קראתם פעם את מדור מודעות האבל בעיתון, שם בעמוד האחרון?

אה לא?

טוב לא חשוב, שמעו סיפור.

נגיד שאני אספר לכם ששני עובדים בכירים באפל, מהצוות שהמציא את ה-iPod, שהתחיל את כל הבלגן שבזכותו יש לכם אייפונים – החליטו לעזוב את אפל.

ונגיד שאני אספר לכם שהם מקימים סטארטאפ חדש, שהולך לעשות מהפיכה בתחום האנרגיה הביתית בעולם.

ושהם עובדים על מוצר שהולך לחסוך לאמריקה מיליארדים של דולרים מבוזבזים. מיליארדים! 

עכשיו דמיינו שאתם כתב טכנולוגיה, או כתבת ב״צינור״ או עיתונאי שאוהב לכתוב על סטארטאפים שיכולים לשנות לנו את החיים. מה, לא תכתבו עליהם?

עובדי אפל לשעבר – צ׳ק.

מהפיכה בתחום ה-X – צ׳ק.

ידה ידה שווה מיליארדים – צ׳ק.

תכתבו, בטח תכתבו.

תעשו רעש

תעשו המון רעש. תגרמו לנו – האנשים הפשוטים – היזמים, אבל כאלו שלא עבדו באפל והמציאו את האייפוד – לשבת בבית ולבכות.

לבכות על כמה שאנחנו לא-יוצלחים, כמה שהמוצר שלנו קטן וכושל. איך אפילו אם הוא יצליח, הוא לא יעשה מהפיכה בכל העולם, ובטח ובטח לא יעשה ידה ידה מיליארדים.

תגרמו לנו להרגיש שאין לנו סיכוי מול התותחים האלו. שאפילו אם היינו בעצמנו ממציאים את המוצר הזה – מי בכלל מכיר אותנו וישלם לנו עליו 249 דולר?

תגרמו לנו להרגיש שאפילו אם היה לנו כבר מוצר כזה מוכן – האנגלית שלנו גם ככה גרועה. ואם נכתוב לכם אימייל, אתם תקראו את המיילים שלנו, תקרעו מצחוק איך התבלבלנו בין “on” ל-“in״, ותמשיכו לכתוב על חברות מצליחות.

אז תכתבו. 

— חמש שנים אחורה —

זה בדיוק מה שקרה ב-2011 עם חברת Nest שהקימו שני יוצאי אפל. 

כולם כתבו עליהם. 100% מהעיתונים המוכרים לבני האדם. 100% מאתרי הטכנולוגיה. אם אתה יזם או אוהב טכנולוגיה או סתם מישהו שמתעניין, שמעת עליהם מכל הכיוונים. 

אלא מה? שהם עדיין לא היו הצלחה ב-2011. הם עוד לא הוכיחו שהם יודעים לבנות את המוצר הזה, או שהם יכולים לעשות את זה בפרק זמן נורמלי, או שהם יודעים לעמוד בהבטחות האלו.

אז אפילו שהם עוד לא הצלחה, כבר כותבים עליהם כאילו שהם הצלחה. ואתה? אתה כבר מרגיש כמו כשלון.

בדיוק פתחת סטארטאפ, אבל אף אחד לא כתב עליך. כלומר גם אתה עוד לא הצלחת – בדיוק כמוהם – אבל גם אין לך פרמטרים שייגרמו למישהו לדמיין שאתה הולך להצליח. 

— שנתיים קדימה — 

השנה היא 2013 ו-Nest מוציאים את המוצר הראשון שלהם – תרמוסטט חכם.

רגע, מה?

תרמוסטט?!

פאקינג תרמוסטט חכם למזגן? זה הסיפור?!

משהו נשמע לך הזוי. המלך הוא ערום? כל הסיפור הזה על החברה המצליחה הזו, שגורמת לך להרגיש קטן וכשלוני, בשביל תרמוסטט חכם?

טוב, הם בטח כולם יודעים משהו שאתה לא יודע.

האינטרנט לא מפסיק להחמיא לחברה הזו ולנבא לה רק טוב.

ברור… ברור… אה… תרמוסטט חכם יכול לחסוך אנרגיה. וזה שווה מיליארדים. ברור. 

ואתה? אתה כבר סוגר את הסטארטאפ הראשון שלך שנכשל בענק אחרי שגייסת 450 אלף דולר, כמה עובדים, ועבדת שלוש שנים קשות מבוקר עד ערב. גם אתה התחלת ב-2011, אבל אתה לא כמוהם. לא עבדת באפל, ולא המצאת את האייפוד. 

מזל שלא כתבו עליך כמו שכתבו עליהם. פדיחות. 

ואז Nest מוציאים עוד מוצר – גלאי עשן. 

גלאי עשן?! אתה שואל את עצמך. כאילו, מה לעזא…. טוב, הם יודעים מה הם עושים.

כבר הושקעו בחברה עשרות מיליונים, יש שם עשרות עובדים. החברה אמנם בהפסדים אדירים כי המכירות לא זזות כמעט, אבל הם בטח יודעים מה הם עושים. 

לא כמוך. אתה כשלון. עובדה – אף אחד לא כתב עליך וגם לא יכתוב.

— שנה קדימה —

2014 מגיעה ו…. – בום!

גוגל קונה את Nest בלא פחות מ-3.2 מיליארד דולר.

וווואאאאטטטט?!!!!!!!

אומייגד, אתה בדיוק פותח את הסטארטפ השני שלך, והם כבר קיבלו השקעה של 3 מיליארד דולר?! איפה אתה ואיפה הם. הסטארטאפ שלך בקושי מכניס אלפי דולרים בחודש.

אמנם אתה לא בהפסד כמוהם – הם מוציאים על משכורות הרבה יותר ממה שהם מכניסים בחודש, כי אנשים לא כל כך קונים את הגלאי-עשן/תרמוסטט יותר מדי, אבל על פי כל המדדים שאתה מכיר – אתה כשלון.

כתבה בעיתון? מישהו מנבא שאותך יקנו במיליארדים? מישהו טוען שאתה תעשה מהפיכה באיזה תחום X? כלום.

אוף. 

….

השנה היא 2016. ליתר דיוק, אפריל 2016. ליתר דיוק – שלשום.

באתר שנקרא Reddit מחליט אחד העובדים של חברת Nest לספר לעולם מה באמת הולך שם בחברה. באנונימיות.

מסתבר שכמות לא מבוטלת מחברי ההנהלה נוטשים את הספינה בחודשים האחרונים. הם לא מאמינים שהחברה אי פעם תעמוד בהבטחות שלה. הם לא מאמינים שהיא שווה מה שאומרים שהיא שווה.

המוצר שלהם עולה 249 דולר, והוא חוסך לבית ממוצע בקושי 130 דולר בהוצאות החשמל בשנה, כך שלוקח שנתיים(!) עד שאתה מקבל חזרה את מה ששילמת על המוצר. שנתיים במובנים של מוצרי בית-חכם זה נצח. בעוד שנתיים יהיה מוצר פי עשרה יותר טוב, שיעלה עשירית – אז למה שמישהו ירצה את המוצר הזה?

וב-Nest? מסתבר שהם כבר שנים עובדים כל סופשבוע. העבודה לא פוסקת, אנשים בוכים בשירותים, נישואים מתפרקים כי בעלי החברה לוחצים על העובדים לעבוד עוד ועוד ועוד וככה כבר שנים רצוף כדי לעמוד ביעדים לא הגיוניים… בקיצור – העובדים שונאים את החברה והבעלים. לא סימן טוב. 

ב-Reddit מתפתח דיון מטורף אליו מצטרפים עוד עוברים מהחברה – בין השאר. 

אני עוקב אחרי הדיון הזה כבר יומיים. התגובה של העובד מ-Nest הולכת ונערכת כל הזמן. הוא מרגיש שתכף יגלו מי הוא. וממש לפני שעה (7:30 בערב יום שלישי) התגובה שלו נמחקת מהאתר, כנראה בהשפעת המנהלים שלו מ-Nest שגילו מי הוא.

האמת הקשה

לפחות עד היום (אני לא יודע מה יהיה איתם בעתיד) – Nest הם לא חברה מצליחה בעיניי. הם הוציאו עשרות מיליוני דולרים, הם פעילים חמש שנים, כדי לפתח משהו שעדיין לא עשה שום שינוי. משהו שצוות קטן ומוכשר היה יכול להרים עם Kickstarter וכמה מאות-אלפי דולרים.

מהפיכה בתחום X? רחוק מזה. חסכון של מיליארדי דולרים למשק? רחוק מזה. 

[אפילו הסטארטאפ האנונימי שלי, שמוכר מוצר ב-249 דולר, הצליח לשנות את החיים לכמה אלפי אנשים שכתבו לנו שהם הכפילו את השכר החודשי שלהם בזכותינו. קצת יותר משמעותי, לא?]

אז בעיניי הם ממש לא הצלחה. לפחות עדיין לא. 

אבל האם מישהו מדבר או כותב על הכשלון שלהם?

לא. 

איך זה יכול להיות?

כי כשלונות הם שקטים. הם אורכים הרבה זמן. לוקח הרבה זמן עד שעובדי החברה, בעלי החברה, והמשקיעים מבינים שהדברים כבר לא עובדים. 

כשלונות הם לא סקסיים. והם יכולים להיות מכוערים. יש האשמות הדדיות, מעורבים רגשות קשים…

ובנתיים אנחנו – המביטים מהצד – שומעים רק על סיפורי ההצלחה. בדה-מרקר מספרים לנו על עוד חברה שגייסה כסף, עוד אחת שתהפוך את העולם, עוד אחת ששווה מיליארדים.

אבל אין בעיתון מדור מודעות אבל לעסקים שנכשלו. ואם היה – האם היינו קוראים אותו?

סוף דבר

תראו, לא סיפרתי לכם את זה כי יש לי שמחה לאיד על מה שקורה ב-Nest. סיפרתי את זה כי אני מאמין שהדשא של השכן תמיד ייראה יותר ירוק, ובעולם היזמות נראה תמיד שהוא שווה הרבה ירוקים.

ועל כל סיפור הצלחה שאתם קוראים יש אלף (לא מגזים) סיפורי כשלונות שלא שמעתם עליהם. אז אם נכשלתם גם אתם, זה לא נורא. יותר מזה – אתם בתוך הנורמה. אל תתנו לעיתונים לעוור אתכם, תמשיכו עם הניסיונות שלכם. 

——-
בעוד שבוע אני אדבר באירוע שנקרא Fuckup Nights – בו נפגשים אנשים (לא רק סטארטאפיסטים) לספר איך משהו התחרבן להם ממש. זה יהיה כיף, אבל יותר מזה, אני באמת מאמין שזה חשוב. כולנו, רוב הזמן, נכשלים. אבל כולנו, רוב הזמן, שומעים רק על הצלחות. אז אנחנו מרגישים חרא במקום להעביר את הזמן בללמוד מטעויות של אחרים. 

יאללה אני זז, הלכתי להמשיך לנסות.