פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

עז תלם הוא בלוגר האוכל האהוב עליי. הוא דוגמא קלאסית לאיש העולם החדש שפיתח קריירה שלא הייתה קיימת וגם לא הייתה יכולה להתקיים בעבר הלא רחוק.
למרות שהבלוג שלו נראה טיפה מיושן ולא מצטלם יפה לעידן האינסטגרם – עז הוא בלוגר האוכל המוביל בישראל, והמספרים של הבלוג שלו לא משקרים. דרך מתכונים מפורטים והליכה עקבית אחר האמת שלו, הוא רוצה לעזור לאנשים להרגיש בנוח במטבח שלהם.
אז איך הוא בכלל מתפרנס מלהיות בלוגר אוכל? איך קשורה התוכנית היפה והחנון לזה שהפך להיות בלוגר? איך הילדות שלו השפיעה על הרצון שלו להצליח? למה לא פיתח קריירה כשף?

כשאתם שולחים הודעות ווטסאפ, קונים כרטיס טיסה או סתם מתחברים לוויפיי בבית קפה בנונשלנטיות של היום יום, מאחורי הקלעים קבוצה קטנה של מתמטיקאים ומתכנתים עובדים במרץ ומפתחים כל מיני שיטות הצפנה כדי לשמור על המידע שלכם מוגן מפני התקפות.

הזמנתי את ד”ר סתיו אלבר, מהנדסת תוכנה בגוגל ומרצה בטכניון, שהסבירה לי איך עולם ההצפנה עובד, ואיך היא הפכה אותו לנגיש לכולם, אפילו לילדים. ספרה החדש, שהושק במימון המונים הגיע ליעד תוך 6 שעות, ופותח בפני ילדים (ואולי גם בפנינו) עולם שלם של מסרים סודיים.

כשבנדה, חבר יקר, קיבל את הבשורה הקשה שאחיו, עמישר בן דוד, נפל במלחמה, הוא היה תחילה בהכחשה, שהפכה מהר מאוד לכאב גדול. אבל דווקא מתוך הכאב והבור העמוק הזה, בנדה בחר לכתוב ספר. ולא סתם ספר – ספר אופטימי.
זה ספר על פסיכולוגיה, ועל קוגניציה, והוא מדריך פרקטי על למה יש לנו חובה מוסרית להיות יותר אופטימיים, דווקא בתקופה הקשה הזו. אני מרגיש שכשהתחלתי לקרוא את הספר, הייתי בן אדם אחד, ויצאתי ממנו בן אדם אחר.

האם דמיון מודרך יכול לרפא סרטן? איך החושים שלכם יכולים להשפיע על המצב הרגשי? מה זה בדיוק החוש השישי? ומהו החוש השביעי? למה פלסיבו עובד עלינו? איך פעילות גופנית קשורה לזיכרון שלנו?
אנחנו שנים מרגישים שיש קשר בין הגוף לנפש – אבל מה חושב על זה המדע? מסתבר שיש גילויים מרתקים שמסבירים על הקשר הזה קצת יותר טוב.
הזמנתי את ד״ר בלתזר רועי תירוש, רופא, מרצה לרפואה ומדע, ועוסק בחקר המוח, להסביר איך הקשר בין הגוף לנפש עובר דרך האיבר המורכב שאחראי על שניהם – המוח שלנו.

איך יראה הריון בעתיד? מה ההבדל בין רופא בסין לבין רופא בישראל? מה זה אומר דמוקרטיזציה לטכנולוגיה? איך נכין את עצמנו לעתיד? ואיך למדוד הצלחה בחיים?

דמיינו את עצמכם בני 80 או אפילו 90, אבל עם גוף מתפקד וצעיר כמו בני 22 שבדיוק חזרו מטיול של אחרי צבא. אולי אפילו תחליטו לצאת לטיול חובק עולם עם כאלו שצעירים מכם ב-60 שנה ותגערו בהם שהם לא עומדים בקצב. נשמע כמו מדע בדיוני? אולי קצת, אבל זו רק דוגמא אחת מתוך ריבוי עתידים (עתיד ברבים) שאולי יגיעו בעתיד הלא רחוק לעין.

הזמנתי את יהלי אדמתי, מומחית בחקר עתידים – שבפרקטיקה זה אומר שהיא עוזרת לארגונים להערך לעתידים אפשריים. היא סיפרה לי על איך יראו העתידים האפשריים הללו, ולמה, למרות החשש מטכנולוגיות חדשות – הן ישפרו לנו את איכות החיים.

איך עוגת שמרים עוזרת למכור דירות? איך ריח ביוב משפיע על משא ומתן בין אנשים? מתי שופטים נותנים יותר חנינות? איך לגרום לשיחה לזרום? למה משא-ומתן עוסק ברגש? והאם המלחמה שלנו עם איראן מתוסרטת מראש?

ד״ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ומומחית בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, ומהאנשים שאני הכי אוהב לעקוב אחריהם בלינקדאין, הגיעה ללמד אותי איך להנדס תודעה בעצמנו. היה כל כך מעניין שלא הצלחנו להפסיק לדבר.

הפרק הזה הוא חלקו השני של הפרק עם לירז, ובו ירדנו לעומק של המודל ״הנעה לפעולה״ שעוזר לאנשים להבין את המוטיבציה שלהם, פרשנו את 4 הקטגוריות העיקריות המשפיעות על התנהגות של אנשים, וגם דיברנו על טיפים לתקשורת טובה יותר.

להשפיע על אנשים, לנצח במשא-ומתן, לשכנע מישהו לעשות משהו, לשנות זכרונות – אלו רק כמה מהקטגוריות של ״הנדסת תודעה״ – תחום שעדיף להכיר, כי הוא נמצא בשימוש סביבנו כל הזמן.
ד״ר לירז מרגלית, בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה ומומחית בתורת המשחקים וכלכלה התנהגותית, ומהאנשים שאני הכי אוהב לעקוב אחריהם בלינקדאין, הגיעה ללמד אותי איך להנדס תודעה בעצמנו. היה כל כך מעניין שלא הצלחנו להפסיק לדבר. אז הפרק הזה הוא חלק ראשון מתוך שניים.

בעידן של ריבוי דעות ואג׳נדות שאנחנו פוגשים בסושיאל, בו כל אדם שני הוא עיתונאי או משפיען, ובטח עם התפתחות הבינה המלאכותית – הנושא של אמון הוא קריטי לעתיד של האנושות. איך אוכל לדעת שמי שאני פוגש באמת יודע לעשות את מה שהוא אמור שהוא יודע לעשות? איך אני יכול לדעת שמי שהמליצה עליו באמת התכוונה לזה? איך אדע על מי לסמוך?
יש אנשים שמנסים לפתור את הבעיה. אסף גלבוע אמיר הוא המייסד והמנכ״ל של Grappa, חברה שבונה את ה-Trust Graph לעולם הטאלנט, כלי שמטרתו למפות על מי אפשר לסמוך ובאיזה הקשר.

בסופו של יום, הבינה המלאכותית עובדת עם מה שאימנו אותה עליו. זה אומר שעיוותים שקיימים בדאטה רק יתעצמו. למשל, אם תתנו למידג׳רני לג׳נרט תמונה של CEO, כנראה שתקבלו תמונה של גבר ולא של אישה. ואם תתעקשו לקבל תמונה של מנכ״לית, אז היא תוצג בצורה מאוד סקסיסטית.
אז נשאלת השאלה – איך מייצרים תוצאות יותר מאוזנות? האם זו אחריות של החברות שמפתחות את הבינה המלאכותית ״לתקן״ את הדאטה עליו מאמנים את ה-AI? האם בכלל יש מקום להתערב? או האם זה אחריות שלנו כמשתמשים?

מרוב שאנחנו ממוקדים כל הזמן בעתיד וביעד הבא – אנחנו עלולים להעביר חיים שלמים בלי להיות מרוצים מהרגעים שכבר קרו. תוך כדי תנועה, אנחנו מזיעים, מתאמצים, מג׳נגלים את החיים – ומה אנחנו שוכחים? ליהנות מהדרך. ליהנות מהרגע.
אז הזמנתי את שירלי יובל יאיר, בעלת MA בפסיכולוגיה קלינית, ובעלת הפודקאסט “להנות מהדרך”, כדי לשמוע ממנה על המדע מאחורי האושר, ואיך כלי פסיכולוגי שפיתחה יכול לעזור לכם להעביר את החיים בצורה יותר בריאה, נעימה ומאוזנת.

הפעם בפופקורן, אני מארח את ערן גפן, מייסד חברת G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. ממש השבוע יוצא ספר חדש שכתב, “100” – בו הוא משתף את התובנות שלמד ממאה המנכ”לים המובילים בישראל. ערן הכניס אותם ל״מעבדה״ שלו – פגש, ראיין, וגם עבד בצמוד עם רבים מהם, וזיקק את הטייקאווייז המרכזיים שאפשר ללמוד מהם.
דיברנו על מה קובע הצלחה ניהולית, איך לזהות את הכישרון הייחודי שלך ולהתמקד בו, ועל ההווה ועל העתיד של ניהול סטארטאפים וחברות.

מה השאלות שחייבים לשאול כשמגיעים להשקיע את הכסף שלנו? מתי מתאים לקבל החלטות על בסיס אינטואיציה ומתי עדיף אקסל מסודר? איך להקטין את הסיכויים להיכשל בהשקעות? ואיך נראה סטנדרט גבוה של ציפיות ממי שנשקול להשקיע אצלו?

כשזה נוגע לניהול הכסף שלנו, יש לנו נטייה ״להקטין ראש״ ולסמוך על פרסומות, או על אנשים שמוכרים לנו חלומות. אז במקום שנקבל החלטות שמבוססות על אינטואיציה, הזמנתי יזם נדל״ן צנוע והגון (לעומת מה שהתרגלנו לראות בסושיאל) שמנהל השקעות של מיליארד דולר, כדי ללמוד ממנו לשאול את השאלות הנכונות, כאלו שיכולות לעזור לנו להימנע מטעויות שיעלו המון כסף.

מה זה בעצם בית? איך מתמודדים עם בלגן? מה הבית שלנו אומר עלינו? ולמה קודם מסדרים ורק אז קונים? איך נייצר לנו פינה של שקט?
בית זה מושג רחב שיש לו כל כך הרבה משמעויות. הריח שעולה מהתבשילים במטבח, הספרייה עם הספרים שאספת כל החיים, הספה יד שניה ששמרת מתקופת הרווקות, העציצים שאתה דואג לטפל בהם. אבל בית זה גם הארון המבולגן, הצעצועים המפוזרים של הילדה, ערימות הכביסה, הכלים שבכיור ועוד המון משימות של ״תחזוק״ שרק תורמות לתחושה שאנחנו בסכנת הצפה. אז איך בתוך כל הרעש הזה, וההצפה הזו, אנחנו מוצאים לנו מקום של שקט?
לשם כך הבאתי לפה את המומחית הגדולה בנושא הזה בארץ, הלא היא שירלי אבנון קרייזל, הלא היא מחברת הספר ״הבית האופטימי״, שגם מנחה פודקאסט עם אותו השם, היא מרפאה בעיסוק בבריאות הנפש, מנחת קבוצות, מסדרת בתים ומעצבת פנים.

אוכל זה נושא שיש לנו מערכת יחסים מורכבת איתו. במיוחד בעולם החדש, על שלל הטרנדים, מיתוסים, יועצים ומתכונים שמפתים אותנו מכל כיוון. טרנד אחד אומר לנו לאכול רק מן הצומח, השני אומר לנו לאכול שומנים בלבד ולוותר על הפחמימות, והשלישי קורא לנו לדלג על ארוחת הבוקר, שבכלל חשבנו שהיא הארוחה הכי חשובה ביום. בקיצור זה כל כך מבלבל, שכשאני פותח מקרר אני כבר לא יודע מה לאכול.
אז הפעם בפופקורן הזמנתי את אלמוג גולד, מומחית לתזונה ואסטרטגיות אכילה, שתעשה לי סדר בתפריט, תשבור מיתוסים, ותעזור לי להבחין בין עיקר לתפל. ואולי, בתקווה, תתן לי קצת בהירות בנושא של תזונה.

איך מעבירים מסר שמייצר התנגדות אצל אנשים? למה חשוב לבצע בחירות מתוך מודעות? ומה עושים בחוות החופש?
כשהעולם עובר הסתגלות, זה לא עובר חלק – מישהו משלם על זה מחיר. כלומר, גם לשינויים שאמורים לקדם את העולם למקום יותר טוב יש צדדים פחות יפים.
תרבות השפע שהתפתחה בעידן שלנו הביאה אותנו לאכול פחות בריא ולהיות פחות מודעים לאוכל שעל הצלחת שלנו. ולא רק אנחנו משלמים מחיר – גם בעלי החיים.
ישבתי לשיחה עם עדית רומנו, מייסדת ומנהלת שותפה של חוות החופש. לפני 12 שנים עברה מהמגזר העסקי למגזר השלישי, כדי להקדיש את חייה לשינוי שהיא רוצה לראות בעולם, ולהעביר את המסר שלה בדרכים של אהבה, כבוד, וחמלה.

בניגוד למאפיינים פיזיים שלנו, שהם תולדה ביולוגית, המוח שלנו צומח ומשתנה גם בזכות גורמים פנימיים וחיצוניים – הסביבה בה גדלנו, החינוך שספגנו, האנשים שפגשנו, החוויות שחווינו. וגם – הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. בעצם, כשמדובר במוח, גנטיקה היא פוטנציאל ולא גורל שלא ניתן לשינוי.
ד״ר קרן בן יצחק, מומחית למדעי המוח ולפסיכולוגיה מחקרית ופסיכותרפיסטית, לקחה אותנו למסע מרתק אל המוח, לנפש ולרגשות שלנו, ועל הקשר שלהם ליכולת שלנו להסתגל לשינויים.

אפשר ללמוד המון מסיפורים על החברות הכי גדולות בעולם. כי למרות הגודל וההצלחה הנראית לעין, מאחורי הקלעים יש המון סיפורים של אי הצלחות, צמתים, משברים ואתגרים – בדרך ליצירת המותגים שאנחנו מכירים היום.
נתן לייבזון, יזם חברתי, הביא כמה סיפורים מרתקים מתוך הספר החדש שלו: Untold Stories of Top Brands וסיפר איך חברות כמו Nike, Figma, Airbnb, Wolt ו – Nordstorm הסתכלו לאתגרים בעיניים, ויצרו פתרונות שהפכו את המוצרים שלהם למצליחים.

איך עושים פרסומות מעניינות למוצרים משעממים? למה הדבר הכי חשוב בשיווק זה להבין בני אנוש? מה הופך קופי לטוב? מהי דחיינות יצירתית? ולמה חשוב שמותגים יבינו מי ״האויב״ שלהם?
בעידן בו אנחנו רווים בתכנים ובפרסומות, ונדמה שכולם נהיו מותגים שמנסים למשוך את תשומת ליבנו, חשבתי שיהיה מעניין לשמוע ממישהו שהמקצוע שלו הוא ממש זה – למשוך תשומת לב, בעזרת קריאייטיב.
שלמה הוא קופירייטר שכבר הספיק לעשות קריאטייב למותגים כמו סימנס, בורגר קינג, ומישלן – והוא רק בן 28. כשעבד בקרן ההון סיכון גראונד אפ, עזר לעשרות סטארטאפים להפוך את התוכן והפרסומות שלהם ליצירתיות יותר. הוא סיפר על תהליך הקריאייטיב שלו ושיתף בטיפים ותרגילים פרקטיים לניסוח מסרים ופיתוח רעיונות יצירתיים.

האם אפשר להגיע לחיי נצח? מהן הטכנלוגיות החדשות שאולי יובילו אותנו להיות בני אלמוות? ומהי טכנולוגיית הקריספר? האם זה קשור לאיך אנחנו תופסים זיקנה? האם נרצה בכלל לחיות לנצח?
יש המון התפתחויות חדשות ברפואה ובטכנולוגיה שיאריכו את החיים שלנו בקרוב, עד גיל… 250?
בלתזר רועי תירוש, אדם חושב, רופא, מרצה בתחום חקר המוח ומייעץ לחברות ביוטק, הגיע לפופקורן לספר לי על המחקרים הכי עדכניים בתחום. לא הצלחנו להימנע מלדבר גם על הצד הפילוסופי – החיים והמוות, הצדדים הטכניים שיקרבו אותנו לנצח את הזיקנה, ושאלות על תודעה וגוף, תרבות שפע, זיקנה וחרטה, ופומו ומשמעות.

איך לנהל? העולם מלא בעצות מצוינות. אבל בחיים? בחיים הכל יותר מסובך. זהו פרק על הבולשיט שבעצות הניהוליות, ואיך נהפוך אותן לעצות פרקטיות שכן חסינות בפני העולם האמיתי. כמה אוטונומיה צריך לתת לעובדים? והאם זה נכון לגבי כל עובד? איך כן נותנים פידבק לעובד (רמז: בלי...