אילו חסרונות יש להיות שכיר ב-full time הייטק? מה הטאלנטים רוצים? ולמה ארגונים כמו שבנויים היום לא אטרקטיביים לטאלנטים? מהו מודל העסקה האלטרנטיבי שאולי יגרום להם לפרוח בו?
תומר ענבר לא תכנן להיות עצמאי. הוא עבד כשכיר במשך עשרים שנה, ברובן בחברות הייטק אטרקטיביות. התחיל כמנהל קריאייטיב בחברות פרסום, ואז ניהל את מחלקות עיצוב המוצר בחברות ההייטק השוות ביותר – פייבר, גט טקסי, סירס, אופנווב (openweb) ואטרה.
אבל אז משהו בתפיסת הקריירה שלו השתנה. שאלות כמו ״במה ואיך אני רוצה להשקיע את הזמן שלי?״ התחילו לצוף. המחשבות האלו דחפו אותו לעשות שינוי, ולעזוב את הארגונים השווים בהם עבד. ולבנות לעצמו אלטרנטיבה.
הוא לא הפך לפרילנסר בודד אלא ייצר מודל העסקה חדש – קולקטיב של עצמאיים.
מה זה בדיוק? ואיך ארגונים היו יכולים אולי לייצר סביבה של מצויינות בה טאלנטים רוצים להישאר ולהיות חלק?