בקרוב כל אחד יוכל לדרג אתכם כאילו הייתם מסעדה או מלון

הרשת סוערת סביב אפליקציה חדשה בשם Peeple, שתאפשר לכל אחד לדרג אדם אחר, אפילו אם הוא לא נרשם לשירות בעצמו. עד היום דירגנו מלונות, בתי קפה, מסעדות. עכשיו גם אנשים.

האינטרנט הולך להציף אתכם עם העניין הזה בימים הקרובים, ואני משער שזה אפילו יגיע לטלוויזיה – בגלל הוד-פרובוקטיביותה של האפליקציה. הם יספרו לכם כמה זה מרושע, כמה זה רכילותי, כמה זה נורא בכלל לחשוב על דבר כזה.

בעקרון הם צודקים, אבל יש לי זווית קצת אחרת על העניין. רוצים לשמוע?

קודם כל, מה זה Peeple?

פיפל תגיע למדפי האייטיונז בסוף השנה. המשתמשים יוכלו לדרג באחד עד חמישה כוכבים כל אדם שיש להם את הטלפון שלו. בנוסף, אפשר ממש לכתוב סקירה מפורטת, שתתאר עד כמה מדהים השכן מלמטה שתמיד בא לעזור או במקרה הפחות נעים – כמה האקסית שלך היא ביץ׳ נוראית.

אתה תצטרך לבחור האם הקשר שיש לך עם זה שאתה מדרג הוא קשר אישי, עסקי, או רומנטי.

שתי המייסדות החמודות כבר גייסו מיליונים כדי לבנות את האפליקציה, והן ממש רוצות לעזור לעולם לחשוף את הדמויות האמיתיות שלנו. הסקירות החיוביות שלך על מישהו יופיעו מיד תחת השם שלו, אבל כדי לנסות למנוע שיימינג משוגע, סקירות שליליות יחכו 48 שעות לפני שהן עולות, והן יעברו בדיקה. לפחות זו ההבטחה, אבל די ברור שהיא הבטחה לא סבירה בעליל. (יכול להיות למשל שרובוט יעבור על הסקירות השליליות ואז אנשים ימצאו את הדרך ״ללכלך״ מבלי להשתמש במילות-מפתח מסוימות.)

בנוסף יש רשימה של ״התנהגויות רעות״ שאסור לדווח עליהן כמו סקסיזם, או דיווח על מצב בריאותי לקוי. 

״אנחנו רוצות לפזר אהבה וחיוביות בעולם״ אומרת קורדראיי המייסדת, ״ולא שנאה״. (מקור: וושינגטון פוסט). Yeah Right אני אומר. זה בטח מה שעזר לכן לגייס מיליונים. חבל שגנדי לא הלך למשקיעים שלכן…

מה כל כך נורא ברעיון הזה?

ישנן כמה בעיות טריוויאליות באפליקציה כזו:

1. הפידבק עליך לא ניתן בחשאיות, אלא הוא פתוח לציבור – אמאל׳ה!

2.  עצם העובדה שאפשר לכתוב עליך ביקורת גם אם לא החלטת להיות חלק מהפלטפורמה. שיימינג זה משהו שאנחנו מכירים היטב מפייסבוק, אבל זו כבר עובדת שנים על מנגנונים של דיווח לשון הרע, או הסרת עמודים או משתמשים שהשתמשו באפליקציה לרעה.

3. קשה לדרג מסעדה באופן אובייקטיבי, אז בן-אדם? אפליקציות הדירוג הנוכחיות כמו Yelp מראות לנו כמה רחוק עולם הדירוג מלפצח את הדרך שבה אפשר להבין מכמה אנשים האם העסק הזה באמת מוצלח או באמת מחורבן. למה? פשוט מהסיבה שבדר״כ היחידים שמספיק אכפת להם להשאיר את הדירוג הם או אנשים שרוצים לפרגן לבעל העסק – מקורבים למשל, או אנשים שממש סבלו מבית העסק, ואז הם רוצים להוציא את חמתם על הגויים. 

למה זה מפחיד אותנו?

בכיתה ד׳ היתה לי חברה בשם מיכל. מתישהו החלטתי שאני דווקא מאוהב בהילה, והחלטתי לספר למיכל שאני כבר לא אוהב אותה. 

התזמון שלי היה, אפשר לומר, ממש גרוע. זה היה יום ההולדת שלה בדיוק, וכל הילדים היו בדרך לחגוג לה מסיבת יום הולדת בגינת הוריה. 

המסקנה החד-משמעית של מיכל היתה שאני ילד קקה, חסר לב, חסר רגישות. יש מצב שהיא צדקה. מה שעבר עליה באותו יום הולדת היה נוראי, ועד היום אני מצטער על התזמון שבחרתי בו. 

אני יכול רק לנחש מה מיכל היתה מספרת עליי בפיפל באותו היום. מיי גוד. 

סיפורים דומים קורים לנו גם כשאנחנו מבוגרים. לרגעים מסוימים, לפעמים ימים ארוכים, אנחנו יכולים לכעוס, לשנוא, אפילו לרצות לרצוח אנשים שהפסיקו לאהוב אותנו פתאום, או שהיו רעים אלינו – בין אם במכוון או לא במכוון. 

תחשבו על מישהו שלא קיבל אתכם לעבודה אחרי ראיון. 

תחשבו על הדודה שלא הזמינה אתכם לחתונה של הבת שלה.

לכל אחד יש את הדוגמאות שלו. הדוגמאות בהן הוא הצד הרע, ואחרות בהן הוא הצד הטוב. ברוב גדול של הפעמים אף אחד לא יודע באמת מהו הטוב ומהו הרוע כאן. אלו יחסים בין אנשים, ואלוהים כמה שאנחנו עדיין רחוקים מלהבין איך הדבר הזה עובד בצורה אפילו סמי-מדעית.

כישורי כתיבה טובים או גרועים

כל מי שאי פעם התווכח עם אחר במציאות או אפילו בפייסבוק יודע שהעולם אינו הוגן בויכוחים. הוא אינו הוגן מכיוון שלא כולנו יודעים להתווכח ולהתבטא באותה רמה. ולפעמים, הצד הצודק, הוא דווקא זה שלא יודע להסביר טוב את כוונותיו והצד שאינו צודק, הוא אחד שיודע למכור קרח לאסקימוסים.

כישורי כתיבה והתבטאות טובים או רעים הם מה שעומד מאחורי סקירה משכנעת או לא. ועל כן האפליקציה הזו תיטיב אם מי שיודע לכתוב יפה ומנומק. 

למה אני חושב שהאפליקציה הזו לא תשרוד

האפליקציה תצא לאוויר, זה בטוח. והיא תתפוס הייפ מאד מהר.

אבל אני טוען שהיא תשרוד בערך שנה. יקרה איתה אחד משני דברים:

אופציה א׳ – אפליקציית ליקוקים

באופציה הראשונה זו תהיה בסך הכל עוד מתחרה ללינקדאין. איפה שכולם מתחברים עם כולם, מפרגנים לכולם, כותבים סקירות חיוביות אחד לשני. ומרוב שכולם מחוברים לכולם, כבר נראה שכולם נהיו מנכ״לים של חברות או לפחות עם עבר עשיר כמו של פרס.

למה שזה יקרה? בגלל תורת המשחקים. כל אחד יוכל לחזות מה האחרים יעשו – נגיד שיכתבו עליו משהו רע, וזה יגרום לו להמנע מלעשות את מה שבאמת היה רוצה – לכתוב משהו רע עליהם.

פשוט מהפחד שיחזירו לו.

בניגוד לפייסבוק שבו פוסטים נעלמים כלעומת שהם באים על הפיד שלנו, באפליקציה הזו הפרופיל שלך יהיה תמיד שם. ועל כן אנשים יחשבו טוב טוב לפני שהם ממש מלכלכים על אחרים. הם ידעו שהמתלכלך יבוא תכף, ויביא גם את החבר׳ה איתו כדי ללכלך חזרה, ומעכשיו ולעולם יהיה לך פרופיל של אדם נוראי. 

יותר מכך, הלכלוכים הגרועים ממש לא יראו אור, מכיוון שמייסדות האפליקציה יפחדו מתביעות, והן יוודאו שמה שעומד בבחינת הוצאת דיבה לא יופיע בפרופילים שלכם. אז אם הטרדתם מינית מישהו, הוא לא באמת יוכל לכתוב על זה בפרופיל שלכם.

מכאן – שזו תעבור להיות עוד אפליקציית ליקוקים משעממת, בה כל אחד מלקק ומלוקק – כל אחד מסיבותיו שלו. אם זה כדי להיות מועמד דייטינג טוב יותר, או מועמד לעבודה ראוי יותר. חמוד, לא יותר.

אופציה ב׳ – גוג ומגוג

האופציה השניה נראית בדיוק הפוך. כאן ייכנסו לאפליקציה אנשים שלא חושבים יותר משני צעדים קדימה, ופשוט יתחילו לסגור חשבונות עם אחרים. 

אותם אחרים, לא יישארו חייבים – הם ייכנסו ויחזירו מנה אחת אפיים לראשונים. 

מה שיצא מכל העניין זו רשת חברתית של לכלוכים שלא באמת אפשר ללמוד ממנה את מי אפשר או אי אפשר לקחת לעבודה, או עם מי כדאי או לא כדאי לצאת לדייט, כי וואלה – כולם שם ייראו רע.

בתוך זמן לא ארוך מדי האפליקציה תהיה מדבר שומם ומשעמם שמכיל לכלוכים ברמה של כיתה ד׳. זה אגב, בדיוק מה שקרה עם Secret – שתפסה הייפ לא נורמלי כשיכולת לספר שם בפומבי סודות על כל אחד – עד שנסגרה באפריל האחרון פשוט כי לכולם שעמם כבר לקרוא את הלכלוכים. 

איך עושים את זה כמו שצריך?

הפלטפורמה היחידה שאני מכיר באינטרנט שעושה כרגע דירוגים כמו שצריך, היא למעשה לא ממש אונליין. אני מדבר על אתר מידרג, שעוזר לך למצוא בעלי מקצוע מהימנים. הסיבה שזה עובד כל כך טוב? בעלי האתר מתעקשים להעסיק אנשים שמטלפנים אליך אחרי שקיבלת את השירות, מקבלים ממך דירוג וגם סקירה של בעל המקצוע, ודואגים להכניס את זה בעצמם לאתר. 

ככה בעצם יש דירוגים מ-100 אחוז מהאנשים שנתקלו באותו בעל המקצוע, ולא רק מהמפרגנים או מהשונאים. 

בנוסף הדירוג והסקירה עוברים דרך אדם עם שיקול דעת שיושב במרכז הבקרה, והוא זה שמכניס את הנתונים למערכת, כשאין לו אינטרס אלא להגיע למציאות האבסולוטית ביותר שהוא יכול באשר למי איש מקצוע טוב, ומי לא. 

בקיצור – אנחנו עוד רחוקים מלהבין איך לדעת לעשות דירוגים באינטרנט, גם של עסקים אבל בטח של אנשים. עד אז תהנו מההייפ, ואני מקווה שסיפקתי לכם קצת חומר לשיחת הסלון הבאה. 

פלוס, הנה משהו טוב לשמוע: