מאז שיש לי פודקאסט, אנשים שואלים אותי – תגיד, איך לעשות פודקאסט ? הבעיה היא שכדי להסביר איך לעשות פודקאסט צריך לדבר איזה שעה ברצף.

לכן הבקשה של מיכאל שוורץ, שהחליט במקום לשאול אותי את השאלה הזו, להכין לי עשר שאלות, ולעודד אותי לכתוב פוסט על איך עושים פודקאסט – היתה אפקטיבית. תודה מיכאל, וברשותך, הוספתי את שאר השאלות שחוזרות על עצמן. תפשילו שרוולים ומיקרופונים, אנחנו עולים לאוויר – 

אז איך עושים פודקאסט –

ש: איזה הכנה אתה עושה לפני עם המרואיין?

המרואיינים מקבלים מסמך מסודר שבו כל הפרטים היבשים – איפה ההקלטה, מתי לבוא, למי להתקשר בכניסה. אישית, אני אוהב מרואיינים שלא הקשיבו בעבר לפודקאסט שלי, כי זה גורם להם להיות פחות ״מוכנים״ ויותר אותנטיים. זה כמובן היה הפוך אם הייתי רוצה לראיין אותם על משהו מאד מקצועי – אז הייתי שולח להם שאלות מוכנות מראש. וזה גם משום שאני מרגיש בנוח להעלות שאלות בספונטניות תוך כדי הראיון. רוב המראיינים בפודקאסטים מכינים הכל מראש – זה מרגיש יותר בטוח (אני מודה, אני מתרגש מתחושת חוסר השליטה הזו, וזה גם דורש פוקוס מטורף).

ש: מהי המערכת שבנית לפודקאסט? מה הן המגבלות על המבנה והפורמט שעוזרות לך להצליח לייצר פרקים בעקביות?

הלו״ז שלי צפוף כמו השיער של הבת של ביונסה. אז בניגוד לשאלות בפודקאסט, את ההקלטות עצמן אני מתכנן מראש בצורה אדוקה. אני מנסה להקליט פרקים ברצף – נגיד שלושה או ארבעה – לוקח חצי יום חופש, מתחיל בשלוש נגיד, וסוחב עד עשר בלילה ברצף. ככה יש לי פרקים לחודש שלם. מדי פעם אני לא מצליח לתזמן את כל זה, אז עושה פרק יחיד בשבוע. לפעמים ממש מוקדם בבוקר – נגיד שבע וחצי, או אחרי העבודה, בשמונה וחצי בערב. יש אנשים ששמחים להתראיין בימי שישי.

הפורמט של הפודקאסט שלי לא דורש הכנה מראש, ולכן אני מצליח להתמיד בזה על אף הלו״ז הבלתי אפשרי. לו הייתי הולך על פודקאסט שדורש עבודת מחקר (ראה ערך: שיעורים בהיסטוריה) – התשובה שלי היתה שונה לגמרי. החבר׳ה ב-NPR או ב- This American Life עובדים לפעמים שבועיים-שלושה, מספר אנשים במשרה מלאה, על הפודקאסט.

אז התהליך הולך ככה: כל המלצה שמתקבלת, עוברת לתחקירן. פעם בחודש אני נכנס לדו״ח התחקירים, ובוחר את מי אני רוצה לראיין. המספר צריך להיות גדול מהמספר האמיתי שאני צריך לחודש הקרוב, משום שלא כולם יהיו פנויים בדיוק שאני יכול. ואז התחקירן/מפיק שלי (בעבר הייתי עושה בעצמי), יוצר איתם קשר כדי לקבוע. אחרי שהם קובעים, מכניסים לכל הצדדים את הפגישה ללו״ז. והם מקבלים גם את קובץ ההכנה (עם הפרטים היבשים).

ש: אחרי ההקלטה, מה השלבים הבאים עד שהפרק באוויר?

0. מעלה את הפרק במיידי לדרייב, כדי שיהיה גיבוי
1. עריכת סאונד
2. בחירת כותרת ע״פ השפה של הפודקאסט
3. כתיבת טקסט על הפרק
4. בחירת תמונה של/עם המרואיין
5. העלאת הפרק לאיפה שאני מאחסן (אצלי זה בסאונדקלאוד) + עם הטקסט + התמונה + הכותרת
6. הכנת לינק להורדה
7. העלאת הפרק בבלוג שלי (לכאן) + embed של הפרק + לינק להורדה + לינק להקשבה באייפון
8. אישורי טקסט ותמונה מול המרואיין – ועדכון אם צריך
9. הפצה

ש: איך אתה מגדיר את הנושא של הפודקאסט במילים שלך? זה חשוב?

פודקאסט הוא מוצר כמו כל מוצר. על כן צריך להגדיר לו קהל יעד, ואת הערך שהוא ייתן. הפודקאסט שלי מאפשר לאנשים לגלות את מאחורי הקלעים של מסלולי קריירה שונים. קהל היעד שלו, הוא מי שמתעניין בבניית אסטרטגיה לקריירה שלו. בין אם באופן מסודר או לא.

וכמו בניהול מוצר טוב, צריך לקבל פידבק מהמשתמשים, ולהוסיף/להוריד פיצ׳רים כדי לשפר אותו. כדאי לעשות ניסויים על הפורמט, למשל, על אורך הפרק. בנוסף, כדאי לחשוב על הנעה לפעולה (CTA). למשל, מה אני מעודד אנשים לעשות בסוף הפרק? אצלי ספציפית שום דבר, אבל אם הפודקאסט שלי היה מנסה להשיג מטרה מסחרית, הייתי מוסיף בסוף כל פרק הנעה לפעולה שתעזור לי לממש את המטרה המסחרית.

ש: לפי איזה פרמטרים אתה מחליט אם פרק מסויים היה מוצלח או לא?

1. מספר האזנות לפרק

2. שיתופים ברשתות

3. משך הזמן אחרי שידור הפרק, שהמרואיין שולח לי הודעות עד כמה כיף לו שאנשים מספרים לו שהם שמעו אותו מדבר במשך שעה שלמה. יש פרקים מלפני שנה ומשהו שאני עדיין מקבל עליהם הודעות מהמרואיינים פעם בחודש.

ש: איך אתה מקבל פידבק איכותי על התכנים?

בהתחלה, הייתי צריך ליזום בעצמי פניות לאנשים כדי לבקש מהם את דעתם. זה ממש חשוב.

כרגע אני במקום טוב מבחינת פידבקים מכיוון שהפודקאסט מגיע להמון אוזניים – אני מקבל המון אימיילים.

ש: האם כל מי שראיינת נכנס לפרק או שהיו כאלה שנגנזו?

כשסיימתי להקליט את הפרק עם גיא קצוביץ׳, הסתכלנו אחד על השני ואמרנו – ״איזה מעפן יצא״. הוא אמר לי – ״זה נשמע כמו כל הראיונות שלי עד היום.״ אבל כל הקטע של הפודקאסט שלי הוא שאני מנסה שהוא יהיה אחר, ולא דומה לכל מה ששם בחוץ. אז באותו רגע לחצנו על delete ומחדש על record והתחלנו להקליט את הפרק מחדש. בפעם השנייה יצא מושלם. הנה זה.

אף פרק אחר שלי לא נגנז. זה משום שהפורמט שלי מאד גמיש – אני יכול למצוא פינות מעניינות בקריירה של כל אחד. כאמור, אם הפודקאסט היה מקצועי ונוגע לנישה יותר ספציפית, אני מניח שזה היה קורה יותר. אבל עם הכנה מתאימה, תחקיר טוב, והכנת שאלות מראש – אין סיבה שזה יקרה.

ש: נראה שהמתווה של כל פרק הוא כרונולוגי, היכרות עם האורח וסקירה של נקודות חשובות בחיים/קריירה שלו עד הפרויקט הנוכחי שלו, איך אתה מחליט מה חשוב יותר ומה פחות? על מה לשים דגש?

בפרקים הכי טובים של הפודקאסט, כמעט ולא הגענו לפרויקט הנוכחי. אני תמיד מנסה לשים יותר דגש על הדרך, מאשר על מה שקורה היום. פשוט כי מה שקורה היום עוד אי אפשר לבחון אותו. קשה להבין מה קורה בזמן-אמת. אבל האמת היא, שאני פשוט מסתקרן. דווקא משום שאת התחקיר עושה מישהו אחר ולא אני, זה גורם לי להגיע לראיון מאד סקרן, ותמים לגבי מי האדם שמולי. אני דואג לא לדעת את סוף הסיפור.

ש: מה הדבר הכי משמעותי שלמדת מ-82 הפרקים שהקלטת?

שהמשפט ״כל אדם הוא עולם ומלואו״ הוא לא סתם קלישאה. ומצד שני, שחכמת ההמונים זה דבר שאנחנו לא מבינים עד כמה יכול לקדם את העולם. היכולת שלנו ללמוד אחד מהשני, מהסיפורים, מה-hacks, מאיך דברים קרו *באמת* – שווה יותר כסף ממה שאנשים משלמים על תואר שני, ותואר שלישי. וגם – שהאנשים הכי מגניבים, קולים, מתנשאים, עילאיים, ומצליחים – הם בדיוק כמו כולנו. מלאים בחרדות, פחדים, עושים טעויות, ונפגעים בדרך.

ש: מה הדבר שהיה לך הכי קשה בהתחלה?

לשחק עם תוכנת העריכה והמיקסר המקצועי – הקלטתי שלושה פרקים בהם האודיו הגיע מהמיקרופון הגרוע של המחשב, במקום מהמיקרופון המקצועי, רק כי שכחתי לשים לב להגדרה בתוכנה. אחרי כן הקלטתי שני פרקים עם echo. ויותר מהכל – להקשיב לעצמי. עד עכשיו את רוב הפרקים שלי לא שמעתי מעולם. אני לא יכול לסבול לשמוע את עצמי מדבר.

ש: איך בחרת את שיר הפתיחה?

ת: שיר הפתיחה נקרא La Danse ואני משוגע עליו. אני לא יכול לשמוע אותו בלי להתחיל לנענע את האגן.

לקח לי שעות לבחור אותו. מה זה שעות – ימים. בסוף, אחרי שיטוט אינסופי, הבנתי שאין אף פודקאסט מאלו שאני אוהב, שאני אוהב את שיר הפתיחה שלהם. אולי חוץ מב״השבוע״ שזה סטנדרט ג׳אז קליט. אז אמרתי – יאללה, נמאס מכל הפתיחים המשעממים. בוא נביא משהו אחר.

חשבתי על ה-Voice and Tone של הפודקאסט שלי. הנושא של הפודקאסט עצמו מאד רציני (תכנון קריירה). זה נושא כבד, מעייף, ומלחיץ. ההחלטה לעשות עליו פודקאסט לוותה בהחלטה שאני עצמי אתנהג כמו שאני תמיד מתנהג, ואדבר כמו שאני תמיד מדבר. שזה אומר – להתייחס לנושא ברצינות, אבל לקחת את החיים בסבבה. אז בחרתי שיר שאני (א)מאד אוהב – כדי שזה יתאים למי שאני, ו-(ב)מתרבות ההיפ-הופ שמייצגת בעיניי תרבות שמשלבת טוב מאד את הרציני עם המצחיק. את הנושאים הכבדים, עם ההתייחסות הקלילה. חשוב לציין שיש אנשים שלא התחברו לשיר הזה מכל מיני סיבות. יש בו קצת ניבולי פה, וגם מוזיקה שמתחילה עם סירנה. הם כתבו לי על זה. ביקשו להחליף. אבל מאחר והחלטתי שהפודקאסט יהיה בדמותי – נזכרתי שאני לא צריך למצוא חן בעיניי כולם עם רוטב הפסטה שלי. לסיכום, השיר צריך להתאים ל-tone and voice של הפודקאסט. רציני, קליל, נעים, כבד, הומוריסטי, וכו׳.

ש: איך אתה מחליט מי נכנס לפודקאסט ומי לא? איך אתה בוחר מרואיינים?

ת: ראשית, פופקורן מגיע ליותר מ-50 אלף איש בחודש, ואם לצטט את התגובה האחרונה שקיבלתי מאחד המרואיינים (ממש לפני חמש דקות באימייל): ״בשום ראיון שעשיתי, כולל בערוץ 2 ובידיעות ובלאישה, לא קיבלתי יותר תגובות מאשר בפודקאסט אצלך. אנשים ממשיכים לדבר איתי על זה עד היום.״ כלומר, זהו ממש ערוץ מדיה, וככזה, יש לי אחריות.

שנית, אני לא מקבל אנשים שממליצים על עצמם ״תראיין אותי לפודקאסט״ – אלא מעדיף תמיד המלצות צד שלישי עם היכרות רצינית כלשהי.

אחרי שהתקבלה המלצה על מישהו, ישנו תהליך סינון/תחקור רציני, שכולל שאלות כמו ״מי האיש?״, ״מה הוא עשה?״, ״האם הוא walk the  talk או מלא בבולשיט?״, ״האם הוא אמין בעיניי?״, ״האם הוא יצליח להיות אמיתי בראיון?״, האם כבר היו אנשים דומים לו בראיונות הקודמים?״, ״האם יהיה לו מה ללמד את הקהל שלי?״, ״האם הוא מנסה לשווק משהו כמטרה עיקרית?״

לאחר שהתחקירן מעביר לי את קובץ התחקיר המעודכן שלו (כולל המלצות שלו, ואני סומך עליו), אני עובר על מי שנשאר. ושם יש דבר אחד חשוב – שאני אחבב אותו. כלומר, שזה יהיה מישהו שיהיה כיף לי לשבת איתו בחדר ההקלטות שעה וחצי. בסופו של דבר הפודקאסט הוא פרויקט צד שאני עושה בזמן ש(אין)לי. אז זה צריך להיות כיף, מעניין ומאתגר.

בסופו של דבר, מתוך ההמלצות שמתקבלות, יש יחס בערך של 1:10 בין המומלצים למי שמגיע להתראיין.

אם הפודקאסט שלך רק מתחיל, אפשר להיות הרבה הרבה פחות בררן, כדי לתת לעצמך את ההזדמנות לגלות מהם הפרמטרים שחשובים לך.

ש: מה העצה הכי טובה שיש לך לתת למי שמתחיל להקליט עכשיו?

לעבור את פרק 7. זה מה ש-90% מהאנשים שמתחילים לא מצליחים לעשות. אה, וליהנות.

שאלות טכניות

ש: לאן מעלים את הפרקים? לענן? לשרת? 

יש כל מיני שירותים ש(1) מפיצים את הפודקאסט שלך לכל האפליקציות, ו-(2) נותנות לך להעלות את הפרקים, ולפעמים אפילו (3) מייצרות לך עמוד מיוחד לכל פרק בפודקאסט.

אני אישית משתמש ב-SoundCloud. למה? כי אני מאוהב בהם (לא במוצר, אלא באג׳נדה שלהם) ומשתמש שלהם כבר הרבה שנים. אני גם אוהב איך שה-player שלהם נראה.

הנה העמוד שלהם לגבי פודקאסטים – https://soundcloud.com/for/podcasting

אופציות נוספות שחברים שלי משתמשים בהם: בלוברי (שזה תוסף לוורדפרס אז אם יש לכם בלוג בוורדפרס זה מוש), פודיאנט, ויש עוד כמה. תעשו גוגל על podcast hosting. באזספראוט ממש יכינו לכם עמוד (כמו בבלוג) לכל פרק.

ש: זה עולה כסף?

אם אתם מפרסמים פרקים באורך של שעה בחודש בממוצע, כנראה שתצליחו למצוא משהו חינמי. אבל אם יש לכם כמה שעות – ואתם רוצים פלטפורמה נורמלית, זה יעלה לכם כמה דולרים לחודש (10-20). אני משלם את זה בכיף, כי זה עולה פחות מהמנות הראשונות בכל מסעדה של איל שני – מה שגם ככה קורה כל חודש בגלל אשתי.

ש: ואחרי שמעלים את הפרקים, איפה מפרסמים אותם?

הנה האופציות:

1. לשלוח אנשים ישירות למקום בו אתם מאחסנים את הפרקים (למשל, ישירות לסאונדקלאוד)

2. לתת לאנשים להוריד את הפרקים באפליקציות הפודקאסטים שלהם

3. לפתוח בלוג ולפרסם פוסט כל פעם שאתם מעלים פרק (זה מה שאני עושה פה)

ש: איך אתה מקליט ועורך את הפודקאסט?

אני מקליט ועורך עם המחשב שלי (mac), ותוכנת audacity (להורדה חינם) שפועלת גם על מק וגם על ווינדוס. לוקח כמה דקות להכיר אותה, וכדאי לעשות אימונים בבית כי אימונים על יבש יעזרו לכם בהקלטת הפודקאסט עצמו.

לגבי היכרות עם התוכנה, ועריכת הפודקאסט – יש לי פוסט מושלם בשביל זה שהשתמשתי בו רבות עד שהתרגלתי לעשות אותו עם ידיים קשורות מעל המקלדת. כדי להתאמן אתם צריכים שעתיים, והרבה סבלנות, אבל זה הכל. הנה הפוסט המדובר.

בסופו של דבר המטרה שלכם היא ליצור קובץ MP3, כי זה מה שמעלים לפלטפורמות האחסון (מהשאלה הקודמת). כשאתם מקליטים, התוכנה משתמשת בכל מיני סוגים של קבצי אודיו (לא נכנס לזה כי זה משעמם). אבל בסוף, אתם מייצאים את הפרק ל-MP3.

ש: מה זה RSS ולמה צריך את זה?

זהו פורמט אינטרנטי שיודע לפרסם לאחרים כל פעם שיש לכם תוכן חדש. מאיפה תשיגו את ה-RSS שלכם? קחו את שם הפלטפורמה (נגיד soundcloud או blubrry) תוסיפו לה את המילה RSS ושימו בגוגל. תוצאת החיפוש הראשונה תהיה הדרך בה תשיגו את כתובת ה-RSS שלכם ע״פ הפלטפורמה שבחרתם. אבל למה אתם צריכים את זה? טוב ששאלתם. נגיד בשביל – 

ש: איך לגרום לפודקאסט שלי להופיע באייפון כלומר ב- iTunes?

(קודם כל תקראו את השאלה הקודמת). עכשיו, כשיש לכם את כתובת ה-RSS שלכם, אתם צריכים לספר לאפל שיש לכם פודקאסט והם צריכים לאשר אותו. חוצמזה, אתם צריכים שיהיה לכם Apple ID, ואם אין לכם, תעשו כאן. 

ואז אתם צריכים להירשם למשהו שנקרא Podcasts Connect שזה פורטל הפודקאסטים של אפל. אחרי שתירשמו לזה, תראו שיש שם מקום מאד ברור להכניס את ה-RSS שלכם. ואז אתם מגישים את זה לאישור שלוקח בין כמה ימים לשבועיים. בסופו תקבלו מייל אישור מאפל, ותדעו שהפודקאסט שלכם יופיע גם שם. עדיף לעשות את זה אחרי שיש לכם כבר פרק או שלושה באוויר. 

ש: מהו אורך טוב לפרק?

הייתי אומר לכם שהאורך לא קובע אבל זה לא נכון. הוא קובע. יש לי כלל מאד חד בקשר לאורך המדויק לפרק בפודקאסט, כמו גם אורך של פוסט בבלוג, ספר, תוכנית טלוויזיה, או כל חתיכת תוכן שהיא. האורך המדויק הוא זה שבו אתם מצליחים לשמור על תשומת לב ולתת ערך. קיבלתי עשרות פעמים את הפידבק של ״הפרקים שלך ארוכים מדי״ (הם אורכים בין שעה לשעה וחצי), אבל זה לא גרם לי לקצץ אותם, כי אני מקשיב גם לפודקאסטים שאורכים שעה וחצי ושעתיים. ואני אוהב את זה. אז כן, אורך הפרק ישפיע על קהל היעד, וככל שהוא יהיה יותר ארוך, פחות אנשים יצלחו אותו עד הסוף, אבל שיחה של שעה וחצי עם בנאדם יכולה להיות הרבה יותר מעמיקה ונינוחה משיחה של עשרים דקות. ולפודקאסט שלי זה הכרחי.

ש: חייבים להוציא פרק בפודקאסט כל שבוע?

מה פתאום. אתם מחליטים על הפורמט, וכמובן תחשבו על קהל היעד שלכם. יש כאלו שמפרסמים פודקאסטים ב״עונות״ -כל עונה למשל עשרה פרקים. הם עושים מאמץ מסוים, מסיימים עונה, ונחים קצת. ואז מתחילים עונה חדשה, שהיא קצת שונה מקודמתה – בתוכן או בסגנון האורחים וכדומה. יש מי שמעלה פעם בחודש, פעם בשבועיים, פעם בשבוע (כמוני), ואני מכיר גם פודקאסטרים משוגעים שמעלים פרק ביום.

ש: עד כמה חשובה איכות הסאונד? האם לקנות מיקרופון?

לדעתי מאד(!). הרבה יותר ממה שהייתי רוצה בתור אחד שמאמין ב-Lean Startup. אני שומע פודקאסטים על האופניים, בפקקים, ותוך כדי בישול. רוב האנשים שומעים פודקאסטים במקביל למשהו אחר שהם עושים. לכן, אם איכות הסאונד לא טובה, יהיה קשה להם להישאר מרוכזים. אז תשקיעו קצת כסף במיקרופון, או תלוו מחבר לכמה שבועות עד שהחלטתם שאתם All in בפודקאסט. זה עולה מאות מעטות של שקלים, ואפשר גם באמאזון.

ש: לאן מחברים את המיקרופון?

או למחשב ישירות (עם כניסת USB), או למיקסר במידה ויש לכם כזה, או נגיד שני מיקרופונים.

ש: רגע, צריך שני מיקרופונים?

לא חובה. את הפודקאסט שלי אני מקליט עם אחד, כשהמרואיין ואני יושבים יחסית קרוב אחד לשני. אבל זה יותר נוח אם יהיו לכם שניים, רק ש, זה אומר שאתם כנראה צריכים מיקסר. יש מיקסרים לחובבנים, ויש מקצועיים (שעולים יותר ומוציאים איכות סאונד עוד יותר טובה). מיקסרים בדר״כ יודעים להתחבר למיקרופון שיש לו כבל שנקרא XLR שזה נראה כמו כל הכבלים של הגיטרות – אם זכור לכם מהלהקה שניגנתם בה בילדותכם.

ש: סאונד זה עולם שלם, מה הכי חשוב לזכור?

אוקיי, אם יש דבר אחד שכדאי לכם לזכור זה הדבר הבא – לכל בנאדם יש קול אחר, והוא מדבר בעוצמה שונה. אחד הדברים הכי מעצבנים בפודקאסטים שלא מוקלטים בצורה סופר-מקצועית זה שאחד האנשים נשמע חלש והשני חזק. ואז אתה עם האוזניות על האופניים ואו שאתה לא שומע, או שצורחים לך באוזן. אפשר למות מזה. ליטראלי. פעם בעודי רוכב ב-30 קמ״ש, מאזין לפודקאסט בו המראיין ששתק במשך 15 דקות חזר לשאול שאלה, והוא היה כל כך חזק במיקרופון, שכמעט נפלתי מהטיילת.

ש: איך מונעים את ההבדל בין העוצמות?

אז אם אתם יושבים אחד ליד השני, עם מיקרופון אחד, תעשו הקלטת ניסיון שתי דקות לפני שמתחילים את הפרק עצמו. ואז שימו לב מה עוצמת הקול של כל אחד מכם (אפשר לראות ב-Audacity בקלות). ואז, נגיד, שהקול שלכם הוא בס כמו שלי, ולידכם יושב אדם עוצמתי כל כך עד שהקול שלו עדין ורך, אז תנו לו לשבת קרוב למיקרופון, ואתם תזיזו את הכסא אחורה. עשו עוד ניסיון, לוודא שהעוצמה בערך אותו דבר. ובמהלך הפרק, מדי פעם, תציצו ל-Audacity לראות שהרמות מאוזנות.

אם יש לכם שני מיקרופונים ומיקסר זה יותר קל, כי אתם יכולים להקליט בשני ערוצים נפרדים, ואז בעריכה לכוונן את זה. או, לחילופין, להחליש/להגביר את העוצמה לכל אחד ע״פ עוצמת הקול שלו.

איך לומדים להשתמש במיקסר? אם תקנו אותו בחנות בארץ, בעל החנות ישמח לספר לכם. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים, במידה ואתם לא מתחכמים וקונים מיקסר של מתחכמים. תקנו מיקסר פשוט, יהיה לכם פשוט. המיקסר יתחבר למחשב שלכם דרך ה-USB.

ש: אני צריך כרטיס קול?

לא. מחשבים היום יודעים להתחבר עם USB ולהזרים אותו ישר ל-Audacity.

ש: איפה אתה מקליט את הפודקאסט?

אני מקליט אותו ב-Rise, שזה אקסלרטור שיושב בבנייני מיינדספייס, באחד העם, תל-אביב. יש שם חדר שנוצר להקליט בו פודקאסטים, עם כל הציוד שצריך. די מושלם. זה עולה כסף, אבל שווה את זה. (אם אתם רוצים להתעניין, דברו עם בלייק Blake.korman@thinkrise.com).

אם אתם מקליטים מהבית, חשוב שזה יהיה חדר שקט. מזגן, רטט של אייפון ושאר דברים רוטטים נכנסים בקלות להקלטה, גם אם הם לא נשמעים לכם רועשים. אז עדיף חדר אקוסטי. פעם קראתי שהמקום הכי זול ומעולה להקליט בו פודקאסט זה בתוך האוטו שלכם. כי הוא קטן, מרופד, וזה עושה אותו אקוסטי. מה שכן, אם אתם מראיינים אנשים זה יכול להיראות קצת קריפי, ואם מדובר בחודשי האביב/קיץ אז בלי מזגן יהיה קצת סיוט. יש אנשים באמריקה שמקליטים את הפודקאסטים שלהם מתוך Van גדול. ברצינות 🙂

כדי לגלות איזה חדר בבית הכי מתאים – פשוט תעשו ניסיונות. תסתובבו עם המיקרופון בין החדרים, ובכל אחד תקליטו שלוש דקות. זה יספיק לכם כדי לגלות מה עובד הכי טוב. אגב, ככל שהמיקרופון יותר ייעודי להקלטת דיבור (ולא, נגיד, כמה אנשים, או סביבה) – זה יהיה פחות נורא. אז תתייעצו על זה עם הבנאדם שמוכר לכם את המיקרופון. 

ש: תגיד ליאור, אבל עולם חדש וזה, למה אני צריך לצאת מהבית ולהתלבש אם היום אפשר הכל דרך המחשב?

וואלה צודקים. תחשבו על כל הפודקאסטים בארה”ב, איך הם עושים את זה?? כמובן שלא דרך 2 קופסאות של לבן עם חוט שקשור בניהן. זה לא יפצה על המרחקים הגדולים.

אבל מה כן? אם צעקתם עכשיו סקייפ! והערתם את כל הבית אז אתם צודקים. 

אני ממליץ על שתי תוכנות שעובדות מעולה עם הסקייפ ומאפשרות לכם להקליט את השיחה ואפילו להפריד בין הערוץ שלכם לבין הערוץ של המרואיין. 

אם אתם עובדים על Mac כמוני אתם יכולים להשתמש בתוכנת Call Recorder.

אם אתם אנשים של חלונות אז התוכנה הזו Callnote תעשה את העבודה.

ואם אתם משתמשים בלינוקס…טוב אז אין לי איך לעזור לכם 🙂

ש: יש פודקאסטים שאתה ממש אוהב?

כן. הנה הרשימה האולטימטיבית לפודקאסטים.

שאלות שלא עניתי עליהן? תוסיפו פה ואשלים את החסר