קריירה יוצאת דופן?! בואנה אתה מפזר פה הבטחות…
אני יודע, אני יודע, נו, לא באתי לבזבז לכם את הזמן.
יוצאת-דופן אומר לכם
אני אוהב את התואר ״יוצא דופן״. הרבה יותר שווה מ״מהמם״ או ״וואו״ או ״מדהים״ – כי התואר יוצא דופן כבר רומז לך מה צריך לעשות כדי להיות יוצא דופן.
מאיפה הגיע הביטוי הזה? על איזו דופן מדובר? ובכן, הלכתי ובדקתי (יעני חיפשתי בגוגל וזה לקח בדיוק שתי שניות) מדובר בדופן הבטן של האמא. יוצא דופן הוא תינוק שיצא בניתוח קיסרי – יצא מדופן הבטן ולא מה… כמו שאר התינוקות.
כלומר התינוק הזה לא עושה מה שכולם עושים. הוא לא אוהב במבה. באנגלית וצרפתית יש מילה דומה שהיא extraordinary – שזה ליטראלי אומר אותו דבר – לצאת מהארודינארי, מהנורמלי.
אוקיי, הבנו. אז איך אפשר להשיג קריירה יוצאת דופן?
מסתבר שיש שתי דרכים. זו שלימדו אותנו בבית-ספר, וזו ש-למה-אף-אחד-לא-סיפר-לנו-שקיימת-כל-הזמן-הזה-לעזאזל?!
מגיע לשם עוד שניה, דוב איתי.
זוכרים את דילברט?
אני מניח שאתם מכירים את דילברט. נו הקומיקס של הבחור שמנסה לשרוד במשרד. את הקומיקס הסופר-מצליח הזה מאייר סקוט אדאמס. מאז יציאת הקומיקס ב-1989, מעל לעשרים מיליון ספרים של דילברט נמכרו. פלוס, זה היה האתר הראשון שהיה בו קומיקס יומי מתחלף. ריספקט!
אדאמס לא רק המאייר של דילברט, הוא גם ביים את סדרת הטלוויזיה של דילברט, והוא אפילו שותף-מייסד עכשיו באיזה סטארטאפ (משהו משעמם עם לוח-שנה חכם)
קיצר, למה אני מדבר על דילברט?
כי זו הדרך בה סקוט אדאמס מסביר את ההצלחה האדירה של הקריירה שלו:
I can draw better than most people, but I’m hardly an artist. And I’m not any funnier than the average standup comedian who never makes it big, but I’m funnier than most people. The magic is that few people can draw well and write jokes.
אדאמס מצא אחלה דרך לבנות לעצמו קריירה יוצאת דופן. דרך שלצערי לא מלמדים אותה בבית-ספר:
תהיה טוב – לא הטוב ביותר, רק מספיק טוב – אבל בשניים או יותר דברים שונים.
הוא אומר על עצמו – אני לא הקומיקאי הטוב ביותר, ולא המאייר הטוב ביותר, אבל אני די טוב בשניהם.
אתם מבינים, הנה מה שלימדו אותנו בבית-ספר: כדי להשיג קריירה יוצאת דופן, אתה צריך להיות הטוב ביותר במשהו. תהיה העורך-דין הכי טוב בארץ, או המנתח מוח הכי טוב בארץ, או נהג המירוצים הכי טוב בארץ.
ולהיות הכי טוב בארץ במשהו זה ממש קשה. מה זה קשה, זה כמעט בלתי-אפשרי. כי יש רק אחד, או עשרה, אוקיי, אולי מאה שהם ״הכי טובים״ במשהו. יש רק כמה מייקל ג׳ורדנים, וכמה קספרובים וכמה רושפלדים וכמה שלומים חנוכים.
להיות טוב ברמה שאתה ב-1 אחוז הכי טובים של וואטאבר זה סופר קשה. אתה לא צריך להיות רק מוכשר ממש, אלא גם שיהיה לך המון מזל, ולהכיר את האנשים הנכונים ו… בקיצור, סטטיסטית רובינו לעולם לא נתקרב לשם אפילו.
אז הנה האלטרנטיבה
האלטרנטיבה הרבה יותר בת-השגה, וגם יותר אטרקטיבית לעצמך ולאנושות. אתה יכול להיות טוב, נגיד להיות ב-25 אחוזים העליונים (וזה מה שאדאמס מציע) של שניים או יותר דברים. וזה יגרום לך לבלוט הרבה יותר מאחרים בתחום ספציפי אחד.
אתה יכול להיות מעצב טוב וגם כותב טוב, וליצור את הבלוג עיצוב הכי מדהים שימשוך לך הרבה קוראים ולקוחות. ואתה יכול להיות מפתח טוב וגם מרצה טוב – וזה יאפשר לך להופיע בכנסים. אתה יכול להיות שף טוב, וגם להבין בחינוך ובתקשורת עם ילדים, ולהיות מי שמוביל מהפיכה בתחום המזון לילדים. אתה יכול להיות עורך-דין טוב, וגם מישהו שיודע לספר סיפורים (סטוריטלינג) ולהיות זה שכותב את הספר הראשון על חוקים שבני אדם נורמליים יכולים לקרוא…
בקיצור, הבנת על מה אני מדבר.
העולם מחפש אנשים יוצאי דופן. ברור – להיות באחוזון העליון זה יוצא דופן, אבל לא פחות מעניין ואטרקטיבי זה להיות מי שיש לו תערובת של כשרונות ומיומנויות. לדעתי אלו הם האנשים הכי מעניינים וגם מי שיכולים להוביל שינויים.
זה לא רק היוצר של דילברט. תחשבו על רוב האנשים שאתם יודעים שיש להם קריירה יוצאת-דופן בעיניכם ואתם תשימו לב שזה מה שמאפיין אותם. יש להם איזה עירוב מעניין.
אז מהם שני הדברים שלך? או שלושה? שבהם אתה ב-25% הגבוהים באוכלוסיה?
מה שמגניב, זה שהדבר הראשון יכול להיות המקצוע שלך – שלמדת או שיש לך ניסיון בו. והדבר השני יכול להיות משהו פסיכי לא קשור. נגיד מומחה לחתולים, לשפות, נגן חצוצרה, קופץ בחבל או מומחה באופנת ילדים. עכשיו לוקחים את הדבר הראשון, מערבבים עם השני – ויוצא משהו מטורף וייחודי שאף אחד אחר לא עושה.
אז אם אתה כבר ממש טוב במשהו, אבל עדיין בינוני בדבר האחר – אתה יודע מה צריך לעשות… לך תשתפר בדבר השני. קח קורס, תלמד משהו, תתמחה אצל מישהו, לא יודע. מה שצריך.
כמה פשוט, ככה נייס.
זהו. אני הולך לעבוד על כישורי הכנת הקפה שלי עכשיו.