איך מראים לבנאדם שאתם מקשיבים לו בעידן של עבודה מרחוק?
הבעיה הגדולה בלתקשר דרך וידאו היא,שאתה אף פעם לא יודע אם הצד השני באמת מקשיב לך, או שהוא עכשיו עונה על מיילים, קורא חדשות, או משוטט בלינקדאין בדיוק.
(הי חברים שעכשיו בדיוק בשיחה משעממת בזום, מה המצב?)
ואני לא אומר שזה לא לעניין לעשות את זה אף פעם, אלא שזה תלוי סיטואציה.
ויש סיטואציות שבהן זה לא סבבה לא להיות בהקשבה מלאה. נגיד בישיבה של אחד על אחד. או אם יש כרגע דיון עקרוני – אפילו בין ארבעה אנשים – שכולם באמת קריטיים לעניין.
וזו בעיה משני הצדדים. גם זה שמדבר איתך לא יודע עד כמה אתה באמת מקשיב – וגם לך אין מושג אם מקשיבים לך באמת.
איך עובדת שבדיוק פותחת את הלב שלה להמנהלת על ריב עם קולגה – יודעת שהמנהלת שלה לא מדפדפת בוואטסאפ עכשיו?
בעיה. אז מה עושים?
הדרך הכי קלה לעשות את זה, היא פשוט להרים את הידיים.
כי אם הידיים שלך בפריים, הצד השני – אפילו בצורה לא מודעת – מקבל סיגנל שהן בעצם לא על המקלדת, והן לא על הסמארטפון. כלומר שאני איתו. במאה אחוז.
ואני לא עושה את זה כל הזמן (כי בדר״כ לא צריך וגם לפעמים ברור שאני עושה כל מיני דברים במחשב) – אבל כשיש פגישה שדורשת תשומת לב גבוהה, או בוודאות בפגישות אחד על אחד – ובטח אם יש רגעים קריטיים – אני משתדל לדחוף איזה יד או שתיים לפריים, כדי להעביר את המסר שאני פה, ואני בהקשבה מלאה.
יש לכם טריקים אחרים שאימצתם כדי להראות שאתם מקשיבים? בואו לפוסט בפייסבוק או בלינקדאין ותוסיפו טיפ משלכם בתגובות – אולי אפילו אוסיף אותו למובחרים שמופיעים פה בהמשך.
אל תתביישו, אם הצלחתי לשים פה תמונה מביכה שלי גם אתם יכולים 🙂
הטיפים היפים שלכם
הפוסט הזה פורסם במקור בלינקדאין, וקיבל יותר מ-50(!) תגובות עם עוד הרבה עצות מעולות. אז ריכזתי פה את העצות של כל המשתתפים – והקרדיט כמובן להם. הנה לינק לפוסט המקורי
״טיפ שקיבלתי הוא “לסדר את המסך” כך שהדובר יהיה ליד המצלמה – כך שהמבט שלי נראה ישיר יותר, כפי שהייתי מנסה בחיים האמיתיים. אני מקווה להאמין שזה עוזר להעביר את הרגשת ההקשבה קצת יותר :)״
״כתיבת נקודות עניין תוך כדי השיחה והתייחסות אליהם בזמן המתאים תמיד גרמה להרגשה טובה לשתי הצדדים וגם נתנה ביטחון לשיחה הבאה״ 😊
״מבט על המצלמה, ואם אני יודע שאני צריך לרשום נקודות, אני אומר מראש שיידעו למה אני מסיט מבט. בסוף אם אתה מקשיב מרגישים״
״הייתי מוסיף שהדרך הכי טובה להראות לצד השני שהוא מקשיב היא לחזור על דבריו בקיצור ולדייק אותו: “כלומר, ממה שהבנתי ממך, מפריע לך איקס ואת רוצה וואי”.״
״לכבות את ההצגה העצמית ככה שנראה רק את האחרים, כמו בשיחה אמיתית.״
״שימרו על קשר עין והראו הקשבה – תסתכלו למצלמה לשם יצירת קשר עין עם הקולגות שלכם, סיגרו את כל היישומים האחרים ואת ההתראות, השתיקו את הטלפון ואל תעברו לשיחות אחרות. בדיוק כפי שהייתם נוהגים בפגישת עבודה פיסית.״
״להסתכל למצלמה. האדם שמולך רואה אם העיניים בורחות. הידיים חשובות גם להעברת מסר-כשאנחנו מדברים לאדם שמולינו, תנועות הידיים עוזרות להעברת המסר. בדיוק כמו במפגש פיסי. אז חשוב שהפריים ייכלול ידיים ולא רק פנים״
״אני תמיד מסתכלת ישר למצלמה, לא עוברת לטלפון או מזיזה חלונות ממסך אחד לשני. אם אני כותבת תוך כדי תובנות – אני אומרת מראש ומתנצלת שאני לא מסתכלת תמיד. משתדלת להתחיל משפט מהמשפט האחרון שנאמר לפניי. וראיתי מישהו אחר שמשחרר מידי פעם כל מיני אימוג’ים (כמו צחוק, 100 וכו’) שמשתלבים בשיחה.״
״הופכת את הנייד בתחילת פגישה אחד על אחד, מול המצלמה״
״למקם את חלון הזום למעלה ובאמצע המצלמה כדי שקשר העין יהיה ישיר עם מי שאתה מדבר איתו. לא למקם את החלון כולו אלא את הוידיאו של מי שאתה מדבר איתו – באמצע מתחת למצלמה.״
״בפגישות 1:1 אני תמיד מבקש לשפר תאורה / פוזיציה כדי להבטיח קשר עין.״