא הרמת יד, אני לא יודע מה גרם לך להיכנס לקרוא את זה. אם אתה פה רק כדי לצחוק עלינו, המכורים לקפה, ולהגיד לעצמך כמה אתה מדהים בכך שנגמלת מקפה/מעולם לא התמכרת אז - 

1. אתה באמת מדהים, כי מעל ל-90% מהאוכלוסיה מכורה לקפה

2. תשאר, אנחנו הולכים לצאת כל כך דבילים (המכורים) שיוכלו לשמוע את הטפיחה על השכם של עצמך עד כאן.

אוקיי, הנה אני כל יום בבוקר:

והנה אני כל יום בצהריים:

אני יכול להראות לכם איך אני נראה בשש בערב, אבל הבנתם לבד.

גם אתם ככה. אני יודע. אל תשקרו.

קפה זה דבר מעורר

לא זה לא.

כלומר, בשבעת הימים הראשונים שמישהו שותה בהם קפה לראשונה בחייו, הקפה אכן מעורר אותו (תכף אסביר למה ואיך). אבל אחרי שבעה ימים אתה כבר מכור, והקפה הופך להיות ממשהו שפעם עורר אותך, למשהו שרק מחזיר אותך למצב שהוא - איך לומר - פחות ישנוני ממקודם. 

הקטע הדבילי הוא, שאם לא היית מכור לקפה היית מרגיש עכשיו פחות ישנוני, כלומר, לא היית מרגיש שאתה צריך קפה. כלומר, הקפה גורם לך בסופו של דבר להרגיש יותר ישנוני ממה שאתה באמת!

קפה זה כמו כלב 

כשאני קם בבוקר / אחרי ארוחת צהריים אני מרגיש שאני ״חייב״ קפה. שחור, אספרסו, וואטאבר - העיקר שיהיה בו את הזהב השחור והמר שיעיר אותי. 

הו... אני הולך לכיוון מכונת הקפה... הו.... תכף אקבל את הקפה שלי והכל יהיה בסדר שוב... הו... איזה כיף זה יהיה, כמה עירני אני אהיה. אוכל ״להתחיל את היום״ סוף סוף. הרי היום הזה בעצם הולך להיות יום מדהים, כל הדאגות ייעלמו, אם אני רק אשתה את הקפה שלי כבר.

הוא חם, הוא מפנק, הוא אף פעם לא מתלונן, הוא תמיד שם בשבילי. בבית, ברחוב, הוא איתי בכל מקום.

קפה זה כמו כלב, רק בלי שצריך לאסוף לו את הקקי.  

קפה זה הדבר הכי מדהים בעולם. תראו כמה סטייל יש לקפה טוב:


אז כמה באסה לגלות שכל זה אשליה אחת גדולה. שקר! 

זוכרים שגיליתם שאין אליהו הנביא והוא לא הולך להיכנס בדלת הפתוחה שהשארתם לו בפסח, ולהתיישב לידכם על הכסא? תתכוננו לגלות משהו שיגרום לכם להרגיש הרבה יותר דבילים.

ההסבר המדעי על איך כל התמכרות לקפה עובדת (וכן הרבה התמכרויות אחרות)

בתוך הקפה שלך יש קפאין (את זה כבר ידעת).

קפאין הוא החבר הנדחף של כימיקל מאד חשוב במוח שלך, שנקרא אדנוזין.

הקפאין מפריע לאדנוזין לעשות את העבודה שלו - הוא נדחף במקומו לכל מקום. 

בוא נלך צעד אחד אחורה, כי אתה חייב רגע להבין איך קורים דברים במוח שלך (הסבר להדיוטות):

המוח שלך יודע לשדר כל מיני כימיקלים, מכל מיני סוגים. כל סוג נראה כמו... נגיד מפתח של דלת, אוקיי? (הם לא באמת נראים ככה, אבל זו אנלוגיה טובה, אז תישאר איתי).

עכשיו מצד שני, במוח שלך יש מלא קולטנים. הקולטנים האלו הם כמו מנעולים. וכל מנעול מתאים למפתח (כימיקל) מסוים.

אז למשל אם המוח שלך שידר עכשיו כימיקלים מסוג מסוים, זה אומר שהוא שיחרר מלא מפתחות קטנים מסוג מאד מסוים והם עכשיו מסתובבים לך חופשיים במוח. 

כשמפתח קטן חמודי כזה, מצליח להיכנס לתוך מנעול שמתאים לו, הוא ״פותח״ אותו, ואז קורה איזשהו קסם. זה כמו סגירת מעגל חשמלי. זה כמו סקס בין הכימיקל לבין הקולטן. זה זיווג משמיים.

ואז קורה לך משהו במוח - אתה (למשל) מבין משהו, או (למשל) מרגיש הרגשה מסוימת.

הנה ככה נראה המסע של הכימיקל לעבר הקולטן. איזה מתח, האם הם יתאימו הפעם והקסם יקרה?

אוקי, בוא נחזור לאדנוזין שלנו. אחד התפקידים העיקריים שלו הוא להרגיע את מערכת העצבים שלך. 

הבעיה היא, שקפאין, כאמור, הוא החבר הנדחף. מה זאת אומרת? קפאין יש לו צורה של מפתח שנראית בול כמו הצורת מפתח של אדנוזין. הקפאין - המפתח המזויף - נכנס לתוך המנעולים שהיו מיועדים במקור לאדנוזין! חצוף!

ואז הוא למעשה מונע מהאדנוזין להיכנס למנעולים שנועדו בשבילו, ואין מי שירגיע את מערכת העצבים שלך! או במילים אחרות אתה לא מצליח להירגע! אתה לא יכול להיות ישנוני! אתה יותר עצבני! אתה רוצה לדבר! אתה עירני!

וזו התחושה שאתה מקבל כשאתה שותה קפה. זו בעצם תחושה שהמוח שלך לא מצליח להרגיע את עצמו. (אם שתית פעם בטעות שלוש מנות קפה אחת אחרי השניה, אתה יודע מה זה אומר בצורה הקיצונית.)

אבל המוח שלך, הוא לא פרייאר. מה הוא עושה? הוא אומר, טוב, נדחפו לי פה מפתחות שאני בכלל לא מכיר אותם (קפאין) לתוך המנעולים של האדנוזין. אז אני אלך ואייצר עוד מלא מנעולים כאלו (קולטנים), כדי להעלות את הסיכוי שאצליח לגרום לעוד מפתחות אדנוזין להיכנס אליהם ואני אוכל להירגע.

שוב - המוח מייצר הרבה קולטנים לאדנוזין (אקסטרא), כדי להגביר את הסיכוי שאדנוזין יצליח בכלל להיקלט. 

תופעת הלוואי היא - שעכשיו אתה נהיה הרבה יותר רגיש לאדנוזין - כי עכשיו יש לך הרבה יותר קולטנים שלו. 

ואז מה קורה?

למשל בלילה, כשאתה ישן, כבר אין לך קפאין בדם... האדנוזין חוגג. המפתחות שלו נכנסים בקלי קלות למנעולים המתאימים - כי יש המון כאלו עכשיו - ואתה? מרגיש רגוע מאד. או במילים אחרות - ישנוני. 

אחרי שבע שעות שינה בלילה, אתה קם עם כל כך הרבה אדונזין שנכנס בקלות לקולטנים המרובים, שכבר קצת כואב לך הראש. אתה לא רוצה לדבר, אתה עייף מת. אתה מרגיש חרא, ואתה יודע טוב מאד שמה שיפתור את זה - זה הקפה.

יבוא מר קפאין, יחסום קצת לאדנוזין את המנעולים שלו, ואתה תרגיש שוב עירני. 

ככה בעצם אפשר להסביר הרבה מההתמכרויות המוכרות לך. מפתחות מזויפים, מנעולים שנוצרים בלי סיבה, שכדי להשקיט אותם אתה צריך עוד יותר מפתחות מזויפים, וחוזר חלילה... 

יש לקפאין עוד תכסיסים מרושעים

אוקיי, הקפה הוא שובב. הוא יודע לגרום לך להרגיש שאתה חזק! חסין אש! סופרמן!

איך?

הקופאין מגרה לך את בלוטת יותרת הכליה. כלומר, את האזור בלמעלה של הכליות שלך, שאחראי על הפרשת אדרנלין לגוף. אז כשאתה שותה אותו, מופרש אצלך אדרנלין, ואתה מרגיש נמרץ. 

אבל מה קורה כשהאדרנלין הזה מפסיק בבת-אחת אחרי שהשפעת הקפאין מתפוגגת? אתה מרגיש גמור. כאילו הרגע רצת מרתון למרות שאתה לא בכושר מאז כיתה י״א. 

אז מה אתה עושה? שותה עוד קפה כדי להרגיש שוב נמרץ. אחרי כמה סיבובים כאלו (קפה בבוקר, בצהריים, בערב) - אתה גמור. מכמה מרתונים הבנאדם יכול להתאושש ביום אחד...

וזה לא הסוף.

קפאין גם משחרר במוח שלנו דופמין - הכימיקל שגורם לך להרגיש כמו ג׳ון טראבולטה שרוקד דיסקו. זה מה שמשתחרר כשיש לך אורגזמה, או כשאתה לוקח סמים מעוררים (לא שאני רומז שאתה לוקח כאלו.)

בדיוק אותו הסיפור עם האדרנלין קורה גם כאן - אתה מרגיש מאד טוב מיד אחרי הקפה, אבל כמה דקות, או שעה אחרי, אתה מתחיל להרגיש ההיפך - הרבה יותר עייף, ואולי אפילו קצת מדוכא משהיית מרגיש אם בכלל לא היית מתחיל את הסיבוב. 

מה הבנו מכל הסיפור

שאם אתה שותה קפה באופן קבוע, אז הוא לא באמת מעיר אותך, או עושה אותך אנרגטי. הוא בעיקר מאושש אותך מהמצב ה*לא-מעורר* שנובע מהעובדה שאתה מכור לקפה. אתה מחזיר את עצמך לנקודת האפס. 

החדשות הטובות הן, שההתמכרות לקפה זו לא התמכרות קשה. אם תנסה להפסיק, בימים הראשונים אמנם יהיה לך קשה מאד - אתה תרגיש כאבי ראש, כאבי שרירים ועייפות קשה. אבל בערך אחרי שבוע תוכל לחזור לעצמך. אין אצלו קשיי גמילה קשים כמו מסוגי אמפתמינים, או קוקאין, או אלכוהול. שם, ההתמכרות היא גם התנהגותית ו/או חברתית.

מצד שני, אתה בכלל זוכר מתי בפעם האחרונה לא שתית קפה שבוע רצוף?

 

*כמו בכל הפוסטים שלי, מה שאני מספר לך פה נובע מהצלבה בין הרבה מקורות ידע, מחקרים, מאמרים, ויקיפדיה, ועוד מקורות שאני סומך עליהם שהם רציניים. אני לא רופא, לא ביולוג, ולא חוקר קפה מקצועי. לכל מחקר יש גם אנטי-מחקר בימינו, אבל תהיה בטוח שעשיתי את המאמצים להציג לך את מה ש״מקובל״ במדע בין-זמנינו. אם אתה יודע אחרת, אשמח לשמוע.

** שימו לב - הפוסט הזה לא עוסק בהשלכות הבריאותיות עצמן של הקפה. גם על זה יש המון מחקרים - חלקם טוענים שכוס קפה ביום יכולה לעזור למנוע את סרטן המעי הגס, חלק אחר אומר שזה שטויות במיץ.