מה שכחתי?
בישיבות 1 על 1 עם אנשים שעובדים איתי אני תמיד רוצה לשבת עם המחשב על הברכיים –
ככה אני בטוח שאני לא אשכח כלום.
אבל לפעמים מכל מיני סיבות אני מרגיש שמחשב על הברכיים יעשה אווירה פחות טובה. אז יש לי שלישייה בראש שקל לי לזכור כאילו זה היה שיר של זמרת פופ בת 16:
להתעדכן, לעדכן, לכוון.
ואז יש לי עוד שלישייה בראש שקל לזכור –
אישי, צוות, חברה
ואני יודע שאם הספקתי לדבר עם הבנאדם בחדר על לפחות חצי מההצלבות האפשריות בין שתי השלישיות, זו היתה פגישה מוצלחת
מה עוד חשוב לכם לדבר עליו בישיבת 1 על 1? מה שכחתי? האם זה נכון שלא כדאי לומר ישיבת 1 על 1 באנגלית? והאם פופ הוא עדיין ז׳אנר מוזיקלי מצליח?
בואו לפוסט בלינקדאין ותוסיפו טיפ משלכם בתגובות – ותצטרפו למובחרים שמופיעים פה בהמשך הפוסט.
הטיפים היפים שלכם
הפוסט הזה פורסם במקור בלינקדאין, וקיבל יותר כ-50(!) תגובות עם עוד הרבה עצות מעולות. אז ריכזתי פה את העצות של כל המשתתפים – והקרדיט כמובן להם. הנה לינק לפוסט המקורי
״לדעתי פספסת קצת את המטרה של one on one, זו הפגישה היחידה בשבוע שהיא בשביל העובד ולמען העובד והמטרה שלה היא לייצר קשר אישי עם העובד ככה.
1. רבע שעה פלוס – העובד מדבר על מה שבא לו זה יכול לזוז מקבוצת הכדור רגל שלו ועד למשימה הנוכחית 2. פידבק שלך על השבוע שלו
3. לדבר על העתיד (בחלק הזה אני מנהל גם מתעכב על ההתפתחות האישית של העובד מעבר לעבודה השוטפת) ככה שזה לפי עדיפות ואם לעובד יש על מה לדבר מעבר לרבע שעה אתה נשאר איתו אבל הוא מוביל את השיחה כי זה פגישה שלו״
״מנהלת שלי נותנת לי קודם לדבר על כל דבר שעולה לי לראש, בין אם זה אישי או מקצועי. הדברים הראשונים שעולים לראש לרוב מצריכים אוזן קשבת או פתרון קונקרטי שלה. היא משאירה את הסוף של 1:1 כדי לדבר על ביצועים ומבט קדימה. בגלל שאנחנו בצוות פיתוח עסקי ומכירות אז רוב הדברים שאנחנו עושים כבר נמצאים לה מול העיניים, אז במרבית המקרים השיחה היא יותר על חוויות אישיות שלי כעובדת ופחות מספרים ומשימות (אם בכלל). היא תמיד פותחת בשאלה: So, how have you been, Gali?״
״הייתי מציעה בנוסף לשתף את העובדים שלך במודל ולהעביר את שרביט ניהול הפגישה ברובו אליהם: – הם חושבים מראש על מה רוצים לעדכן אותך במקצועי/אישי ( להתעדכן שלך) -הם חושבים לפני הפגישה איפה צריכים/ רוצים שתכוון אותם (לכוון שלך) *** יישאר לך עוד, כמובן, ממה שתרצה אתה לכוון, לעדכן, להתעדכן אבל אם העובדים יתחילו הם יגדלו, ילמדו להוביל, לקחת יוזמה ועוד…״
״עצה שלי שמשום מה אנשים כמעט תמיד לא מכירים זה אף פעם לא לשבת אחד מול השני אלא ב 90 מעלות ביחס אחד לשני, זה באופן מיידי יוצר דינאמיקה אינטימית של אני ואתה ביחד נגד העולם או המה אני בא לעזור לך להתקדם בניגוד לישיבה מול שבה הוייב יכול להיות מהר מאד אני נגדך או אני מבקר ושופט אותך ואתה מתגונן. זה אגב נכון גם לפגישות עבודה וגם לדייטים. מניסיון :)״
״שלושת ה”ש-ים” – שתיקה, שיקוף, שאלה
בסיס לתקשורת קשובה, מחוברת אמפטית
שתיקה =הקשבה
שיקוף=האם הצלחתי להבין /לחלץ את מה הצד השני אומר
שאלה=לבוא מתוך כוונת ענווה, סקרנות – לתת מקום, לא לשפוט, לא לנסות לפתור ולכוון לעולם “מה נכון לעשות” ״
״לכוון זה גם לראות איך מטרות העובד/ת מצטלבות עם המשוב שאתה נותן כמנהל ולהגיע בעצם להבנה והסכמה על היעדים האישיים.
בנוסף כדאי גם לדבר על תמריץ או שיח שקשור להתקדמות/ התפתחות.״