פוסט אורח | שלמה קווס
נעים להכיר. שלמה, 26, קופירייטר.
חבר טוב שהשתחרר עכשיו מצה”ל והתחיל לחשוב על קריירה והתפתחות אישית ביקש שאכתוב לו תובנות שהלוואי שהייתי יודע בתחילת הדרך. ישבתי לחשוב הרבה, וזה מה שכתבתי:
1. חוסן מנטלי – אם אתה מקבל מחר תביעה של 100,000 שקל אתה בורח עמוק מתחת לשמיכה ולא יוצא משם שבוע. מנכ”ל או פוליטיקאי משופשף מנשנש שתיים כאלה לפני הקפה של הבוקר. זה לא רק ניסיון, זה משהו אחר: חוסן מנטלי. אם תבחן את הבעיות שאתה מתמודד איתן היום – בכל תחום בחיים – תגלה שלפני 5 שנים היית קורס תחתיהן. הנקודה היא כזו: לבעיות בחיים יש גודל נתון. אתה לא יכול לשנות אותו. הדבר היחיד שאתה יכול להשפיע עליו זה הגודל שלך – האם תהיה גדול או קטן מהבעיות שלך.
2. תלמד לקבל ביקורת על התוצרים שלך ולהשתפר ממנה. ובעיקר לא לאכול על זה סרט יותר מדי. איך? יש גישה שאומרת “תפריד בינך לבין העבודה שלך”. אישית אני לא מאמין בזה. הרעיונות והיצירות שלך הם לגמרי חלק ממך, גילויים שלך, וטוב שכך. אני מציע ניסוח אחר: אתה גדול יותר מכל גילוי ספציפי שלך. כל יצירה או רעיון שלך הם בהגדרה מוגבלים וחלקיים. תזכור שאתה המקור ואתה אינסופי.
אפשר לתרגל את זה אקטיבית. כשהתחלתי לכתוב פרוזה הייתי שולח יצירות לכותבים מוכשרים ומנוסים ומבקש ביקורת נוקבת. זה כאב. בהמשך זה כאב פחות. היום אם לא שמעתי מספיק פעמים ביום את המילה “לא” על רעיונות שלי אני מרגיש שלא התאמצתי מספיק.
3. יש המון כח בלהפתיע לטובה – להקדים ביום את הדד ליין, לתת מנה על חשבון הבית, לזכור מה התחביב של ההוא. האובייס של כולנו הוא להסתפק בגוד אינאף, ולכן הצעד האחד שמעבר שווה זהב במונחי עלות-תועלת.
4. לכולם קשה – אל תאכל כאפות כי למה לי קשה ולכל השאר הולך בקלות. זו אשלייה. אנשים עובדים מאוד קשה כדי שדברים ייראו קלים. תציץ באימוני הקליעות המפרכים של סטף קרי ותראה איך מאחורי מה שנראה כמו קסם חינני יש שלוליות של זיעה.
5. המציאות פחות מסודרת וסטרילית משנהוג לחשוב – אם חשבת שלפני קבלת החלטות חשובות אנשים עושים מחקר מקיף או קוראים את כל גוגל, תופתע לגלות כמה הזדמנויות שוות מתחילות בפינת קפה זו או אחרת כשנזרקת לחלל האוויר שאלה כמו: “מישהו מכיר מאלף קרנפים מומלץ?” ואז עושים שני טלפונים וסוגרים עם המאלף הראשון שהיה זמין.
מה עושים עם ההבנה הזו? דואגים שהרבה אנשים ידעו שאתה מאלף קרנפים ושאתה טוב בזה, וגם נשארים פתוחים נפשית לקבל הזדמנויות מכיוונים לא צפויים.
6. תתאמץ לעמוד במילה שלך – לסיים דברים, לעמוד בזמנים, גם כשיש לך תירוצים מוצדקים. זה משפיע על איך שהעולם יראה אותך, ומשפיע אפילו יותר על איך שתראה את עצמך.
7. תלמד להיעזר – תופתע לגלות כמה אנשים ישמחו לחלוק איתך מנסיונם, גם תותחים כבדים שנראים לך עסוקים בטירוף, אם רק תיגש בסקרנות וענווה ותבקש לשמוע מהם.
8. כשאתה מבקש טובה מאנשים תאכיל אותם בכפית, כי כולנו נוטים לעצלנות. “היי אשמח אם תמליץ עליי” דורש מהמקבל לחשוב, ולנסח המלצה, ולהסביר אותה למי שהוא שולח. אבל “הנה לינק לתיק עבודות שלי, ומצרף כאן גם פיסקה שמתארת מה עשיתי עד היום” משאיר לו רק לעשות ‘העבר’ בוואצפ ומגדיל דרמטית את הסיכוי שמשהו יקרה.
9. “אל תהיה צודק, תהיה חכם” נכון גם בעבודה על החולשות שלך. תכיר בזה שכח רצון הוא משאב מוגבל. אחרי תקופה ארוכה שניסיתי לשווא להפחית זמן שימוש בפייסבוק בעזרת כח רצון ‘צודק’, מחקתי את האפליקציה מהמכשיר ונתתי לממשק המעפן של האתר של פייסבוק לעבוד בשבילי ולגרום לחוויה לא ממכרת בעליל.
10. אל תדחה אי נעימויות – אם תדחה עכשיו אי נעימות קטנה היא תתפח ותחזור אליך עם ריבית ברמה של שוק שחור. זה נכון אם אתה מתבייש להחתים על חוזה ואז מתגלגל למחלוקות עתידיות. זה נכון אם אתה נמנע לשאול בשבוע הראשון על משהו שלא הבנת ואז נאלץ לשאול את זה אחרי חודשיים. זה נכון אם אתה לא מודיע בזמן שאתה עומד לאחר ואז נאלץ להודיע את זה כשכולם כבר מחכים. זה נכון תמיד.
11. צא מאיזור הנוחות שלך – אנשים מעדיפים לעבוד קשה על דברים שקלים להם מנטלית. ראיתי אנשים שאין להם בעיה לסחוב מיליון ארגזים בשביל העסק שלהם אבל נמנעים מלשווק כי לא נעים להם. קל יותר לקרוע את עצמך בשעות נוספות או משמרות לילה במקום להרים את הטלפון ההוא שאתה דוחה כי אתה מתבייש למרות שאתה יודע שהוא יפתח לך הזדמנות ויקדם אותך יותר. זה בסדר לומר ‘גדול עליי עכשיו’, אבל אל תשלה את עצמך שאתה עושה את המקסימום כל עוד לא יצאת מאיזור הנוחות.
12. תצרוך תוכן מאנשים שיתנו לך ערך – תעקוב אחרי ערן גפן והפודקאסט שלו, אחרי Eliav Alaluf (גם הספרים), למה לא עכשיו? // איתמר כהן, ליאור פרנקל הבלוג והפודקאסט, ונעים מאוד של רונית כפיר. אל תעקוב אחרי אופירה וברקו, האח הגדול, ואנשים שפותחים פוסטים במילים “אזהרת פוסט לא פופולרי”.
13. תתמקד במה שיש לך השפעה עליו – מטורף לראות כמה אנרגיות אנשים משקיעים באיך לפתור את הבעיות של המדינה וכמה מעט באיך לפתור את הבעיות של עצמם.
לכן גם אל תאשים. לא את הלקוחות, לא את המדינה, ולא את הגננת שהאכילה אותך גרבר תפוח למרות שהעדפת אגס וצילקה את הנפש שלך עד היום. אולי זה נכון, אבל זה לא רלוונטי: להיות בעמדת הקורבן לא יקח אותך לשום מקום טוב.
החיים הם היצירה הכי חשובה שלך. אל תתן לאף אחד לכתוב במקומך את התסריט.
שלמה קווס, קופירייטר, כותב פרוזה, לומד ומלמד כתיבה.