מחפשים את ה״ייעוד״ שלכם? בהצלחה עם זה. לבינתיים הנה אלטרנטיבה

בקיצור: למה אני חושב שאתם לא צריכים לחפש את הייעוד שלכם, ומה כדאי לכם לעשות במקום.

הסיפור על האיש שהעיף את מקדונלד׳ס לשמיים

שמעו סיפור (קצר) –

היֹה היה בחור בשם ריי קרוֹק, שהסתובב באמריקה בשנות החמישים, ומכר מכונות מילקשייק. סתם איש מכירות אפור ומשעמם לכאורה.

בצעירותו היה קרוק נהג אמבולנס במלחמת העולם הראשונה, ובעצם מעולם לא סיים תיכון.

יום אחד נכנס ריי למסעדה בשם מקדונלד׳ס (ע״ש שני אחים שפתחו אותה) וחטף שוק כשהוא רואה עד כמה היא שונה מכל המסעדות שהכיר. יש לה ״מערכת שירות מהיר״ עם שירות עצמי, ותפריט מצומצם ו…- נו אתם מכירים – מקדונלד׳ס.

ריי שלנו קולט את הפוטנציאל במסעדה, ומשכנע את האחים להיות הזכיין הבלעדי שלהם בארה״ב. האחים לא מתנגדים כי הם סתם רצו להקים מסעדה ואת זה הם כבר עשו.

הרעיון של ריי היה טוב בדיעבד. ידה ידה ידה, כשהוא מת בשנת 1984, מקדונלד׳ס מגלגלת כבר 10 מיליארד דולר בשנה.

למה זה מעניין? כי הבחור הזה – עד גיל 52 הסתובב ומכר מכונות מילקשייק. מי ידע שהוא יגרום למהפיכה בעולם המסעדנות? מי צפה את זה? אף אחד. בטח לא המורה שלו בחטיבה.

מה שבטוח האיש הזה לא ראה כל היום הרצאות TED וחיפש אחרי הייעוד שלו. הוא בסה״כ חיפש למי הוא יכול למכור עוד מכונות מילקשייק. 

לחפש את הייעוד שלך

בחודשיים האחרונים, קיבלתי עשרות אימיילים עם משפטים כמו – ״אני לא יודע מה הייעוד שלי…״ וגם – ״איך אוכל לדעת מה הייעוד שלי?!״

וואלה? אתם לא יודעים מה הייעוד שלכם? לא נורא.

בואו אני אספר לכם מה הייעוד שלי, כי העברתי המון שנים בלחפש אותו. 

בעצם, אין לי מושג. 

אני לא יודע מה הייעוד שלי. דאם, אני אפילו לא יודע לענות במשפט אחד על השאלה ״מה אתה עושה?״

אבל זה לא נורא 🙂

מחישוב (לא מדעי) שעשיתי, פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה באמת יודע מה ה״ייעוד״ שלו.

וגם אלו שחושבים שהם יודעים מה הייעוד שלהם – או חיים בסרט, או שהם פשוט התגלגלו אל הייעוד הזה שלהם…

נגיד שבגיל שש גילית שאתה נורא גמיש, וחרוץ, וחתיך, והתחלת לרקוד כל יום שתיים עשרה שעות, וזה עשה לך נעים, וגם היית ממש מעולה בזה ואז נהיית רקדן בלהקת המחול של בת-שבע. שווה, לא?

ואולי עכשיו אתה בטוח שהייעוד שלך זה להיות רקדן ולעשות לאנשים טוב ולגרום להם לחשוב באופן אבסטרקטי.

אולי זה נכון, ואולי זה לא. אולי אתה רקדן רק כי היית כל כך מוכשר בזה בנעורים שלך? ואולי בכלל נמאס לך לרקוד אבל אתה מת מפחד לספר את זה לעצמך כי אין שום דבר אחר שאתה יודע לעשות אז אתה ממשיך עם האמונה שזהו הייעוד שלך?

מה שלא יהיה – אל תפסיק לרקוד.

אבל מה איתנו שלא חתיכים וגמישים מספיק כדי להיות רקדנים בבת-שבע? 

למה אנחנו כל הזמן חושבים שיש לנו איזה ייעוד אחד? למה אנחנו כל כך רוצים לחפש את הייעוד שלנו?

אחת הסיבות היא כי כשהיינו קטנים שאלו אותנו ״מה תרצה להיות כשתהיה גדול?״ כאילו שיש לזה רק תשובה אחת. וכאילו שיש לזה תשובה אחת נכונה.

רגע, אל תבינו אותי לא נכון. אני לא חושב שאתם צריכים להעביר את החיים שלכם בעבודה משעממת, או בלי תחביבים מעניינים – פשוט לאכול וללכת לשירותים בלופ עד המוות.

ממש להיפך. אני חושב שאתם חייבים לעצמכם עבודה מהנה, ומעניינת, ועם אנשים שאתם אוהבים לעבוד איתם, וגם תחביבים כיפיים ועם משמעות.

אתם חיים פעם אחת, אז אין סיבה להעביר אותם עשר שעות ביום מול מחשב כשכל מה שאתם מתפללים אליו זה שתהיה נזילה בבניין והיא תגיע לחדר שרתים וכל המחשבים יידפקו ויגידו לכם שאתם חייבים לצאת לחופש ליומיים מהעבודה עד שיתקנו את זה.

לא, אני לא חושב שאתם צריכים לעבוד במקום שבו כל מה שאתם מחכים לו זה ״תקופת החגים״. בחיי, זה אחד המשפטים הכי עצובים שכתבתי בחיים.

אבל אפשר להשיג את זה גם בלי למצוא את הייעוד שלכם. כי את הייעוד שלכם או שתמצאו או שלא תמצאו, ואם בא לכם אז תחפשו, אבל מה עד אז? הרי ה״ייעוד״ הזה לא ייפול עליכם מהשמיים, וגם אם הוא ייפול זה לא שהוא נופל מהשמיים בבת-אחת עם משרת החלומות שלכם מחכה להם בתיבת אינבוקס של הלינקדאין (יש לכם בכלל אחת כזו?)

תפסיק לבאס, מה אתה מציע?

יש לי בשבילכם הצעה – אלטרנטיבה לדרך שבה בדר״כ מציעים לכם לחפש את הייעוד שלכם.

אני טוען שעד שלא תנסו כל מיני דברים לא תדעו מה אתם באמת אוהבים לעשות. שום הרצאה, או ספר, או וידאו (גם של ted) לא יעזרו לכם להבין אם אתם באמת רוצים לעשות את זה או לא, כמו אשכרה לעשות את זה.

ואני טוען שאם תנסו לעשות מלא דברים אז גם כשתגלו שהם ״לא בשבילכם״ על הדרך תלמדו מלא דברים, ותכירו אנשים חדשים ותהיו צעד אחד קדימה במסע שלכם.

ואני טוען שלפעמים אין לכם מושג מה אתם רוצים לעשות, אבל אתם יודעים כמו מי הייתם רוצים להיות. ואולי הבנאדם הזה כבר פיצח משהו שאתם עוד לא פיצחתם או בכלל לא ידעתם על קיומו. ולפעמים אתם בטוחים שאם רק הייתם ״היא״ או ״הוא״ – החיים שלכם היו נפלאים.

הנה ההצעה שלי Step by Step:

1. תמצאו מישהו (מישהי) שמתעסק בסביבת הדברים שנראה לכם שהייתם רוצים גם אתם לעסוק בהם. במילים אחרות, תמצאו Role Model שנראה לכם מדליק ״להיות כמוהה״.

2. נסו להתחקות אחרי הצעדים שלו. להבין מה בדיוק הוא עושה.

3. [זה החלק הכי חשוב!] נסו להבין במה הבנאדם הזה היה שמח לקבל עזרה – כזו שאתם חושבים שאתם יכולים לתת לו. (תכף דוגמא!). אתם לא צריכים להיות מומחים בדבר הזה, רק מפוצצים במוטיבציה לעשות את זה, כדי שלא תבאסו אותו – אחרי הכל הבנאדם נתן לכם הזדמנות.

4. השיגו את האימייל של הבנאדם וכתבו לו אימייל שמסביר למה אתם חושבים שהוא צריך עזרה, ומה אתם יכולים לעשות בשבילו – גם אם זה רק למשך שבועיים או חודש, שעה אחת בשבוע. 

5. כססו ציפורניים.

מתי ראיתי את זה עובד הלכה למעשה?

לפני שלוש שנים יזמתי פרויקט חברתי שנקרא undigitize.me להעלאת המודעות להתמכרות שלנו לסמארטפונים. עשיתי שם קמפיין תמונות של אנשים שהצטלמו עושים דברים כשהטלפון שלהם הפוך (לדוגמא: איל קורא ספר, כשהטלפון שלו הפוך.)

האמת הקמפיין הלך די טוב – מלא סלבז השתתפו, והגענו לטלוויזיה ולרדיו ולדבר ב-TED והוצאנו ספר ילדים… זה סיפור ארוך לפעם אחרת – אבל העניין החשוב הוא, שזה הלך מאד טוב בגלל עזרה שקיבלתי מאחרים.

למשל, לצורך הפקת התמונות הייתי חייב עזרה בעיצוב שלהן – לא השתלטתי על זה בעצמי. כל מיני אנשים (את רובם לא הכרתי) התנדבו לעזור לי. אני התעקשתי שרובם יהיו מעצבים בלי ניסיון בכלל (!) כאלו שרוצים להוכיח את עצמם – זה היה נראה לי קונספט נחמד.

וזה הלך מדהים. חלק מהמתנדבות (הרוב היו מתנדבות אז נעבור ללשון נקבה) צברו ניסיון בפרויקט שקיבל תהודה גדולה, ואחרי כן השיגו עבודות בתור מעצבות – כשהדבר הראשון שהופיע אצלן בפורטפוליו היה ״השתתפתי בפרויקט undigitize.me״.

Win-Win.

למה השיטה הזו אדירה?

1. אתם תכירו אנשים חדשים. אלו שהסכימו שתעזרו להם, ואלו שלא.

2. תחקרו את ״מאחורי הקלעים״ של האנשים שאולי תרצו לעזור להם – תראו עוד אופציות לדברים שאפשר לעשות בחיים האלו. תגלו קריירות שלא ידעתם על קיומן, ופרויקטים שלא דמיינתם שקיימים.

3. אם הצלחתם לעזור למישהו, הנה יש לכם עוד ניסיון שצברתם ותוכלו להשתמש בו כדי להתקדם בחיים.

4. תגלו במו ידיכם – האם הדבר הזה שהייתם בטוחים שכל כך כיף לעשות, הוא באמת כל כך כיף?

5. תקבלו רעיונות חדשים לדברים שהייתם יכולים לעשות בעצמכם. אולי אתם יכולים לעשות את מה שה-role model שלכם עושה? או משהו קצת ליד?

6. [הכי חשוב] תזיזו את עצמכם מחוץ לאזור הנוחות. איפה שההתקדמות האמיתית בחיים קורית.

 

בקיצור, אם אתם מחפשים את הייעוד שלכם – אני לא נגד – אבל נסו לעשות את זה באופן מעשי, לא רק בתיאוריה.

בהצלחה!

נ.ב.

הקוראת ליאת רגב סיפרה לי הרגע שעוד מעט יוצא סרט על ריי קורק והסיפור של מקדונלד׳ס. לא יכול לחכות!