כולנו רוצים שיראו אותנו. אבל איך זה בא לידי ביטוי בעידן של ריחוק חברתי? ואיך אפשר להיות יותר נוכח בחיים של אנשים שחשובים לנו?
ליונל מיטלנפונקט מאמין שהמשמעות שלנו נמצאת בנוכחות שלנו – שככל שנהיה יותר נוכחים ברגע, מול האחר, כך גם תחושת המשמעות שלנו תגבר.
עם פרוץ הקורונה, כשהיה ברור שמפגשים חברתיים לא אפשריים באותה הצורה, ליונל הקים את ״מרחוק״ – חברה שמתמחה בחיבור בין אנשים, דרך הפקת אירועים וירטואליים.
אז למה הוא הקים את ״מרחוק״? מהי הדרך האולטימטיבית להיות חבר בקהילה? אילו רמות של השתתפות יש? איך דווקא כיבוי מצלמה בזום מעודדת השתתפות במפגש וירטואלי?
ואיך בדיוק אפשר לעשות את ברנינג מן מרחוק?
לינקים