איך להתעורר מאזור הנוחות ולעוף על פרוייקט חדש וכל פעם מחדש?

פוסט אורח | אביב לנדאו-ארצי

הקדמה (ליאור): כשאביב סיפרה לי שהיא הולכת לכתוב 17 פוסטים בבלוג שלה כל 17 יום - הייתי בספק שהיא תעמוד בזה. רוב האנשים היו נשברים בדרך. זו משימה מטורפת. אז ביקשתי ממנה - כשתשלימי את הפרויקט, כתבי על זה פוסט כדי לתת השראה לאחרים. תספרי איך עשית את זה לעזאזל. איך לא נשברת. על מה כתבת. מה למדת מהפרויקט. זהו פרויקט שארך 289 ימים, וההתמדה בו היא יוצאת דופן - ואביב הרוויחה מזה המון. אז אני שמח לשתף פה את המילים של אביב. ניתן לה את זכות הדיבור:

במה מדובר בכלל?

בעקבות מקורות השראה (שתכף אספר עליהן) יצרתי את פרוייקט 17.17.17, שבו הבטחתי לעצמי ולקוראות הבלוג של יונית צוק (במקור), שעד יום הולדתי שמתקיים ב-17.3.18, אפרסם 17 פוסטים כל 17 יום. התמקדתי במספר 17 כנקודת אחיזה ומשם זה כבר היה פשוט. תוכלו לקרוא אודותיו בפירוט בפוסט הראשון של הסדרה מה הבנתי בתקופת יובש ארוכה בה לא כתבתי מאמרים בבלוג שלי ?

השראה ראשונה

אני עוקבת אחרי ליאור פרנקל כבר שנה. אני נהנית לקרוא ולהקשיב לדברי חכמה שרבים מהם, לא רק שאני מזדהה איתם - אני למעשה פועלת על בסיס אותן תפישות מתקדמות. עם הבדל אחד – אנחנו בשני דורות שונים. אני בהפרש של 20 שנה מעל ליאור. הסיפוק שלי הוא שאני מכירה ודי מבינה, לרוב, את הראש והכיוון של החבר'ה הצעירים (שהם חלק מהקליינטים שלי) ושאני יוצרת, יוזמת, מנהלת ומתנהלת כ"כולבויניקית" כבר למעלה מ-40 שנה. מה שרק עכשיו מבינים - שאנחנו חייבים ליזום ולהיות רב-תחומיים ולא צרי אופק, כי זה מה שהמאה ה-21 דורשת ותמשיך לדרוש מאתנו יותר ויותר.

ואז נחשפתי ל"עולם החדש" בזכות ליאור והצרפתי לסטודנטים ב-Jolt בדיוק מהסיבה שאני אוהבת ללמוד (עושה זאת כל חיי) ושאני יודעת שחשוב לי כל הזמן להתעדכן בידע ובכלים עכשוויים ועתידיים על מנת, שאוכל להיות רלוונטית למאה ה-21. אחרת, אני מאבדת את היתרון היחסי שלי ביחד לקליינטים העכשוויים בכלל והעתידיים שלי בפרט. בקיצור להיות בעניינים.

image.png

בין היתר, הבנתי שעליי להיות "In", קרי, מעורבת במדיה הדיגיטלית, אחרת, אין לי נוכחות מיתוגית, שיווקית ועסקית. ככל שניסיתי להתחמק מזה, ככה הבנתי, את החשיבות הגבוהה. יחד עם זאת, לאחר התובנה הזו, אני מסננת ושולטת ולא מאשרת למדיה לשלוט ולהשתלט עליי מתוך בחירה מודעת ובהירה.

השראה שניה

לכן, השקעתי שנה שלמה בקורס כתיבת בלוג מקצועי של יונית צוק (לפני שלוש שנים), כתבתי 3 פוסטים בלבד במהלך הקורס, ושקעתי בתקופת יובש ארוכה בת שנה ורבע שנמנעתי מכתיבת פוסטים בבלוג "אמנות החדשנות" שלי כי חששתי מזה שהפוסטים לא יהיו מושלמים. החשוב הוא, שהבנתי כמה שאני מפספסת משהו קריטי ועקרוני ב"דוורור" (שלא תגידו שאינני מבינה את שפת הצעירים) הצעת הערך שאני יכולה להעניק לקליינטים העכשווים והעתידיים.

השראה שלישית

בנוסף, קראתי את ספרו של ליאור פרנקל "תעשו את זה כבר".  וזה ניער אותי מנטלית וגרם לי לפקוד על עצמי פקודה "אביב, עכשיו את יושבת ויוצרת תוכנית עשייה (עבודה) שתחדש את כתיבת הפוסטים בבלוג שלך". הספקתי בחיי ליצור וליזום פרוייקטים, קטנים וגדולים עם תאריכי יעד וכו', כך שהספר של ליאור לא חידש כמו שניער, עורר ורענן את האנרגיות החבויות. זה היה כמו צלצול פעמון חזק "קדימה, תתעוררי, חבל על כל רגע שאת מפסידה שאינך מעניקה את הערך שלך לכל כך הרבה יזמים שזקוקים לך". זו המחשבה הראשונה שעלתה בראשי, עם היד על הלב, לאחר שקראתי את הספר של ליאור. 

איך יוצאים מהפלונטר של אי-הוודאות המטורפת של פרוייקט ? 

image (1).png

הנה מחשבות ולבטים שהתאמתתי (מהמילה אמת) מאחורי הקלעים –

1   בהקמת הבלוג – הגדרתי מה אני רוצה מהבלוג וזה היה כל כך תמים –"שיהיה הבלוג המוביל בתחום הסטארטאפים"   והבנתי שזה רק בתחילת הדרך ויש אתרים שעושים זאת.

2   מרוב עצים לא רואים את היער – יש לי כל כך הרבה מה לומר מרוב שנות ניסיוני כיזמת, כיועצת לניהול ולארגונים, כיועצת  אסטרטגית וכדומה, אז מאיפה מתחילים לעזאזל ? כפי שתוכלו לראות, ישנם פוסטים בודדים וישנן סדרות. חלק מהפוסטים הבודדים, אלה נושאים המתייחסים למשל לקבלת החלטות.

רגע, לפני ההבטחה, יש תובנות טרם תחילת הפרויקט

קודם הבנתי, מהם התירוצים שלי לאי כתיבת הפוסטים;

אח"כ הבנתי, שאני "גם וגם", (גם ספונטנית וזורמת וגם פרפקציוניסטית ואוהבת עומק);

ואח"כ הבנתי, שעצרתי את ההתפתחות המקצועית-בלוגריסטית שלי;

ואח"כ עוד הבנתי, שהשיווק הטוב ביותר, דווקא ולמרות התחרות, הוא לשתף בידע ובערך שלי בכתיבה ובע"פ;

והכי הבנתי, שאני כן יכולה להתחייב לעצמי ולכם עם חידוש הפוסטים בבלוג שלי.

מכאן, הדרך כבר היתה קלה בזכות ש"שחררתי והשתחררתי" ופרוייקט 17.17.17 יצא לדרך. הבנתי שנמאס לי ונשבר לי ואני קופצת למים הקרים גם אם הפוסטים לא יהיו מושלמים, גם אם תהיינה שגיאות כתיב למרות ההגהות (אני דיסלקטית). אז מה ! העולם לא יתמוטט.  

ואיך היתה החוויה בתום כתיבה ושחרורם לעולם 17 פוסטים מדי 17 יום ?  

בכל פוסט השקעתי בממוצע יום עבודה ארוך כ-15 שעות (מתחילה ב-4 בבוקר עד 1900 לערך מדי יום). איך לעזאזל מגיעים לכמות הזו ? זה אומר לקרוא חומרי רקע, להגדיר אסטרטגיית תוכן, לכתוב ראשי פרקים ולהקדיש זמן חשיבה. בסופו של דבר, מטרתי להביא ערך לקוראים ולא לחרטט שטויות.

חלק מהפוסטים ששחררתי היה בעיכוב של יום או יומיים, מכיוון שחיכיתי לדקה ה-90 ופתאום היתה לי בעיה או תקלה טכנית באתר, שלא יכולתי לפתור באופן עצמאי. אינני יותר מדי טכנולוגית במיוחד בתחום המדיה. אז מה קרה? העולם לא התמוטט. מה שהיה חשוב, שהפוסט יצא עם הערך המשמעותי לקוראים, גם אם זה באיחור או עיכוב קל. העיקר שהתמדתי ולא נכנעתי לאיזשהו תירוץ טכני ועל כך אני גאה מאוד בעצמי. 

על זה אבא שלי ז"ל לימד אותי (זוכרים שהוא הכוכב שלי?) "תלמדי מתי להיות גדולה בדברים קטנים ומתי להיות קטנה בדברים גדולים". זה עושה סדר ומציב אותי בפרופורציות הנכונות. הכל טוב ולבסוף הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר. פשוט לשחרר ולהשתחרר.

וההישגים שלי בזכות הכתיבה הבלוגריסטית עד כה... 

ראיינתי 40 יזמים מתוך 50 במסגרת המחקר שאני עורכת. 

פרסמתי חלק מהממצאים של תוצאות הראיונות של 30 יזמים – אתם מוזמנים לקרוא בפוסטים 11–18 נכון להיום.

אני יוצרת מוצרים פרקטיים ויצירתיים מכווני אסטרטגיה יזמית-עסקית במסגרת מיזם חדש

הבנתי שרעיון הקמת קרן ההשקעות לסטארטאפים כרגע מוקדם מדי. יחד עם זאת, אנו מכווני מטרה להיות שותפים ובעלים של קרן השקעות עד סוף 2020.

התנעתי סטארטאפ חדש עם אחד היזמים, שראיינתי במסגרת המחקר ושהציע לי להיות שותפה בו (בזכות עשייה משותפת בתקופה האחרונה) וצוותתי עוד יזם שראיינתי מתחום הטכנולוגיה לסטארטאפ הזה ושלושתנו כבר באטרף של עשייה. פרטים בהמשך.

הבנתי שאני רוצה לבנות קהילת יזמים ולכן שולחת לקוראים קיימים וחדשים ניוזלטר חדש בפעם הראשונה, כדי שירשמו ויהיו חברים בקהילת היזמים שאני בונה ביחד אתם (עוד אתגר טכנולוגי בשבילי בתחום המדיה, לאחר שדחיתי אותו במשך שנתיים, בגלל התירוצים המטופשים שאתם כבר מכירים).

אנו מלווים מגוון מרתק של סטארטאפים מתחומים שונים, כולל חברתיים.

הערכים שההתחייבות והמחוייבות לעצמי ולקוראי הבלוג שהרווחתי

1. הפרוייקט הפך לחברי הטוב שמלווה ותומך בי בחיי היזמיים והעסקיים, שזו חוויה והארה מרגשת וייחודית ביותר. בנוסף, הפרוייקט גרם לי להיות עוד יותר ממוקדת ביישום החזון, המטרות והיעדים שהגדרתי לעצמי, הרי אני חונכתי ופועלת שאם מבטיחים אז גם מקיימים, ולא חשוב למי, כולל לעצמי.

2. הפרוייקט הפך גם לכלי השראה לתיעוד תהליך הקמת המיזם והסטארטאפ מפוסט מספר 8 (מתוך ה-17) שפרסמתי ב-15.10.17 וגם למצפן המצפוני של התמדה ונחישות במחקר שבו אני מראיינת 50 יזמים (עד כה ראייני 40). מדוע ? כי גם אני וגם הקוראים סקרנים ומצפים להמשך התוצאות והניתוח.

3. הבלוג הפך לאמצעי התמקדות והתמדה מאחר והוא משקף את הערך המשמעותי של היזמות שלי כפי שציינתי שהבלוג מהווה מצפן וגם מצפון ככלי בקרה שאם אני עדיין על המסלול ולא סוטה ממנו ומבזבזת משאבי זמן וכסף. 

4. בנוסף, הבלוג "מאלף", בואו נודה על האמת, ומאלץ אותי להיכנס לקדמת המדיה הטכנולוגית, מתוך ההבנה שכבר אינני יכולה להתחמק ממנה יתר על המידה.

5. הבלוג משקף לי תוצאות online בכל רגע נתון, כמו כמות הפוסטים בתקופה מוגדרת, סוגי התגובות ותרשימים, דבר שמאוד מעודד ומניע להמשיך ליזום, ליצור ולעשות.

6. והכי הכי, הבלוג מהווה השראה ליצירת ערכים משמעותיים נוספים באמצעות מוצרים ושירותים יצירתיים וחדשים ולמנף את המותג, קרי את הערך המשמעותי שאני מעניקה לסטארטאפיסטים הנפלאים שלי – זיהוי ויצירת הזדמנויות עסקיות שרלוונטיות למאה ה-21 לסטארטאפיסטים חולמים, מתחילים ונחושים. ובזכות תהליכי הליווי שלנו מפיתוח הרעיון ועד האקזיט, חוסכים להם טעויות של תמימים מתחילים כולל משאבי זמן וכסף של מאות אלפים ומיליוני דולרים ליזמים המייסדים ולמגוון המשקיעים. 

והנה 17 הפוסטים שיצרתי והוצאתי לאור במהלך 289 הימים עד היום...

1   מה הבנתי בתקופת יובש ארוכה בה לא כתבתי מאמרים בבלוג שלי ?

2   "הלם העתיד" – האם הרובוט יחליף גם אתכם ?"

3   "הלם העתיד" – נשים ומגמות – מהו יתרונן המיוחד ?

4   "הלם העתיד" – האימהות חוזרות הביתה

5   "הלם העתיד" – זה הזמן להמציא את עצמנו מחדש

6   מה הקשר בין "גם לגם" לבין חדשנות ?

7   חזון, פילוסופיה ויזמות – הכי פרקטיים שיש

8   מיזם וסטארטאפ. מטורף ?

9   להתקדם בצעדי צב-צב. זה סטארטאפ ?

11 מהו המניע המרכזי להקמת סטארטאפ אמיתי ?

12 תמימות ושותפות – חלק 1

13 תמימות ושותפות – חלק 2

14 חוויית היזמים ממחקר השטח

15 "הניהול השלם" והיזמות כדרך חיים – חלק 1

16 "הניהול השלם" והיזמות כדרך חיים – חלק 2

17 חגיגות פרוייקט 17.17.17 בבלוג "אמנות החדשנות"

ומהו הפרוייקט הבא בבלוג שלי? 

נכון. ניחשתם טוב, פרוייקט המשך של 31.17.17 שבו אמשיך ליצור ולשחרר עוד 17 פוסטים בעלי ערך משמעותי כל 17 יום מתאריך 3.4.18 עד 31.12.18 במשך עוד תשעה וחצי חודשים, 289 ימים עד סוף 2018. 

בחלק הזה, אמשיך לתעד את מאחורי הקלעים של הקמת המיזם, הליווי של סטארטאפיסטים עם case study והסטארטאפ שלנו, נחשוף ונשתף אתכם ביוזמות החדשות והייחודיות העתידיות שלנו והדבר הכי חשוב – נמשיך להעניק לכם באהבה, בהקשבה, בכבוד, באמינות ובנאמנות את הערך המשמעותי שיעזור לכם לבחון את השירות שלכם שאכן אתם רלוונטיים למאה ה-21. 

אשמח שתשתפו אותנו בהתרגשויות של דבר שפיתחתם משלב אפס כדי שנוכל ללמוד מכל אחד. 

באהבה וביוזמה,

 אביב


ezgif.com-resize.png

אביב לנדאו-ארצי היא כלבויניקית קלאסית כבר למעלה מ-40 שנה. יועצת ומלווה אסטטרגית ע"י עזרה לסטארטאפיסטים - ליזמים החולמים, העכשוויים והנחושים לזהות וליצור את ההזדמנות העסקית שלהם כדי שיהיו רלוונטיים למאה ה-21 משלב פיתוח הרעיון ועד האקזיט.