Please enable javascript in your browser to view this site!

אז אתם רוצים לעבור להייטק / שפי גור-ארי

הדרך הבטוחה להפוך כל אמא פולנייה לקצת פחות זועפת

 

אז את/ה רוצה לעבוד בהיטק.

למה לא. משכורות שמנות, תנאים טובים, אנשים נחמדים וכבוד הרבה כבוד.

להיות עובד הייטק, זה להיות הרופא/עורך דין של העולם החדש. הדרך הבטוחה להפוך כל אמא פולנייה לקצת פחות זועפת. מה הפלא שכל כך הרבה אנשים רוצים לעבור לעבוד בהיטק. ושקורסים בבדיקות תוכנה, ופיתוח אפליקציות צצים כמו פטריות אחרי הגשם של כסף, שאינטל שפכה על מובילאי.

אז אם זה כל כך טוב, למה הרבה יותר אנשים לא עוברים לעבוד בהייטק?

התשובה היא כי זה קשה. מאוד  קשה.

מילא תכנות, אבל גם מתמטיקה, ואלגוריתמים?  אם עצם המחשבה על זה גורם לכם לתלוש שיערות מהראש ולצעוק בקולי קולות "זה יותר מידי!" אתם לא לבד. ועדיין, אנשים רוצים לעבוד בעבודה מכובדת, ולהרוויח הרבה כסף. כי זה הרבה יותר טוב מלעבוד בעבודה מבאסת, שהבוס מתייחס אליכם כמו %&#

אז אנשים מחפשים קיצורי דרך. קיצורים שיאפשרו להם להכנס להייטק, בלי להכנס ל 3-4 שנים של לימודים אינטנסיבים באקדמיה. וכמו בהיטק, גם בקיצורי דרך יש כסף. ואיפה שיש כסף, יש אנשים שימכרו לכם.

 

כשקיצור דרך הוא לא באמת קיצור דרך

שני דברים שחשוב להבין על קיצורי דרך. דבר ראשון זה, שהם הרבה פעמים לא קיצור. דבר שני, זה שהם ברוב המקרים גם לא הדרך.

הם לא קיצור, כי ללכת לקורס למפתחי אפליקציות שנמשך חצי שנה או שנה, זה הרבה יותר ארוך ממה שאתם חושבים. הקורס הוא אולי יומיים בשבוע, אבל בשביל להצליח בו, צריך ללמוד קשה שבעה ימים בשבוע. וצריך שתרצו לעשות את זה. להקשיב בכיתה, לשאול שאלות, לחזור על החומר ולעשות את כל המטלות לוקח המון זמן. אבל זה לא מספיק. כדי להפנים באמת את מה שלמדתם, אתם תצטרכו להמשיך לתרגל וליצור בכוחות עצמכם. בדיוק כמו בתואר אקדמאי.

אם הצלחתם לעשות את כל זה, ובדרך נס הישגתם עבודה שלא דורשת ניסיון בשכר נמוך, תגלו שהעבודה רק התחילה. עכשיו צריך ללמוד עוד דברים (בהייטק לומדים כל הזמן) וצריך ולהמשיך להשקיע לצבור ניסיון ולהתפתח. נקודת האור היחידה היא שאם הגעתם עד לנקודה הזאת, כנראה שגיליתם שאתם אוהבים את סוג העבודה הזאת. במקרה הזה - מזל טוב.

לפעמים המצב הוא עוד יותר גרוע, כשקיצור הדרך זו לא הדרך. מה קורה אם הקורס לא מספיק מקצועי, ואם המורים לא באמת מספיק טובים?

אפילו אם תשקיעו ותתאמצו, אלה שיצרו את הקורס לא חשבו עליכם – הם חשבו על הכיס שלהם. לא אכפת להם שהקורס לא נותן את מה שהם הבטיחו. הם פשוט יזמים, שמצאו מורים שיכולים ללמד חומר רלוונטי, ופרסמו הבטחות. ברוב המקרים מי שלומדים שם אפילו לא ישימו לב, כי גם ללמוד בקורס שאינו מקצועי מספיק, זאת עדיין עבודה קשה.

[הערה קטנה: חשוב לי להדגיש את זה, שללכת לקורס לתכנות זה אינו קיצור דרך. אין בכוונתי להגיד, שאין מרצים טובים או קורסים טובים, וש"כולם רמאים". זה פשוט מסלול לא פשוט.]

 

למה אף אחד לא מדבר על זה

יש פה היבט פסיכולוגי שכדאי שנשים עליו את הדעת. כשאנחנו נרשמים לקורס כזה, אנחנו מודעים מראש לזה שהשתתפות בקורס תדרוש השקעה כספית, השקעה של זמן ומאמץ. ולמשך הקורס ועלותו, יש תפקיד חשוב בלהעביר לנו את הרושם שמדובר בקורס רציני ומקצועי.

אז כשאנחנו נרשמים לקורס, אנחנו בעצם מתחייבים ביננו לבין עצמנו, שבאמת נעשה את כל המאמצים הדרושים. ולכן אם נגלה בהמשך, שנושא הקורס לא מעניין אותנו, שזה קשה לנו מידי, או שאין לנו זמן להשקיע כמו שרצינו – אנחנו נרגיש שהכישלון בקורס הוא באחריותנו. כי הרי ידענו במה זה כרוך.

במקרה כזה אנחנו נעזוב את הקורס בשקט מופתי. יתכן שנפסיק להגיע לשיעורים. במקרים אחרים נמשיך להגיע, אבל נפסיק לרדוף אחרי מטלות הקורס. אולי ננסה לשכנע את עצמנו, שמתישהו נחזור ונשלים את כל המטלות. אבל זה פשוט לא יקרה, ואנחנו בטח לא נבקש החזר כספי ממארגני הקורס, או נלך לחפש עבודה בהיטק.

למרות שחוויות כאלה בקורסים מסוג זה הם תופעה נפוצה, אנחנו אף פעם לא שומעים מראש, על כל התלמידים שלמדו בקורס ולא סיימו אותו, או שלא השיגו עבודה. אלה שלא הצליחו בקורס לא ידברו על זה. הם תמיד יחשבו על זה ככישלון אישי שלהם. מנקודת המבט שלהם, קשה להם לראות את זה כתופעה חוזרת. ואותם תלמידים, לא ידרשו בדר"כ כסף חזרה, ולא יתלוננו על הקורס, מה שמאפשר לתהליך הזה להמשיך.

מה שאף פעם לא מספרים לנו, זה כמה אנשים שעשו את הקורס באמת התקבלו לעבודה, וכמה הם מרוויחים. לא מספרים לנו כמה מאלה שהצליחו, הם בעצם עובדי היטק שנשלחו מהעבודה, או אקמאים שלמדו ביולוגיה או פיזיקה, ועושים שינוי תחום להיטק כי יש שם כסף. לאנשים כאלה, לימודים בקורס כזה הם חוויה אחרת לגמרי. הם כבר מנוסים בעבודה ולימודים קשים, ויודעים בדיוק מה מצפה להם. ויש להם בעצם רקע וניסיון.

 

על הדברים הטובים שלא מספרים לנו על העבודה בהייטק

אז אחרי כל זה, אתם בטח חושבים שאני בא להגיד לכם לא ללכת לעבוד בבהייטק, ובטח לא להרשם לאחד הקורסים האלה. ממש לא.

היטק זה באמת עבודה מצוינת, למי שאוהב את זה. ויש הרבה סיבות לאהוב את זה. גם אם נשים בצד את המשכורת, את התנאים ואת האנשים, לתכנת זה מאוד כייף ומעניין.

קשה לתאר למשל את תחושת ההישג של לראות אפליקציה שבנית באפסטור. או לדעת שיש מיליוני משתמשים במזרח הרחוק, שמשתמשים בה כדי לראות סדרות אמריקאיות ברכבת בדרך לעבודה. אבל זה לא הכל, יש גם תחושת הישג יום יומי. כי אחרי שעוברים את השלב הראשוני של לדפוק את הראש על באגים, וממשיכים להשתפשף ולרכוש ניסיון, זה מגיע. מגיעים לשלב, שאנחנו מרגישים שיש לנו שליטה.

בשלב הזה, כל דבר שנבנה הוא כמו חידה, וכל חידה שנפתור גורמת לנו להרגיש חכמים יותר. אנשים משתמשים במה שאנחנו בונים, אנחנו מקבלים מחמאות והכרה, ואנחנו יכולים להסתובב עם חזה נפוח. ומחוץ לעבודה, כולם מסתכלים עלינו כאילו אנחנו ממש חכמים – ובצדק. זה רק דורש שבאמת נהיה טובים, ונאהב את מה שאנחנו עושים – ולשם אין קיצורי דרך.

 

איך תדעו אם עבודה בהייטק זה משהו שמתאים לכם?

אז מה עושים – בודקים.

תדברו עם אנשים שעשו את הקורסים, תלמדו בקורסי תכנות אונליין, תראו שזה מענין אתכם ואתם אוהבים את זה. תפתרו חידות, אולי תקראו ספר על תורת המשחקים, ותראו אם זה תופס אתכם או שזה גורם לכם לרצות לשון. ואולי הכי חשוב, תנסו לתכנת משהו. קחו מדריך מהאינטרנט, ותבדקו.

אם כעבור שעה אתם מוצאים את עצמכם יושבים על באג, מרגישים טיפשים ובא לכם למות, יש מצב שזה לא בשבילכם. אבל אם עברו שעתיים בלי לשים לב, ואתם מתקדמים לאט. אבל אתם גם מתרגשים עד אין קץ כשהתוכנית סוף סוף עובדת, ועל המסך כתוב "Hello World". אז ברכותי, יכול להיות שאתם בדרך להיות ביל גייטס הבא.

 


shefyg

פוסט אורח מאת שפי גור-ארי -

מפתח תוכנה באינטל ביום. מפתח משחקים לאיפון ויזם בלילה.