זה היה איחור של רבע שעה ואפילו לא היינו קרובים.
אני אמור לדבר עכשיו על הבמה.
נהג ה-Uber לא הצליח למצוא את הכניסה הנכונה למקום. זה עצבן במיוחד כי אני תמיד משתדל להגיע בזמן. בטח כשאני מרצה. בטח במדריד. בטח לפני קהל לא מוכר.
לא יודע אם זה היה דפיקות לב או לחץ דם – אבל אחד מהם האיץ בתוך הגוף שלי, כשאני רואה את ה-Waze של הנהג מוסיף כל פעם חמש דקות חדשות.
הוא לא ידע אנגלית. אני מדבר קצת ספרדית, אבל לא מספיק כדי להסביר לבנאדם שהוא אדיוט בצורה לא מעליבה. כנראה הבין את זה מהפרצוף המסכן שעשיתי לו (בכל זאת אני מתאמן עליו מגיל שנתיים), כי כשהגענו – באיחור של חצי שעה – אמר שהוא לא יחייב אותי. לחץ על כמה כפתורים באפליקציה של אובר – וגם בזה הצליח להיכשל. רצתי פנימה עם המזוודה מזכיר לעצמי שיש ילדים באפריקה שאין להם Uber אז לא צריך להגזים. זה לא עזר.
נכנסתי לאולם כשכולם כבר ישובים מזמן. המרצה שהיה אמור להיות אחרי בדיוק סיים. וזה שהיה אמור להיות אחריו רק התחיל. החזרתי את הנשימה. תוך כדי שאני מזכיר לעצמי על מה אני הולך לדבר – אני קולט שהבחור שמדבר עכשיו – אומר את כל מה שרציתי לומר. תכננתי להגיד רק דברים שהם לא קלישאות. מסתבר שגם חורחה לא אוהב קלישאות. פאק מיי לייף.
״הייתי אמור לדפוק לו את ההרצאה״ עברה לי מחשבה מגעילה בראש- ״לא הוא את שלי״. אבל עכשיו אין מה לעשות. איחרתי, ואני אשלם על זה. נשארה רבע שעה לתכנן את ההרצאה מחדש. לאסוף את כל הסיפורים הכי טובים – שגם יתאימו לשקפים שהבאתי – ולכתוב אותם על היד. ולקוות שברגע האמת לא תידבק לי הלשון ויתייבשו לי השפתיים.
זה נקרא Startup Lab – תוכנית יוקרתית בביזנס סקול IE שבמדריד. וזהו טקס הפתיחה של התוכנית. התבקשתי לספר להם את מה שלמדתי על עולם היזמות בשמונה שנים האחרונות. הקונספט של המצגת שלי היה שיזמים לא יודעים כלום. שצריך להישאר צנוע. שגם כשאתה חושב שאתה יודע מה צריך לעשות – אתה כנראה מכוון 15 מעלות הצידה. ולא משנה כמה אתה מתכונן – יקרו דברים לא צפויים. ושבמקום להתעקש שאתה הכי חכם, כדאי לך להקשיב למה שהעולם אומר לך. ואם צריך – לעשות פיבוט. אבל לא משנה עד כמה אתה לא יודע – אסור שזה יעצור אותך. אתה צריך לנסות, כי זו הדרך היחידה שתקדם אותך קדימה.
מישהי התקרבה אליי ודחפה לי מיקרופון ליד. רמזה שאני עולה עכשיו.
נכנסתי לבמה, כיחכחתי ופתחתי את הפה –
“I love Pivots. The last one happened 15 minutes ago. I thought I knew what I’m going to say today – but life had other plans for me…”
