Please enable javascript in your browser to view this site!

דחיינות - למה אתם לא עושים את המשימות שלכם? ואיך להתמודד עם זה?

״אני רק אכנס שניה לפייסבוק ואז אחזור לעבוד על הסמינר״

״אני רק בודק לייקים באינסטאגרם ואז אחזור להתקדם עם האימיילים״

״אני רק אראה עוד פרק אחד של בנות ואז אני מתחיל לעבוד על הפרויקט״

״אני רק אכין לי ארוחה קטנה עם תבשיל עדשים בירקות ממולאים עם חזה עוף מוקרם ברוטב שמוכן מאורז שבושל שעתיים על אש קטנה תוך כדי בחישה והוספת סוכר שהופרד בלידתו גרגר גרגר ואז חובר לו יחדיו לקבוצות של שמונה גרגרים שמונה גרגרים, ובצד מלפפון חתוך קטן לגודל של העדשים כדי שאיל שני לא יגיד שזה לא היה מאוזן - ואני חוזר ללמוד למבחן״ 

נשמע לכם מוכר?

כמה פעמים אמרתם לעצמכם ״אני חייב להספיק את ארבעת הדברים האלו היום״ ועד סוף היום הבנתם שבעצם לא עשיתם כלום? ולמה לא עשיתם כלום? כי העדפתם להתעסק עם דברים אחרים במקום. 

להתנהגות הזו קוראים דחיינות. ואתם כנראה לוקים בה - בצורה חלקית או בצורה כרונית.

אז מה היא דחיינות בדיוק אבל בדיוק?

בויקיפדיה כתוב:

״דחיינות היא התנהגות המתאפיינת בדחייה או הימנעות של אדם מביצוע פעולה או מטלה שהוא מעוניין או צריך לבצע. דחיינות מקושרת לרוב לפרפקציוניזם, לדיכאון, להפרעת קשב וריכוז ובעיקר לחרדה חברתית.״

אני לגמרי מסכים עם המשפט הראשון, אבל השני קצת מוגזם. אנחנו חיים ב-2017 וכמעט לכולם יש הפרעת קשב. איך אני יודע? כי אתם קוראים את הפוסט הזה עכשיו במקום לעשות את מה שאתם באמת צריכים לעשות. מה שכן, עדיף לקרוא את הפוסט הזה מאשר לקרוא על הבן הזוג החדש של בר רפאלי (שמעתם שיש לה בן זוג חדש? לא?! שניה, עזבתם את הפוסט עכשיו והלכתם לבדוק? נו, באמת, אתם אלופים בדחיינות.)

אז החדשות הטובות הן שרובנו חווים את זה בצורה כזו או אחרת. והחדשות הטובות עוד יותר הן שאני הולך לתת לכם מלא רעיונות איך למנוע את זה. אתם בטח לא תשתמשו בכולם וזה בסדר, כי כמות קטנה של דחיינות עוד לא הרגה אף אחד. אבל אני מקווה שתשתמשו בחלק מהן - כי הרבה דחיינות זה אומר שאתם לא מצליחים לסיים או להתקדם עם שום דבר (אלא אם ״דבר״ = לעבור על כל פיד הפייסבוק שלכם עד שקראתם 100% ממנו, או לסיים סדרה בבינג׳ בתוך יום). 

באיזה סוג דחיינות אתם מתמחים? בחנו את עצמכם

הדחיין הרגוע

אתם לא דוחים הכל, רק מה שאתם לא אוהבים לעשות. זה לא אומר שאתם בטלנים - כי יכול להיות שברגעים שאתם לא לומדים למבחן למשל, אתם מספיק לעשות 19 דברים אחרים ולא סתם שרויים על הספה. אבל מה שמכריחים אתכם לעשות - אתם מרגישים שזה ״חובה״ - דווקא את זה אתם דוחים. אתם מתחמקים, ופרויד טוען שאתם מסרבים לוותר על עקרון העונג. מסקנה: כדאי לכם להמשיך לקרוא. 

הדחיין המתוח-מפוחד

אצלכם המצב יותר קשה. המשימות מלחיצות אתכם. אתם מרגישים חסרי-בטחון בהערכת הזמנים, בהערכת המטרות. אתם מרגישים שאם תדחו את המשימה תוכלו להירגע קצת. כלומר מתוך המתח או הפחד, אתם דוחים. החסרון של זה, הוא שמחר זה כבר יום אחד אחרי היום. כלומר, מחר אתם תהיו עוד יותר מתוחים, ועוד יותר מפוחדים, ויש לכם יום אחד פחות לדחות בו. זו התנהגות מתישה - אתכם ואת הסובבים. אנשים שמצליחים להשלים את המשימות שלהם מעצבנים אתכם, או אפילו מדכאים אתכם, ואתם עלולים להימנע מלהיפגש איתם. אולי אפילו תתחמקו מהם. מסקנה: כדאי לכם להמשיך לקרוא. 

(ותודה לויקיפדיה על ההשראה).


הנה עשר סיבות בגללן אני דוחה משימות:

  1. אני צריך לעשות משהו שמשעמם אותי.

  2. אני צריך לעשות משהו שאני חושב שאני לא אצליח לעשות. שמרגיש לי קשה מדי.

  3. אם יש לי משימות שאני לא מבין עד הסוף איך לבצע אותן.

  4. מתוך פרפקציוניזם - אני לא אספיק לעשות בצורה הכי טובה את מה שאני צריך - בייחוד אם אנשים אחרים הולכים לראות את זה. 

  5. לפעמים קשה לי להתרכז.

  6. גם יש יותר מדי הסחות דעת - פייסבוק / וואטסאפ / אינסטאגרם / בלוג החתולים הרוקדים.

  7. לפעמים זה מתוך ניהול לא נכון של הזמן. אני חושב שתספיק לי שעה כדי לעשות משהו, ובסוף זה ממש לא הספיק. אז אני ״אעשה את זה מחר כבר״. ואז מחר כבר יש משהו חשוב יותר... וכן הלאה.

  8. לפעמים זה מתוך ניהול מספר משימות במקביל בצורה לא מסודרת.

  9. ולפעמים זה מתוך תחושות נפשיות של חוסר מסוגלות , לחץ וכו'.

  10. לפעמים אני אפילו לא יודע למה. אני פשוט מוצא את עצמי לא עושה את המשימה שהבטחתי לעצמי לעשות במשך יום שלם. 

 

אבל, לפעמים, אני דווקא כן מצליח לסיים משימות. או אפילו לסיים הרבה מאד משימות בזמן קצר. לפני מספר שבועות פרסמתי את הספר ״תעשו את זה כבר!״ שבו הסברתי על חלק מהטכניקות שאני משתמש בהן כדי *לא* לדחות את המשימות שלי. יותר מזה, את הספר עצמו כתבתי בתוך 24 שעות (!). אז איך הצלחתי? כי יש תקווה לדחיינים. הנה למשל זה - 

חמישים דרכים כדי להתמודד עם דחיינות

במקור כתבתי פה עשר דרכים מעולות איתן אני (אישית) מתמודד עם דחיינות. אבל אז החלטתי לעשות משהו אחר לגמרי. החלטתי להשתמש בחכמת ההמונים. 

שאלתי את החברים בקבוצת הפייסבוק אנשי העולם החדש - ״איך אתם מתמודדים עם דחיינות?״. הם ענו עם חמישים תשובות מעולות. אז הנה לפניכם המון דרכים שיעזרו לכם לסיים את המשימות שאתם צריכים.

למה אתם צריכים כל כך הרבה דרכים להתמודד עם דחיינות? חמישים?! לא, אתם לא צריכים חמישים. אתם צריכים שתיים או שלוש. העניין הוא שלכל אחד מתאים משהו אחר - אז קחו מפה רעיונות, נסו על עצמכם, ובתוך מספר שבועות תראו מה גורם לכם להצליח לעשות יותר משימות, ולדחות פחות. 

חמישים רעיונות איך לא לדחות משימות

תהילה גבאי דויטש: "להכין רשימה כל יום בבוקר מה צריך לעשות היום. ולעשות את כל הדברים המעצבנים על הבוקר".

קארין ליבינסון: "לתגמל את עצמך במשהו כייפי אם לא דחית את הדבר המעצבן שהיית צריך לעשות". תמר אלמוג הוסיפה דוגמא: "כשכתבתי את פרויקט הגמר שלי בתואר הראשון (40 עמודים של סיוט, בלי תמיכה או ידע נדרש), בסוף כל יום שהצלחתי לכתוב לפחות 3 עמודים, קפצתי לחנות חומרי היצירה שממול וקניתי לי עיפרון צבעוני איכותי אחד".

עומר ערד: "אני משתמש בפיצ'ר ה- Moment של אפליקציית Any.Do. כל יום ב-8 בבוקר מזכיר לי מה אני צריך לסיים לעשות היום".

אורית לוי: ״לקבוע פגישות [לעצמי] ביומן לכל משימה או קבוצת משימות קשורות.״ אורפז ימין הוסיפה: ״אני ממש משריינת ביומן יום למשהו שלי שאני יודעת שאדחה, כאילו שזה היה בדיקה אצל רופא או פגישה עם מישהו, ממש שבוע לפני או אפילו חודש לפני. ואז זה כבר ״נקבע״ ואי אפשר להזיז את זה, אני הופכת ללקוח של עצמי.״

שרון גולן: "משתדלת לבצע לא יותר מ-10 משימות גדולות ביום עבודה, אם אני רואה שיש לי יותר מ-10 ברשימה שאני מכינה כל בוקר - אני פשוט מורידה את הלא דחופות ודוחה למחר".

דפנה אייזנריך: "היה לי שלט על המחשב שכתוב בו "זה לא יהיה קל יותר אח"כ". הייתי מסתכלת עליו ומתחזקת לפני משימות נוראיות במיוחד".

ישראל לייבוביץ׳: "(עצה ששמעתי מעופר מלמד) לעשות 2 דברים שחשובים לנו עד 11 בבוקר".

דניה דאועל: ״אני משתמשת ב- Forest אפליקציה שמגדלת עץ שיכול להפוך ליער, כל עוד אתה לא נוגע/מסתכל בפלאפון עד תום פרק הזמן המוגדר.״

חיים משרקי: ״לזכור דבר אחד: דחיינות זה כמו לגעת בעצמך. זה נעים בהתחלה אבל בסוף אתה מבין שדפקת את עצמך.״

קוון קק: "כשיש משימה מורכבת וממושכת, יש לנו נטיה לעצור רק אחרי שסיימנו תת-משימה כמו שצריך.
אז לא, מוטב דווקא לדאוג תמיד לעצור בנקודה ברורה וקלה, שכיף להמשיך ממנה, גם אם זה אומר לעצור שניה לפני סיום תת-משימה, כשהחלק הקל שלה הוא שנותר לבצע. ככה הרבה יותר פשוט לחזור למטלה אח"כ ולא לדחות אותה".

ארז פרץ: ״לפעמים אני חושב "איזה ארז אני רוצה להיות עוד שבוע / מחר"? או "לאיזה חדר אני רוצה להיכנס מחר?" וזה עוזר לי להתקרב למקום הזה, לארז הזה.״

ארז רזניקוב : "אם זו משימה קצרה וקלה אז ברגע שאני נזכר בה - אני עושה אותה מיד. הסיבה היא ״חוק 18 השניות״ שזו מסקנה של ניסוי נוירולוגי שערכו מדענים והסיקו שאם פעולה כלשהי לא ננקטת בקשר לרעיון שעלה ב 18 השניות הראשונות הסיכוי שלה להנקט אחרי כן יורד מאד דרמטית.״

מירב בליצקי: "בתקופות לחוצות כותבת בקלנדר מה עושה כל שעה. כך מתקדמת בכל המשימות החשובות".

תמיר שרון: "פשוט לכבות את הסמארטפון. הוא ה- time consuming הכי משמעותי שיש...".

גל ארצי: "פשוט לעשות צעד ראשון וקטנטנציק בדרך למשימה, הדחיינות בדר"כ היא הפחד מהצד הראשון".

תמיר האריס: "לחשוב על בן אדם שאתה מכיר שהוא דחיין כפייתי ולהגיד לעצמך שאין מצב שתהפוך להיות כזה. מראת הפחד שלך".

ספיר גלנץ: "מסתכלת על הסרטון של טים אורבן על דחיינות, זה כבר מנער אותי". (אל דאגה, מצורף לנוחיותכם בתחתית הפוסט - זה היה הדבר הראשון שהיה כלול בפוסט).

צחי חג׳ג׳: ״לצפות בסרטון מוטיבציה ברגעים הקריטים או בסרטון על מוסר העבודה של היפנים.״

מיכאל שוורץ: ״לוודא שיש השלכות שליליות לדחיינות. אם אני לא רואה משהו טוב מאוד קורה כתוצאה מהמשימה, או משהו רע אם אני לא אעמוד בה, אני לא קובע אותה מראש.״

קארין בוכשטב: "אחרי כל משימה מדכאת אני מוסיפה משימה כיפית, אבל חייבים לשמור על סדר המשימות".

טל עובד: "אני מנהלת לו״ז באקסל תוך כדי עבודה. בכל פעם שאני מתחילה משימה חדשה, אני כותבת את שעת ההתחלה (נניח 20:00) וכשמסיימת כותבת שעת סיום וסה״כ זמן עבודה ועוברת לשורה חדשה ולמשימה הבאה".

ליאת קמחי: "להגדיר מטרה קטנה ולהתרכז רק בה. עד לסיומה".

ליבי טישלר: "לחלק את רשימת המשימות של היום ל״חובה היום״ לשאר. שיהיה ברור: לא תספיקו את כל הרשימה אבל אם תעשו רק את ה״חובה״ זה נהדר!".

יאיר יונה מציע זווית קצת שונה: "במקום אפליקציות ושיטות טובות, לצלול קצת יותר למימד הריגשי ולנסות להבין מה יש שם שגורם לך לדחיינות או במילים אחרות - ממה אתה בורח?".

שפי גור-אריה: ״יש לי חבר שמלווה אותי בפרויקט. התחייבתי על דברים לעשות השבוע, ואני שולח לו מייל כל יום על ההתקדמות. בנוסף, הסכמנו שאני מעביר לו צ'ק של 300 ש"ח עבור גוף או עמותה שאני ממש אבל ממש שונא, ואם אני לא עומד בהתחייבות שלי הוא שולח להם את הצ'ק. זה עובד ממש טוב.״ סמדר קרמפף מרחיבה: ״אני מנסה לקבוע עם אדם אחר שיתוף פעולה כדי שיעזור לי לעמוד במשימה. למשל, אם אני יש לי שיחת טלפון שאני צריכה לעשות, אבל אני יודעת שקשה לי להתמודד עם שיחות ואני נוטה לדחות משימות כאלו - אני בודקת האם מתאים לבקש מהאדם השני שהוא זה שיתקשר אליי (ברור לי שזה לא תמיד מתאים מול אנשים ותפקידים מסויימים, אבל זה מאוד עוזר בפעמים שכן). או כשיש לי סידורים שדורשים נסיעה, ואני מוצאת את עצמי מתקשה להצליח לצאת מהבית - אני מיד מנסה לקבוע עם חבר/ה לארוחת צהריים משותפת במסעדה ליד איזור הסידורים.״

טליה ואיש: "עושה רשימת משימות ואז מתחילה מהדברים הקלים, זה עוזר להיכנס למוד עבודה".

חני סער: "לחלק את המשימות הגדולות לצעדים קטנים, משימות קטנטנות שיותר קל לייצר בהן תנועה מאשר לחשוב על התמונה הגדולה". (צודקת, אפילו כתבתי על זה פוסט פעם.)

מנור גרא: "מחפשת איך להפוך את המשימה הנוראית למהנה, נגיד לשמוע במקביל פודקאסט או סט מוסיקה חדש שאני אוהבת ואפילו (זה כי אני מופרעת) לפעמים שמה ברקע סדרות שאני בסדר גמור עם בעיקר לשמוע אותן - כתבתי סמינר שלם עם עונה 4 של כתום זה השחור החדש וזה די הציל אותי".

גל גיבלי: "תאריך כדדליין. להציב תאריך מסויים ולעשות הכל כדי לסיים את המשימה עד אז".

יובל קשטשר: "יוגה/פעילות גופנית. תוך כדי שמירה על נשימות קבועות, כל רעשי העולם כבים ואפשר להסגר על המשימות בקלות".

יפית שטרנהל וילאר: "דוחה את ארוחת הצהריים עד שלא מסיימת את המשימה ה''תקועה''. זה בדרך כלל גורם לי להעיף את זה מרשימת ה-To Do".

רוני רולוף ליבנה: "מתעדפת כל משימה מהכי חשובה להכי פחות ולאחר מכן מהכי ארוכה להכי קצרה כך אני יודעת שבעצם אני מייעלת את הרשימות שלי ועושה באמת את מה שחשוב לפני הכל".

איילת קובלסמן שמעוני: ״אם לא בא לך לעשות משהו (כלים, לתלות כביסה, לענות למיילים) - תגידי לעצמך מראש שאת מתחילה אבל לא חייבת לסיים. וככה אני מתחילה - לרוב גם מסיימת.״

מיכל שטיין: ״בדרך לעבודה בזמן הנהיגה, לחשוב על משימה אחת ולהקליט את עצמי חושבת בקול רם.״

דין מוושוביץ׳: ״להקשיב. להביט בדחיינות, בדחף להפסיק את מה שאני עושה. ותמיד לשאול: "זה באמת מה שאני מעדיף לעשות עכשיו? למה?"

עדי אנוך: ״אני רושמת לי את המשימות פה:״

יאנה רדוצקי: "לייצר דחיפות בצורה מלאכותית. למשל: אם אני דוחה סידור וניקיון של הבית אז להזמין בערב חברים לביקור".

הרדוף דאפי רובין: ״אם אני קולטת שאני לא מסוגלת לעבוד כבר כזה זמן ורק דוחה ודוחה, אני יוצאת להליכה מהירה של חצי שעה. ואז כשחוזרת מוכנה להתחיל משהו.״

אורטל קצבה: "לעבוד עם צ׳קליסטים. יש לי אפליקציה שנקראת wonderlist, אני כותבת בה את המשימות וזה נורא מספק לעשות צ'ק. אותו דבר אני עושה כשיש לי משימה, מגדירה אותה הפגישה ביומן וזה ממש מספק לעשות דיליט שהמשמעות היא שסיימתי את זה.״

יקיר עמוסי: ״תוסף ToDobook לגוגל כרום.״

שוקי מאן: ״במילים אחרות - כשאנחנו דוחים משהו אנחנו מחליטים לעשות משהו קל במקום לעשות משהו קשה יותר, אבל אם נסלק את הדבר הקל - הבחירה הקשה גם היא תיעלם כמעט לגמרי. למשל - 
ברגע שנבטל את הנוטיפיקציות של פייסבוק, ברגע נקבע שעונים למיילים רק פעם אחת ביום (ולא בכל פעם ששומעים את הצפצוף של קיבלת-מייל-חדש), ברגע נשקיט את כל קבוצות הוואטסאפ, ואולי, רק אולי, ברגע נשים את הטלפון מחוץ להישג היד שלנו בזמנים שאנחנו צריכים לעבוד - פתאום כבר לא יהיה לנו משהו יותר קל לעשות והרצון לדחות כבר לא יראה לנו כזה מלהיב. מה הכי קשה בזה? להאמין שאפשר לעשות את זה ולא יקרה כלום אם ננסה לשים את המסיחים בצד.״

הדס גמזו קלנאר: "אני יוצאת מהבית לעבוד בבית קפה, וככה הרחק מהפיתויים (מיטה ארורה) אין לי ברירה אלא לעבוד, ואם אני צריכה לעבוד על משהו אוף ליין אני פשוט לא מתחברת לווי-פי של המקום".

יפתח דקל: ״אני מדמיין את ההרגשה שאסיים את זה. באופן מפורט כמה שאפשר.״

מתן והבה: "אני פשוט הולך לשתות מים, ואז נוצרת סוג של הפסקה בין מה שאני עושה וככה אני מבין שצריך לחזור לעבודה ולא לבזבז זמן".

בוריס קימלמן: "נגעת נסעת. מייל שפתחתי משתדל לענות עליו מידית ולא לסגור ולטפל בו מאוחר יותר".

קארן דברן ג׳ונסון: ״העצה שלי יותר קשורה לבנייה של הרגלים, כלומר דברים שעושים אותם באופן קבוע על בסיס יומי/שבועי (למשל, להתאמן בחדר כושר, לעשות מדיטציה או להתקדם בפרוייקט מסויים שנעשה בחלקים ומתפרש לאורך כמה שבועות) - יש לי אפליקציה בשם iProHabit כבר כמה שנים. בתחילת השנה אני מציבה לעצמי יעד (למשל, להתאמן 3-4 בשבוע - אחוז הצלחה של 85% או יותר). בכל פעם שהתאמנתי - מסמנת וי. האחוזים באפליקציה משתנים בהתאם.״

מרינה קיגל: ״דדליין. לחלק דדליין גדול להרבה דדליינים קטנים.״

הדר טייט: "לישון שנ״צ, זה כמו קסם שנותן הרגשה שהתחיל יום חדש. זהו, נתתי לעצמי זמן כיף, התפנקתי? יופי, עכשיו יש הרגשת חובה ״בתמורה״ לעשות את כל הדברים שדחיתי".

חן שם-טוב: "לחלק את הזמן לעבודה ב-30 או 15 דקות עם טיימר. אם יש לי משהו לעשות, וממש אבל ממש לא בא לי. אז להגדיר 15/30 דקות עם טיימר זה לא נורא, זה לגמרי בר ביצוע. זה עוזר לי להתחיל, ורוב הזמן אני ממשיכה מעבר לזמן הקצוב".

ורד ביתן: ״ביחד זה תמיד יותר קל, אני קובעת זמן עם בעלי בדיוק לדברים האלה, המעצבנים, שתמיד דוחים אותם. כל אחד יושב עם הרשימה שלו, יושבים על זה בערך שעתיים פעם בשבוע, וזה מתקדם.. זה יכול להיות עם כל אחד שנעים להיות איתו.״

רונן גפני דווקא החליט לעודד את הדחיינות שלכם: ״בתור דחיין מקצוען ורב ניסיון, שלושה טיפים:
1. לדחות זה סבבה. 90% מהבעיות נפתרות מעצמן.
2. בדרך כלל יש משימה אחת שהיא המנוף הכי גדול שלנו. שביצוע שלה שווה ערך להתקדמות שתייצרנה 10 משימות אחרות. אני עושה אותה. משימה אחת נכונה ביום שווה חיים של קפיצות קוואנטיות.
3. בלי רגשות אשמה. לא הספקתי. לא נורא. מה שאני מחסיר בזמן ביצוע אני מפצה ביצירתיות.״

אורי אשכנזי: ״השקעתי באזוניות מסננות רעש. נשמע שולי אבל מכיוון שרוב הזמן הפנוי שלי הוא בנסיעה ברכבת, כל רעש קטן הסיח את דעתי. הפרודוקטיביות שלי עלתה פלאים מאז שהחלפתי אוזניות.״

אורי שטייניץ: ״חוק 4 דקות: אם משהו שאני חושב עליו (או ברשימה שלי) לוקח פחות מ-4 דקות, אני פשוט עושה אותו באותו הרגע וגומר עם זה. ״


** הפסקת פרסומת ** תכף חוזרים **

תעשו את זה כבר!

כמה פעמים רציתם להתחיל פרויקט ולא עשיתם את זה? כמה פעמים התחלתם אחד ואז נתקעתם? עבדתם על משהו שמעולם לא יצא לאור? כמה רעיונות חבויים במגירה שלכם? כמה מקלחות העברתם עם מחשבות אדירות שלא יצא מהן כלום?

מה אם יש ספר שיעזור לכם להפוך את הרעיון לפרויקט אמיתי? אז יש עכשיו כזה, ויש בו המון טכניקות פרקטיקות. 


כלים שיעזרו לכם להתמודד עם דחיינות או לסיים משימות

1. הפיתוח טכנולוגי מאוד מתקדם אך עם זאת קיים בכל מכשירי הסלולר ללא צורך בהורדה וככל הנראה אתם כמעט לא משתמשים בו - מדובר בלחצן שנמצא בצד המכשיר/בצד העליון/מאחוריו תלוי בדם שלחיצה ארוכה עליו גורם למכשיר להכבות - כן,כן יש אפשרות כזו. תעשו לעצמכם טובה ולמשך חצי שעה שבה יש לכם משימה קריטית וחשובה לבצע פשוט סגרו את המכשיר - העולם ימשיך ללא לייק למשך חצי שעה, החברים ימתינו בוואטסאפ (למתקשים: השתק והעברת המכשיר לחדר אחר יעבוד גם).

2. שימו לכם ביומן של גוגל תזכורות של המשימות שיש לכם במהלך היום.

Procrastination_google
 

3. היומן של גוגל לא מספיק? צריכים כלים יותר נוחים לניהול המשימות שלכם? בבקשה, יש המון, קחו לדוגמא את Any.Do אפליקציה ייעודית לניהול המשימות שלכם וללא ספק תעזור להתמודדות עם דחיינות. ורק שתדעו - הם חבר׳ה ישראלים.

anydo_Procrastination

4. Forest: Stay focused - נועל את הפלאפון לחצי שעה עד שהשתיל ששתלתם בתחילת הזמן גדל לעץ בסיום החצי שעה.

Procrastination_forest_app

5. Procrastination Timer - מודדת כמה זמן ביום אתה עסוק וכמה את בדחיינות

Procrastination_Timer_app

6. Productivity Challenge Timer - הופך את המשימות שלך לתחרות ומודד בכמה משימות עמדת וכמה הישגים השגת.

Productivity Challenge Timer_app

7. Freedom - נועל לך אתרים באינטרנט על מנת להגיל את היעילות שלך.

Procrastination_freedom_app

8. Block-Site - חוסם לך אתרים על פי הגדרתך.

Block-Site-Extensions2.jpg

9. AppDetox - בעזרת האפליקציה תוכלו להגדיר לכם חוקים ומגבלות על שאר האפליקציות שיש לכם ולראות כמה זמן אתם מבזבזים עליהם ומעודדים את הדחיינות שלכם, תוכלו גם לקבל התראה במידה ועברתם את החוקים שאתם הגדרתם לעצמכם.

AppDetox

10. Trello - אפליקציה שאני משתמש בה הרבה לניהול הפרויקטים שאני מבצע. נכון הספר שכתבתי ב- 24 שעות? אז אם ראיתם את העמוד שבו הסברתי על התהליך אתם זוכרים שאמרתי שחילקתי לי לפני התחלת התהליך מה המשימות שאני רוצה לבצע אז Trello זו האפליקציה שבה השתמשתי.

trello_Procrastination

הרצאות TED בנושא דחיינות

אם אתם עדיין כאן, כנראה שאתם כרגע בשיא הדחיינות שלכם. אבל עדיף לראות וידאו על דחיינות שאולי יעזור לכם בפעם הבאה לא לדחות, מאשר עוד וידאו על אדם מתגלש ונופל לתוך בטון, לא? אולי. בואו נראה. 

תקווה לכל מי שאוהב לדחות משימות

צריכים עוד מוטיביציה כדי להתמודד עם הדחיינות שלכם? תקשיבו לטים אורבן (שהוא אחד הבלוגרים האהובים עליי ביקום) שמספר איך הוא דחיין על ועדיין הצליח לבנות את הרצאת ה-TED שלו. (אגב, הוא כותב פוסטים באורך של 20 אלף מילה, אז הוא נותן תקווה של ממש לכל הדחיינים הרציניים.)

מי אמר שדחיינות זה רק רע?

וגם - תתפלאו לשמוע אבל לדחיינות יש אפילו יתרון אחד. מסתבר שהיא עוזרת ליצירתיות. תראו - זה לא אני אומר זה אדם גרנט אומר (תודה לסיוון מלניק יניב שהזכירה לי את הוידאו הנפלא הזה):

יש לכם רעיון נוסף שלא הופיע פה כיצד להתמודד עם דחיינות? וידאו שעזר לכם? כתבו בתגובות, ואני אדאג לעדכן את הפוסט. 

זהו, האמת היא שלכתוב את הפוסט הזה היה מה שהחלטתי לעשות בזמן שדחיתי משימה אחרת. אז ברשותכם אני אפסיק עם הדחיינות שלי כאן ועכשיו.