Please enable javascript in your browser to view this site!

הדרך לבאסה וחזרה - או - מדע האושר

אתמול בוקר יום ראשון התעוררתי מבואס.

חכמה גדולה – אתם חושבים לעצמכם – זה בוקר יום ראשון. אבל האמת היא, שאני מעולם לא חטפתי באסה בימי ראשון, איכשהו ניצלתי מזה.

אני חוטף באסה במוצ״ש מדי פעם, אבל זה לא בגלל ראשון שלמחרת, אלא משום שהסופ״ש מספק לאדם הבורגני יותר מדי פנאי לחשוב על משמעות החיים. והחיים, כמו שבטח כבר גיליתם, לא מי יודע כמה משמעותיים, כולנו נמות בסוף.

ברגעים של באסת מוצ״ש אני חושב שלו היו לי חמישה ילדים לא היה לי זמן להתבאס. הייתי צריך לחתל, לקלח, לשעשע אותם ולדאוג לסטטוסם החברתי בבי״ס. ברגע שזה היה מסתיים הייתי נוחת בנחירות על הספה.

אבל מאחר שאין לי חמישה ילדים (או אחד) אני נותר עם מחשבות קיומיות, והתבוננות ישירה בלבן של העיניים של החיים. בחינה עצמית שעדיף כנראה להדחיק, לפחות עד שתחטוף את משבר-אמצע-החיים שלך כי הדחקת יותר מדי.

אז אתמול התעוררתי מבואס. חסר אנרגיה, מוטיבציה, או תיאבון לקוראסון.

זו שהתעוררה לידי גם היא חוותה באסת יום ראשון אבל היא (א)רגילה לזה, ו-(ב) חייבת להגיע למשרד עד תשע. יש לה שגרה לתפעל. קדימה הפועל. אבל אני – הבוס של עצמי. והיום גם הבוס מבואס.

ואצלי, כשאין מוטיבציה, אפשר לשמוע ברקע את הצפצוף של סוף השידורים ברדיו. הגל השקט. שלג בטלוויזיה. גליל ריק וחום של נייר טואלט.

שעה שלמה העברתי בלהסתכל למציאות בעיניים ולנסות להבין מה מקור הבאסה. מה בדיוק ״עושה לי רע״? המציאות הסתכלה עליי חזרה, וטענה נחרצות שלפחות הפעם, היא לא אשמה. היא אמרה ש״טפו טפו חמסה חמסה (מחק את המיותר ע״פ המדינה ממנה סבתא באה) הכל הולך בין טוב למצוין.״

נכון, אנשים כמוני עם בעיות עולם-ראשון בדרך-כלל לא מודים או מודעים לכך שהבעיות שלהם הן בעיות-עולם-ראשון-דיסני-לנד כמו ״אני לא מוצאת את הנסיך המושלם אחרי 40 דייטים״ או ״לקח לי 30 דקות למצוא חניה״. שלא לדבר על בעיות-עולם-עליון כמו ״לא טוב לי בהיי-טק למרות שאני מרוויחה מדהים״ או זוכת האוסקר – ״אין לי מה ללבוש!" שנאמרת תוך ניסיון כושל להסתיר מאחור ארון בגדים שהיה יכול להלביש עיירה של סטייליסטים.

אומרים שעבודה היא התרופה הכי טובה להעברת הבאסה וזה נשמע לי הגיוני. הבעיה – והיא יותר חמורה אצל אנשים בדיכאון אמיתי, לא סתם באסה של מפונקים כמוני – שכדי שתהיה לך מוטיבציה לעבוד אתה חייב לצאת מהבאסה. או לפחות שמישהו יכריח אותך לעבוד.

עד אחרי הצהריים נרשמה ירידה בפרודקטיביות, ביכולות הקוגניטיביות, ואפילו בטעם של האוכל שהיה אמור לנחם ונכשל בענק. אז בלית ברירה החלטתי לא להילחם בבאסה ישירות, אלא ללכת מאחורי הגב שלה ולראות מה יש למדע לומר על ״אושר״. מסתבר שזה אחד הנושאים הנחקרים בימינו, ולקורס על מדע האושר בהרווארד יש יותר נרשמים מלכל קורס אחר (חשבתם שלהתקבל להרווארד יעשה אתכם מאושרים? טעיתם).

הנה כמה דברים מעניינים שיש למדע לומר על אושר:

להוקיר תודה יעשה אתכם מאושרים

מסתבר שספורטאים שזכו מדליית ארד, יותר מאושרים מאלו שקיבלו מדליית כסף. למה? כי אלו עם הכסף מתבאסים שלא זכו בזהב, ואלו עם הארד מוקירים תודה על זה שהם בכלל הצליחו לקבל מדליה. רוצים לקרוא על זה עוד? הנה אחלה ספר בנושא.

ממש באותו האופן, מסתבר שלדמיין שאירוע מדהים – למשל הפגישה הראשונה עם הבן-זוג שלכן – לא קרה, אשכרה יעשה אתכם יותר מאושרים. זה גורם לכם להוקיר תודה על כך שהאירוע קרה בסופו של דבר, ואשכרה ישפר לכם את האושר מהזוגיות שלכם. אז מדי פעם תדמיינו מה היה קורה אם משהו טוב בחיים שלכם לא היה קורה, ותראו איך אתם פתאום מרוצים ממנו יותר.

הנה משהו שאתם יכולים לעשות ברגע זה, ומוכח (מדעית) שיעשה אתכם עוד היום יותר מאושרים – כתבו 5 אימיילים לאנשים שאתם רוצים להודות להם על משהו – קיומם, מילה טובה שאמרו, וואטאבר – ולא אמרתם להם על זה תודה אף פעם. שלחו את האימייל ותבואו להודות לי גם אחרי שתרגישו טוב.

לבלות עם חברים יעשה אתכם מאושרים

יש תוכנית מעולה היום בטלוויזיה? יופי. תקליטו אותה ולכו במקום זה לבלות עם אנשים שאתם אוהבים. אני יודע, בא לכם להמרח על הספה, אבל אחר כך אל תתלוננו שאתם מבואסים.

ליאור פרנקל מדעי האושר חברים

 

מסתבר שהדברים שאנחנו מתחרטים עליהם הכי הרבה בחיים הם:

– לא נפגשתי מספיק עם אנשים שאני אוהב
– לא התאמצתי מספיק בלימודים
– לא ניצלתי הזדמנות מדהימה שעמדה לפני

בעוד 2 ו-3 הם קשים יותר לתיקון, 1 הוא דווקא די פשוט. כל מה שאתם צריכים זה שישיית בירה ובמבה, ולהרים טלפון. האושר שתספגו מלהפגש יותר עם חברים שאתם אוהבים, שווה לכם הרבה מאד. מחקרים מראים שזה פי עשרה ויותר מהאושר שתרוויחו מהעלאה במשכורת שלכם.

אני יודע שלחלקכם זה לא עושה היגיון, אבל זה כי אתם תקועים בתפיסת מציאות מעוותת, וזו אחת הסיבות שאתם אולי לא מאושרים – בדיוק כמו ההוא עם המדליית כסף, אתם לא מאושרים כי אתם רודפים אחרי מדליית הזהב במקום להודות שיש לכם את הארד.

להתענג על הרגעים הקטנים יעשה אתכם מאושרים

קלישאה, שנכונה באופן מדעי. לעצור כמה פעמים במשך היום ולהתענג על נצחונות קטנים, על רגעים קסומים – המים הנעימים במקלחת, הטעם והריחות של האוכל בצהריים, או של הקפה בבוקר, להסתכל על האנשים בהליכת הבוקר לעבודה, לעצור את העבודה כדי להקשיב לשיר בריכוז מלא, לעצור להבין ולהנות ממשהו חדש שלומדים (תעצרו רגע. עכשיו. תהנו.)

כל מה שהרגע פירטתי לא עולה כסף ולא דורש מאמץ – אתם עושים את זה כל יום. ואליבא דה כל מיני פסיכולוגים (לינק קודם) אנשים שנוטים להתענג על הרגעים הקטנים חווים בוסטים גדולים יותר של מחשבות ורגשות חיוביים. זה משהו שממש אפשר להתאמן עליו ולשפר את רמת האושר שלכם מיום ליום. ויעידו על כך אלו שניסו במשך מאה ימים רצופים להתענג ולתעד רגע אחד קטן ומאושר כל יום.

ליאור פרנקל מדעי האושר

אז ניסיתי בעצמי – התענגתי על קצת אוכל, ביליתי כמה שעות איטיות עם זו שלידי, ולפני השינה מניתי בראש שלי עשרה דברים שאני מוקיר עליהם תודה.

אני עדיין לא יודע מאיפה הגיעה הבאסה ההיא – הבודהיסטים מאמינים שהדיפולט בחיים זה סבל – אבל הצלחתי לצאת ממנה.

יאללה, לכו תהיו מאושרים קצת, גם ככה כבר הגיע יום שני.