פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

איך עושים פרסומות מעניינות למוצרים משעממים? למה הדבר הכי חשוב בשיווק זה להבין בני אנוש? מה הופך קופי לטוב? מהי דחיינות יצירתית? ולמה חשוב שמותגים יבינו מי ״האויב״ שלהם?
בעידן בו אנחנו רווים בתכנים ובפרסומות, ונדמה שכולם נהיו מותגים שמנסים למשוך את תשומת ליבנו, חשבתי שיהיה מעניין לשמוע ממישהו שהמקצוע שלו הוא ממש זה – למשוך תשומת לב, בעזרת קריאייטיב.
שלמה הוא קופירייטר שכבר הספיק לעשות קריאטייב למותגים כמו סימנס, בורגר קינג, ומישלן – והוא רק בן 28. כשעבד בקרן ההון סיכון גראונד אפ, עזר לעשרות סטארטאפים להפוך את התוכן והפרסומות שלהם ליצירתיות יותר. הוא סיפר על תהליך הקריאייטיב שלו ושיתף בטיפים ותרגילים פרקטיים לניסוח מסרים ופיתוח רעיונות יצירתיים.

האם אפשר להגיע לחיי נצח? מהן הטכנלוגיות החדשות שאולי יובילו אותנו להיות בני אלמוות? ומהי טכנולוגיית הקריספר? האם זה קשור לאיך אנחנו תופסים זיקנה? האם נרצה בכלל לחיות לנצח?
יש המון התפתחויות חדשות ברפואה ובטכנולוגיה שיאריכו את החיים שלנו בקרוב, עד גיל… 250?
בלתזר רועי תירוש, אדם חושב, רופא, מרצה בתחום חקר המוח ומייעץ לחברות ביוטק, הגיע לפופקורן לספר לי על המחקרים הכי עדכניים בתחום. לא הצלחנו להימנע מלדבר גם על הצד הפילוסופי – החיים והמוות, הצדדים הטכניים שיקרבו אותנו לנצח את הזיקנה, ושאלות על תודעה וגוף, תרבות שפע, זיקנה וחרטה, ופומו ומשמעות.

איך לנהל? העולם מלא בעצות מצוינות. אבל בחיים? בחיים הכל יותר מסובך. זהו פרק על הבולשיט שבעצות הניהוליות, ואיך נהפוך אותן לעצות פרקטיות שכן חסינות בפני העולם האמיתי. כמה אוטונומיה צריך לתת לעובדים? והאם זה נכון לגבי כל עובד? איך כן נותנים פידבק לעובד (רמז: בלי...

שבוע לפני שנכנסה לרשימת 100 המשפיעים של דה-מרקר, הגיעה לינור דויטש לפודקאסט, והסבירה לי סוף סוף מה זה אומר להיות הלוביסטית של הציבור.
כשאנחנו חושבים על המדינה ומנהיגיה, האינטרסים שהיא מקדמת, סדר העדיפויות שלה – אנחנו תמיד מרגישים כמו דוד מול גולית. בניגוד לסיפור המקראי – פה גוליית כל הזמן מנצח. אבל רגע, אם חברי הכנסת נבחרו על ידינו, ואמורים לייצג אותנו, איך זה שדוד לא מנצח? איך זה שהבנקים, וחברת החשמל, וענקים אחרים מצליחים להעביר חוקים שעושים להם טוב ולנו פחות?

מיהי לינור? איך בדיוק היא מגינה עלינו הציבור בכנסת? מה זה לובי 99 – המיזם החברתי המטורף שהיא שותפה בו? ואיך גם אתם תוכלו לעזור לה ולחבריה לעזור לעצמכם? על כל זה דיברתי איתה בפרק.

עובדים אוהבים לגחך כשהם עוברים ליד התמונה במשרד שכתובים בה הערכים של הארגון. אבל זה לא חייב להיות ככה. איך עושים את זה אחרת?

מהנסיון שלי בסטארטאפים, ערכי החברה לרוב משקפים את ערכי המייסדים. כשכולם מכירים את כולם, אוכלים צהריים ביחד ובאותו הראש, קל לבנות תרבות טובה. אבל האתגר מתחיל כשהחברה צומחת – מגיעים עובדים חדשים, מגוונים ושונים ושמירה על התרבות המקורית הופכת למורכבת יותר.

דנה ברזילי, Chief People Officer ב-Overwolf, לקחה אותי למסע דרך החברות בהן ניהלה את תחום משאבי האנוש, וסיפרה לי מנסיון איך בונים ערכי ליבה לסטארטאפ קטן (Overwolf) או לחברה ענקית (IKEA), ואיך ערכים יכולים להפוך ממשפטים יפים באנגלית לכלי עבודה יומיומיים שמתווים דרך.

יצאתי מההקלטה של הפרק הזה כמו אחרי זריקת אנרגיה. אולי כי האורחת, דניאל ביטון, רק בת 27 וכבר מנכ”לית ובעלים של קבוצת חברות E.D.I אנרגיה – חברת אנרגיה מתחדשת. אולי כי הספיקה לדבר בכנסת ולגרום לשינויים אמיתיים ביחס של המדינה ליזמים בתחום האנרגיה המתחדשת.
או כי היא הזכירה כמה חשובים תחושת מסוגלות, אומץ והתמדה – כל אותם ערכים שכל כך מהותיים כשאנחנו רוצים להוציא משהו לפועל בעולם שמלא בהתנגדויות ומכשולים. יצא פרק מחשמל.

מרבים לזלזל בפילוסופיה שהיא שמורה לפריבילגים שמדברים על נושאים ברומו של עולם, כאלו שלא נוגעים לחיים האמיתיים. אבל! האורח של היום מגיע לערער על החשיבה הזו ולהוכיח עד כמה פילוסופיה היא פרקטית ומעשית.
דיברתי עם ישראל סורק, מרצה לפילוסופיה בקרן מנדל למנהיגות, על הצדדים המעשיים יותר של הפילוסופיה. וכיאה לפילוסופיה, נגענו בהמון נושאים שכביכול לא קשורים אחד לשני – אריק איינשטיין, דון קישוט, טראמפ, בינה מלאכותית, טיק טוק ואפילו במהו קיטש – אבל מאחורי כולם מסתתרת משמעות עם עצות פרקטיות לחיים טובים יותר.

כשפגשתי בפעם הראשונה את נטע ברסלר (שמדורג מס׳ 7 בעולם כמנטליסט), הוא ניחש איזו מילה בחרתי, מספר אקראי, ותוך שניה החזיר אותי להיות ילד. בפתיחת הפרק הוא עשה את זה שוב. ואז הבנתי, יש כמה אופציות – או שהוא קורא מחשבות, או שהוא מכשף, או שאפשר ללמוד ממנו דבר או שניים על איך אנשים חושבים.

אז הזמנתי אותו לפופקורן, כדי שאולי יסכים ללמד אותי דבר אחד או שניים על בני אדם, איך הם חושבים, ואיך אפשר להשפיע על החשיבה שלהם. דיברנו על פסיכולוגיה אנושית, נרטיבים, תפיסת מציאות, העברת מסרים – ואיך כל זה מתחבר לדבר שנקרא קסם.

מה הפסיכולוגיה שמובילה אדם להיות שמרן או ליברל? מה זה בדיוק Woke והאם זה אומר שכל השאר ישנים? מה ההבדל בין פרוגרסיביות לליברליות? למה אין באמת צד אחד צודק? והאם היהדות לוקחת צד?

רבים מגדירים את עצמם כליברלים או כשמרנים, אבל האם אנחנו באמת מבינים מה זה אומר? אחרי השיחה עם אלישע רוזנצוויג הבנתי שההגדרות האלה הרבה יותר מורכבות ממה שחשבתי. אלישע עזר לי לעשות סדר בסיפור הזה ולהבין איך כל צד תופס את המציאות ומאיזו זווית הוא נוטה להסתכל עליה.

מה ההבדל בין פידבק ניהולי להתעמרות בעבודה? מהי בכלל חוויה של התעמרות בעבודה? מהו משולש הדרמה ומהו מעגל ההסכמה? ואיך זה קשור לגבולות שלנו?
גם מנהלים שנראים מהצד מקצוענים, מנוסים, ומעוררי השראה יכולים מבלי לשים לב, לעשות הרבה נזק לעובדים. למעשה, על-פי האורחת בפרק, סמדר צלליכין סבו, זוהי מגפה שקטה שמשפיעה על הרבה מאיתנו. לרוב, הם לא יודעים שיש לזה שם: ״התעמרות בעבודה״. זה קרה לסמדר – והיא רוצה שזה יפסיק לקרות לאחרים ואחרות.

איך הופכים נושא כמו היסטוריה למסקרן? ועוד לילדים? מה הקשר בין קומיקס וחינוך? למה קומיקס הוא מדיום אקטיבי? למה שילדים יקראו קומיקס בעידן של טיקטוק? ומה ההשלכות של בינה מלאכותית על זכויות יוצרים?
העולם הזה דורש מאיתנו כל הזמן ללמוד – אבל איך שומרים על עניין גם בנושאים לא הכי מעניינים? אחד האתגרים של מערכות חינוך היא לקחת נושא שיכול להיות כבד כמו היסטוריה ולהפוך אותו למעניין ומרתק – זו סוג של אומנות.
אז הבאתי לפופקורן אומן שעושה ממש את זה – מנגיש ידע לילדים דרך קומיקס.

איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לרופאים? מה ההבדל בין AI ו-GAI? איך עובדים מודלי שפה ואיך מאמנים אותם? מהו מודל שפה פתוח ומהו מודל סגור? והאם בעתיד כבר לא נצטרך רופאים?
ישבתי עם שירלי די-קסטרו שעשוע, חוקרת מודלים של בינה מלאכותית, כדי להבין איך מודלי שפה מיושמים בעולם הרפואה. היא גם סיפרה לי איך התגברה על הפחד הכי גדול שלה, כזה שהרבה אנשים חווים – פחד שליווה אותה שנים ואיים לפגוע בהתפתחות המקצועית שלה.

עומר ירקוביץ׳ עוזר לחברות למצוא את הזהות העסקית שלהן, לבנות אסטרטגיית יצירת ערך, ולספר סיפור משכנע כדי למשוך משקיעים, למקד צוותים, ולמכור ללקוחות.
ירדנו לעומק דוגמאות אמיתיות מחברות שעומר עבד איתן – איך בעזרת הבנת האילוצים הוא עזר לדייק את הערך שהן נותנות. וגם – למה בעולם מטורלל שמשתנה בקצב מטורף אנחנו צריכים להתמקד דווקא במצב הנתון והקבוע – הדברים שלא משתנים.

בפופקורן לייב השלישי אירחתי את ענבל בן דוד, Commercial Operations Director @ Bayer ויו״ר עמותת CMT ישראל. ענבל הצליחה לייצר ולאייש תפקיד ניהול דיגיטל וחדשנות, לבנות לו צוות, ובנוסף להפוך את העובדים בצוות המכירות תחתיה לשגרירי דיגיטל וחדשנות בארגון. בקיצור, היא הצליחה להזיז הרים בארגון פארמה גרמני ותיק, עם 100 אלף עובדים מסביב לעולם. ואם היא הצליחה לעשות את זה שם, כנראה שאפשר לעשות את זה בכל מקום.

על פי תום אבן, בני אדם הם עצלנים, אדישים, מבולבלים ופחדנים. ובסוף אלו המחסומים שמונעים מאנשים (ומארגונים שבנויים מאנשים, ומלקוחות של עצמאים – שהם אנשים) לעשות שינוי. אז איך מתמודדים עם זה? ואיך זה קשור לשנ״צ?

מהו עיצוב התנהגות? מה אפשר ללמוד ממנקי שירותים? איך נהפוך רעיון יצירתי לאטרקטיבי בעיניי אחרים? מהו עיקרון המסגור? כמה ריבות כדאי לטעום לפני שמתחילים? איך אנחנו מתנהגים במצבים של אי ודאות?

בפופקורן לייב שחזר השבוע, ישבתי לדבר עם עמית אברון, מרצה בתחום המוח ופסיכולוגיה על איך מודדים אינטליגנציה, מה המחקרים המוכרים בתחומי היצירתיות והאינטואיציה, ואיך כל אלו יתנו ליצירתיות יותר סיכוי במקום העבודה.

איך מפתחים תרופה וכמה שנים זה לוקח? איזו חדשנות קיימת בתעשיית התרופות? האם יש אינטרס לחברות תרופות לפתח תרופות למחלות יותר נדירות? מה ההבדל בין תרופה כימית לביולוגית? והאם הביקורת על התעשייה הזו מוצדקת?
היום נדבר על אחד הדברים שאנחנו תלויים בהם בצורה קיצונית – תרופות.
לאחרונה היו בנטפליקס כמה סדרות שערערו את האמון שלנו בתעשיית התרופות, ולכן רציתי לשמוע איך הדברים האלו קורים היישר מהשטח. לשם כך הבאתי לכאן את האישה המתאימה ביותר לנושא, לאורה רבינוביץ׳-גילת – סמנכ״לית הקבוצה לפרמקולוגיה קלינית במחקר ופיתוח בחברת טבע, כדי להבין את עולם התרופות – משלב הניסויים הקליניים ועד הבאת התרופה לשוק.

האורח של היום הציע להדגים לימודים ספונטניים בפודקאסט. הסכמתי, אבל בלי הכנות מראש, כדי שיהיה יותר מעניין. בחרנו את הנושא של ״חזרה אל העולם״ ויוני הביא חומרים. קראנו שירה, ודיברנו עליה,  קראנו פסוקים מהתנ״ך וניסינו ללמוד מתוך זה – בהקשר של אדפטציה, בהקשר של המצב האישי והלאומי, בהקשר של כאוס וסדר, בהקשר של ניהול, בהקשר של המלחמה, בהקשר של חטופים.

בפעם שעברה שיוני שדמי התארח בפופקורן, דיברנו על עב״מים. הפעם, שוב, כנראה הקלטנו את אחד הפרקים הכי שונים וייחודיים בהיסטוריה של פופקורן.

יוני עוסק בלמידה ולימוד כדרך חיים – ולמידה לדידו, היא הכרחית לאבולוציה שלנו.

נעם מנלה מאמין שדווקא אומת הסטארטאפ משתמשת בשיטות הסברה מיושנות, כאלו שמתקשות להעביר את הנרטיב הישראלי ולהשפיע על תודעת העולם. בעוד אנחנו מנסים להשפיע על דעת העולם בהצגת עובדות, החמאס מדלג על העובדות ופונה ישירות לרגש של הקהל. בשיחה דיברנו על איך אפשר לשנות את זה, ובמה צריך להשקיע כדי ש-5 שנים קדימה התודעה העולמית תשתנה, אולי, לטובתנו.

איך מגיעים לקבל חוזה מחברת ההפקות של ראיין גוסלינג? איך המוח האנושי מבין סיפורים? איך נרטיב עוזר לשיפור הזיכרון? איך לנהל אורח חיים שמאפשר לעשות כמה דברים במקביל? ומה מחקר המוח ילמד אותנו על האהבה שלנו לסיפורים?
בפרקים האחרונים יצא לנו בפופקורן לדבר הרבה על הקשר בין מדע לצדדים היותר הומנים של החיים. הפעם יצאנו לבדוק – מה הקשר בין חקר המוח לכתיבת סיפורים? כדי לבדוק את הנושא לעומק פגשתי את עידו גפן, סופר ודוקטור לקוגניציה, כדי להוכיח לי שוב – שאפשר לעשות גם וגם.