החלטתי להגשים את עצמי. גם בשביל הילד שלי.

ספטמבר 29, 2016

[סיון ליבנה חכים היתה מהנדסת מזון בכירה עד שהחליטה להפוך למעצבת פנים. ביקשתי ממנה לספר למה עשתה את המעבר הזה.]

חברה: “איזה כיף לך, את חיה את החלום שלך”.

אני: “מה? למה את מתכוונת?”

חברה: “ויתרת על העבודה הקודמת שלך כמהנדסת מזון בכירה והתחלת הכול מאפס. מחדש. זה מטורף! כיף לך, כי את עובדת בעבודה שתמיד חלמת עליה והלכת על זה בענק”.

לשמוע את זה השבוע כיווץ לי את הבטן. הזיז אותי קצת מהכסא.

חברה: “מה, לא?!”

אני: “כן, אבל אני לא יכולה להגיד שהמילה “כיף” היא המילה הנכונה”.

שלא תבינו לא נכון. אני מאושרת ואוהבת להיות מעצבת פנים ובלוגרית. להגיע למה שאני הגעתי אליו עד היום, (טפו, טפו, טפו….ויש לי עוד לאן לשאוף), זו עבודה ועבודה קשששששששששששה. זה הרבה יותר מורכב מהמילה “כיף”.

איך הכל התחיל

תמיד אמרתי שהלידה של נועם, הייתה גם קצת הלידה שלי. אני מודה על היום בו הבטתי על הבטן שלי (כשהייתי איתו בהריון) ודמיינתי את השיחות העתידיות שלנו. חשבתי מה אענה לו כשיום אחד ישאל אותי במה אני עוסקת ולמה בחרתי לעבוד בזה?

לאט, לאט חלחלה בי המחשבה שאין לי, לעצמי, תשובה מספיק טובה. אני לא מאושרת בעבודה שלי. אני עוסקת במה שפחות מתאים לי. טעיתי. בחרתי מקצוע שהוא לא מדויק לי. לא נכון עבורי. זה נכון שהטייטלים “מהנדסת” ו”מנהלת פיתוח” קסמו לי בעבר, אבל הרגשתי שהסטטוס לא שווה כלום כשבפנים משהו חסר. אני חייבת לעשות את השינוי ולהקשיב ללב שלי. חייבת לשחרר ולהתחבר לעצמי, למה שאני באמת אוהבת. למה שנועדתי לעשות. עיצוב פנים!

לפני 15 שנים, לפני שרצתי להירשם ללימודי הנדסה התייעצתי עם מספר מעצבות פנים ותיקות בתחום. הן קצצו לי את הכנפיים. אמרו לי שלהיות מעצבת עצמאית זה “נורא קשה”, שהתחרות מטורפת ובכלל כדאי שאשאיר את העיצוב כתחביב.

נבהלתי. החלטתי ללכת “על בטוח”. בחרתי ללמוד הנדסת מזון. מקצוע מבטיח, מכניס ועם בונוס גדול הוא יצירתי. זה בדיוק מה שאני אוהבת. תירוצים מעולים למעצבת בהכחשה. אחרי 4 שנים מפרכות של לימודים התחלתי לעבוד בתחום. התקדמתי לתפקיד בכיר, אך בבטן ידעתי שזה לא זה. הרי שנים אני חולמת על עיצוב פנים, מילדות. ידעתי שאני רוצה שנועם יגשים את עצמו ושיהיה מאושר בחייו ואיך זה יקרה אם בבית הוא יראה משהו אחר?!

דרך חדשה

הייתי מודעת לעובדה שזה יהיה מורכב בלשון המעטה ויחד עם זאת האמנתי בכל מאודי שזה אפשרי. אני הולכת על זה בכל העוצמה. בשביל עצמי. בשביל נועם. אני פשוט לא יכולה אחרת. למדתי שאני יכולה להגיע לקצה השני של העולם, אבל לא יכולה לברוח מעצמי. ביי, ביי הנדסה! שלום לימודי עיצוב פנים.

תסכול

זה היה תהליך. הוא דרש סבלנות עצומה. זוכרת שלאחר שסיימתי את לימודי העיצוב הימים עברו ו….כלום. דממה.

ימים מתסכלים, ימים בהם כמעט התיישרו לי השערות (ולישר אפרו זה לא כזה פשוט:) ). כלום לא זז. תהיות אם עשיתי את הדבר הנכון. לילות לבנים. המון מחשבות ותסכול. 10 שנים של לימודים וקריירה שאני “שמה בקופסה” ומתחילה מחדש.

מה עשיתי? מה לי ולהרפתקאות האלה? מסביבי היו לא מעט אנשים שהרימו גבה. רוב עמיתי לעבודה הופתעו מאוד. יש שחשבו שלגמרי איבדתי את זה. שיצאתי מדעתי. ומה אם זה לא “ילך”? “אולי תפסיקי עם השטויות שלך ותחזרי לעבודה הקודמת שלך”?

השינוי

יום אחד פשוט החלטתי. די. אין מקום לייאוש. הרי לשם מה עשיתי את ההסבה הזו ועזבתי הכול?! אני חייבת להתקדם בנחישות. לעוף על זה עד הסוף. התרכזתי בערכים שחשובים לי בחיי: הגשמה ומימוש עצמי. סיפוק בעבודה. החלטתי לקרב אלי את מה שעושה לי טוב ומה שעושה לי רע פשוט להרחיק. הקפתי את עצמי ברשת של משפחה וחברים תומכים ומפרגנים. תליתי פוסטרים בבית של השראה בכל עבר. (הכי קלישאתי, אבל הפוסטר של FOLLOW THE DREAM עדיין תלוי מעל השולחן עבודה שלי, להזכיר לי את ההתחלה). השתתפתי בהשתלמויות, בימי עיון, בקורסי שיווק ועוד.

ואז, יום אחד הכול התחיל לנוע. ללכת. לזרום. לרוץ ומאז אני לא מפסיקה לטפח אותו והכי גאה בו, בעסק שלי. הוא הבייבי השלישי שלי (בדרך גם מיקה נולדה).

השנה הזו היא מרגשת במיוחד עבורי. אתם שומעים את דפיקות הלב שלי עד אליכם? זה לא קורה סתם.

ספר עיצוב חדש נולד ובספר הנהדר הזה מככבות 25 מעצבות נפלאות שנבחרו מכל הארץ ואני אחת מהן! ממש קוסמי בעיניי שאורלי רובינזון, כותבת הספר, בחרה מכל תמונותיי בספר דווקא להציג את התמונה הזו. תמונה עם שני חלקים. נועם ואני זה לצד זו בקולאג’ קטן.

הלידה של שנינו, כבר אמרתי לכם, נכון?! האוצר שלי, נועם, שהמחשבות עליו התניעו את התהליך אצלי, משתתף יחד איתי באבן דרך מרגשת. יש יותר מרגש מזה? מי היה מאמין? חלומות נועדו שנגשים אותם. תאמינו , תכוונו, בעיקר תתאמצו והם יתממשו ♥

הספר “בתים אמיתיים – עיצוב בר השגה – כוחו של הסטיילינג” בחנויות הספרים משבוע הבא. OMG.



סיון ליבנה חכים

סיון ליבנה חכים היא מעצבת פנים ובעלת הבלוג “שתיים סוכר״. אני מכיר אותה עוד מאז שהיינו ילדים בקרית ביאליק. כבר אז היא היתה חדה.

את הספר ״בתים אמיתיים – עיצוב בר השגה – כוחו של הסטיילינג״ אפשר להשיג גם ישירות באתר של אורלי רובינזון.