פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

לפרופ' עדי איל מאוניברסיטת בר-אילן, יש שני דוקטורטים, לא אחד – במשפטים ובכלכלה. הוא מומחה בתורת המשחקים וגישור. אבל הוא גם מורה ליוגה שרץ ביער, מתאמן על טבעות, מרביץ לשק ועושה מדיטציה בתנועה.
הסיפור שלו מתחיל כילד שכמעט לא סיים תיכון אבל אחרי כמה שנים חזר לשם כדי ללמד פסיכומטרי. איך עושים מסע כזה?

דיברנו על "דילמת האסיר", משחק מפורסם בתורת המשחקים שמסביר למה אנחנו כל כך טובים בלקלקל לעצמנו. איך שני אנשים שכל אחד מהם פועל רציונלית, מגיעים לתוצאה שגרועה לשניהם? וחשוב יותר, איך זה קורה בתוך עצמנו, בין החלקים השונים של האישיות שלנו?

בחלק השני של השיחה עם ד"ר ניל צור, אנחנו עוברים מחיזוי ההתנהגות הקולקטיבית – לעיצוב שלה. כי אם אפשר לחזות איך אנשים יתנהגו, אפשר גם ליצור מודלים שיחקו אותם. וזה בדיוק מה שניל עושה עכשיו.

ניל הוא שותף-מייסד וראש תחום המחקר והבינה המלאכותית בחברת AskIt. בעשור האחרון הוא חקר חיזוי התנהגות קולקטיבית – מחקר שמחבר בין פיזיקה, מדעי החברה ובינה מלאכותית. הדוקטורט שלו עסק בתזמון של התפרצות מחאות, בהמשך עבד על חיזוי נפילות בורסה מבעוד מועד, ובנה מודלי AI שנעשה בהם שימוש לקבלת החלטות עד רמת קבינט הקורונה. אם פספסתם את החלק הראשון – חזרו אליו, כי שם הסברנו את העיקרון המרכזי: יחידים כאוטיים, אבל קבוצות צפויות.

"קהל סינתטי" זה לא עוד כלי AI רגיל. אלו סוכני בינה מלאכותית מעוגנים בפסיכולוגיה, שחושבים ומתנהגים כמו קהל הלקוחות האמיתי של החברה שלכם. במקום לעשות סקר יקר ואיטי למאות אנשים, אפשר לבנות מודל שמדמה בדיוק איך הקהל שלכם יגיב – למוצר חדש, למחיר, לפרסומת.

איך אפשר לחזות איך משקיעים בניו יורק יעדיפו את נייר הטואלט שלהם? איך מנבאים מתי מחאות חברתיות יתפרצו? האם הבורסה תיפול? מה יהיה עם מחירי הדירות? ואיך בכלל אפשר לנבא דברים כאלו?

מסתבר שהעולם יותר צפוי ממה שאנחנו חושבים. כל אחד מאיתנו בלתי צפוי לחלוטין – אי אפשר לדעת מה נאכל לצהריים מחר או מה נלבש בשבוע הבא. אבל ברגע שמסתכלים על קבוצה גדולה של אנשים, פתאום אפשר להתחיל ליצור חיזויים.

ד"ר ניל צור, שותף-מייסד וראש תחום המחקר והבינה המלאכותית בחברת AskIt, הקדיש את העשור האחרון לחקר חיזוי התנהגות קולקטיבית – מחקר שמחבר בין פיזיקה, מדעי החברה ובינה מלאכותית. הדוקטורט שלו עסק בדבר שנשמע בלתי אפשרי: לחזות מתי מחאות יתפרצו. בהמשך הוא עבד על חיזוי נפילות הבורסה ושוק הנדל״ן, ובנה מודלי AI שנעשה בהם שימוש עד רמת קבינט הקורונה.

לדבר עם מתי מריאנסקי זה כמו המדור רכילות של ידיעות אחרונות מהניינטיז – גם אם לא ידעת מי זה מי בסלבס, זה עדיין היה מעניין ומשעשע. אז פגשתי אותו בפעם השלישית(!) כדי לשמוע ממנו כמה סיפורים עכשוויים על מה שהולך עם AI בעולם. בלי להשתמש בביטויים טכניים משמימים, רק רכילות פרופר!
הפרק הראשון איתו היה ב-2018 ונקרא ״הרובוטים באים!״ – מתי נמצא בשכונת ה-AI הרבה לפני שזה היה באופנה, הוא הקים את קהילת ״עליית המכונות״ בה חברים כיום 65,000 איש (יש גם ניוזלטר). וכיום הוא אחד מהמייסדים ומנהל המוצר של מרכז מחקר ופיתוח חדש בתחום הבינה המלאכותית.
כמו תמיד, שיחה קולחת, משעשעת, שגם תעדכן אתכם בכמה מהדברים הכי לוהטים בתחום מבלי שתירדמו תוך כדי נהיגה.

איך מגיעים ל-95% שביעות רצון בחברה שצומחת כמו מטאור? האם אפשר לגרום לי לעבוד קשה ושעדיין אהיה מרוצה ונחמד לקולגות שלי? ולעובדים שלי? ומי החברה מהמצליחות בהייטק שלנו שאולי עדיין לא הכרתם?
את סיארה פגשתי כשעשיתי להם סדנאות מנהלים, ולא האמנתי למה שאני רואה שם: חבורה של אנשים שמצמיחים חברה כמו מטאור, ובו זמנית הם הכי חמודים, נעימים, סבלניים – ללא סתירה לכמה קשה הם עובדים. בדר״כ זה הפוך: או שיש חברה עם אנשים חמודים, אבל הצמיחה לא משהו; או שהצמיחה מטורפת אבל אנשים לא רוצים לראות אחד את השני.
סיארה היא חברת הסייבר שצומחת הכי מהר בעולם בנישה שלה (דאטה סקיוריטי). עם שווי של יותר מ-6 מיליארד דולר, תוך שנתיים צמחה מ-50 ל-500 איש(!) וגם הכפילה את ההכנסות שלה פי 26. ובסקר האינגייג'מנט שלהם? 95% מהעובדים מרוצים. איך זה יכול להיות? בדר״כ צמיחה כל כך מהירה מביאה להרבה תסכול, עזיבות של הדור הראשון, ובלגן שלוקח זמן לסדר. לא הבנתי.

את יזהר שי אתם אולי זוכרים כשר המדע והטכנולוגיה. או מכירים אותו כמשקיע הון-סיכון. אבל בשבעה באוקטובר יזהר שי הפך גם לאב שכול. אב לגיבור גדול.

לפופקורן הגיע יזהר בתור אבא של סמ"ר ירון אורי שי, לוחם בסיירת הנח"ל, שנפל כשהגן על כרם־שלום מול מאות מחבלי חמאס. זמן קצר אחרי האבל יזהר ומשפחתו של ירון הרימו ראש, והקימו את מיזם Next October – שמנסה לתת משמעות וערך לזכרם של הנופלים והנרצחים במלחמה, דרך ״נטיעת״ סטארטאפ חדש לזכר כל אחד ואחת מהם.

יזהר חלם כל חייו הצעירים להיות מהנדס, אבל שנה וחצי עבודה במקצוע הבהירו לו שהקריירה שלו תהיה שונה לחלוטין. המסע הזה לקח אותו דרך עולמות רבים – יזמות הייטק, השקעות הון סיכון, מדיניות ציבורית, ותפקידים ציבוריים בכירים.

דיברנו על שינויי קריירה, על איך הגיע מההייטק לכנסת, אבל בעיקר על איך אפשר להנציח גיבורים, כמו בנו שלו, ירון אורי שי ז״ל.

יפית רנד חלתה בסרטן ארבע פעמים. והיא עדיין אופטימית. למעשה, היא מגדירה את עצמה כ"אופטימית ללא תקנה".

מה זה אומר "אופטימית ללא תקנה" בתוך מציאות קשה? איך אפשר להישאר אופטימית אחרי שחלית בסרטן ארבע פעמים? איך עושים את זה בפועל ולא רק בתיאוריה?

יפית רנד אוהבת את החיים, יזמית בנשמה, מנהיגה מנטורית, עם יותר מ-20 שנה בתחום ניהול ההון האנושי בתעשייה האווירית. הסיפור שלה מהמם והוא יכול לתת לכולנו השראה, וגם פרקטיקה איך לעבור ולהתמודד עם משברים.

בשיחה יפית הסבירה לי איך נראה אופטימיזם אמיתי במציאות, לא במובן הקלישאתי של "יהיה בסדר", אלא כבחירה מוסרית שכל אחד יכול לבחור. היא מדגימה איך Growth Mindset הפך מקונספט מקצועי לדרך חיים, ונותנת דוגמאות קונקרטיות איך זה עובד בפועל.

טלי אברון היא פסיכונאוטית ומנהלת מחקרים קליניים – ניסויים בבני אדם – בדגש על מחקרים פסיכדליים. היא מתמקדת בעולם של מזעור נזקים (harm reduction) וניהלה את הצוות האירופאי של המחקר הפורץ דרך בתחום PTSD ו-MDMA. טלי עבדה בחברת המחקר הפסיכדלי הגדולה בעולם MAPS, ומפיקה את הכנס הנשי הפסיכדלי הראשון שייערך בישראל.
טלי חושפת את הממצאים המפתיעים על מיקרודוזינג, וסיפרה לי למה לעזאזל צריך כנס נשי בתחום הפסיכדלי – מה כל כך שונה בין נשים וגברים ביולוגית ומדוע זה רלוונטי למחקר הקליני.

מה משותף לסטיב ג'ובס, וורן באפט ואילון מאסק? איך אפשר ללמוד מהתבוננות במצליחים סדרתיים? איך הם מסתכלים על זמן ותעדוף משימות ומה נוכל ללמוד מהם? מה זה "מטבעות זמן" ואיך זה יכול לשנות את ההסתכלות שלך על החיים?
אמיר פלד, מנהל מוצר בכיר ומהנדס, בנה פילוסופיית הצלחה מתוך התבוננות במצליחים הגדולים של דורנו (והדור שלפנינו). הוא כתב את ספרו על מטבעות זמן בדנמרק, לאחר שבשיא הקריירה הוא ואשתו עזבו הכל, לא למשרה חדשה אלא מתוך ניסיון ליישום התיאוריה שפיתח.

בשיחה עם ליאור, אמיר מסביר את הקונספט של "מטבעות זמן" – איך אפשר להסתכל על החיים כעל משחק שבו יש מטבעות שונים שאפשר לצבור, להשקיע ולסחור בהם בתבונה. הוא מביא דוגמאות מהמצליחים הסדרתיים שחקר – איך הם חושבים, איך הם מתכננים, ומה מייחד אותם מהאחרים.

מה משותף לסטיב ג'ובס, וורן באפט ואילון מאסק? איך אפשר ללמוד מהתבוננות במצליחים סדרתיים? איך הם מסתכלים על זמן ותעדוף משימות ומה נוכל ללמוד מהם? מה זה "מטבעות זמן" ואיך זה יכול לשנות את ההסתכלות שלך על החיים?
אמיר פלד, מנהל מוצר בכיר ומהנדס, בנה פילוסופיית הצלחה מתוך התבוננות במצליחים הגדולים של דורנו (והדור שלפנינו). הוא כתב את ספרו על מטבעות זמן בדנמרק, לאחר שבשיא הקריירה הוא ואשתו עזבו הכל, לא למשרה חדשה אלא מתוך ניסיון ליישום התיאוריה שפיתח.

בשיחה עם ליאור, אמיר מסביר את הקונספט של "מטבעות זמן" – איך אפשר להסתכל על החיים כעל משחק שבו יש מטבעות שונים שאפשר לצבור, להשקיע ולסחור בהם בתבונה. הוא מביא דוגמאות מהמצליחים הסדרתיים שחקר – איך הם חושבים, איך הם מתכננים, ומה מייחד אותם מהאחרים.

שחר הוא ״המנהל החדש״. לא כי הוא חדש בניהול, להיפך, הוא ממש ותיק בניהול – אלא כי הוא חדש בגישה שלו, בדרך בה הוא מגייס אנשים, בונה להם תרבות עבודה בריאה ויזמית, ובדרך בה הוא מסתכל על עולם הניהול.

שחר פולק עוסק בהנדסת תוכנה כבר יותר מעשרים שנה. במהלך השנים לקח חלק בכמה אקזיטים, הוביל צוותים, טעה בגדול, השתפר, ולמד מאלפי אנשים מוכשרים שעבד איתם. היום הוא מוביל את הפיתוח ב-ImagenAI, מגיש את "מפתחים מחוץ לקופסה" ולא מזמן הוציא את הספר "המדריך לסטארטאפיסט בגלקסיה" – למי שמוביל צוות פיתוח ורוצה לעשות את זה קצת יותר טוב, וקצת פחות לבד.

ב-2017 התראיין גיא קצוביץ' בפופקורן כמי – הוא בדיוק עזב את ניהול האקסלרטור של 8200 ותכנן להקים קרן השקעות. היום הוא חוזר כשותף-מנהל ב-Fusion – גוף ההשקעות הפעיל ביותר בישראל.

מאז ההקלטה הקודמת השקיע גיא במעל 130 חברות שגייסו חצי מיליארד דולר ומחזיקות בשווי מצרפי של כ-1.9 מיליארד דולר. אבל המסע היה הרבה יותר מורכב ומעניין ממה שנראה מבחוץ – כולל תגובות שליליות ברשת שפגעו בו, שנים של גיוסים מאתגרים, ובעיקר מסע אישי עמוק.

הזדמנות לעצור באמצע המסע, ולשים לב להתרחשויות הפנימיות שבו. למחירים שמשלמים. ולמה אפשר לעשות עם זה.

ד"ר שירלי שפירא פרסמה מחקרים שהראו האטה משמעותית בקצב גידול תאים סרטניים בזכות טיפולים לא קונבציונליים.
שירלי היא מומחית בפנימית והמטולוגיה (תחום ברפואה העוסק במחלות דם, ובעיקרן סרטני דם ולימפה) – מנהלת תחום המטולוגיה ב "מכבי שירותי בריאות" ועד לאחרונה עבדה כהמטולוגית בביה״ח מאיר.
בשלהי 2017 התחילו לנבוט בקרבה הבנות עמוקות לגבי הקשר בין גוף לנפש במחלת הסרטן, ובהדרגה התעצב מודל ה-CCRC (Cognitive Cell Re-Coding), השואף לקידוד מחדש של תאי הסרטן על ידי התודעה. משנת 2018 היא מובילה מחקרים רפואיים פורצי דרך על השפעת תהליכי תודעה מבוססי CCRC על מהלך מחלת הסרטן.
דיברנו על הדרכים לקודד מחדש את התא, על הקשר בין מה שקורה במוח, לגוף, ועל שלושת הרבדים בהם צריך לגעת כדי להבריא – ההתנהגותי, המנטלי, וגם… זה הרוחני – שהוא הכרחי לטענתה.

סמדר קרמפף היא מהנדסת הרפתקאות. בין השאר יצרה אירוע השקה אימרסיבי לליין האיפור של דיסני, קווסטים ששוחקו ברחבי העולם, ומשחק "חפש את המטמון" למבוגרים שנמשך 4 ימים בטירה עתיקה. אם ראיתם את הסרט The Game או את הסדרה Westworld, סמדר יוצרת בדיוק רגעים כאלה – מינוס הרובוטים הרצחניים.

בשיחה דיברנו על מה גורם לחוויה להיות יותר טובה, וממש פירקנו את זה לגורמים שאפשר להבין מהם איך תוכלו, גם אתם, לחשוב על ייצור חוויות או הרפתקאות לחברים או לאהובים שלכם. סמדר פירטה את שבעת המילים שמנחות אותה בעיצוב חוויות: עיצוב עולם, סיכון, אליבי, מפתן, גילוי, מבנה, שינוי.

שלמה קווס, איש קריאטיב וסטנדאפיסט שעזב קריירה במשרדי הפרסום הגדולים של תל אביב, החליט לאגד את מכתבי הפרידה של נופלי מלחמת חרבות ברזל. הספר שלו "אם אתם קוראים את המילים האלה" הפך לרב-מכר, אבל המסע אליו היה הרבה יותר מורכב ממה שנראה מבחוץ.

דיברנו על להרים פרויקט ענק בלי ניסיון. על איך מתעסקים בנושא כל כך כואב בלי לאבד את זה. אבל דיברנו גם על איך להכניס לזה הומור. ובמיוחד על איך האמת מתחילה שהקלישאות נגמרות.

מיכל זיסו, אדריכלית ארץ וחלל, מובילה תחום חדשני שמשלב עיצוב, חדשנות ועתידנות. כמייסדת theZISO – פלטפורמה להפרעה יצירתית, היא עובדת במפגש בין עולמות שלכאורה לא קשורים, מפיתוח pod שינה לאסטרונאוטים ועד מחקר על מוגבלויות בחלל. מיכל הסבירה למה אסטרונאוט קטוע רגל יכול להיות יותר יעיל מאסטרונאוטית "רגילה", וגם – איך החלל הופך למעבדה ענקית לחיזוי העתיד של כדור הארץ.

מיכל סיפרה לי הרבה רכילות על מה קורה עכשיו בענייני החלל – הממשלתיים אבל בעיקר הפרטיים, ואיך כל זה משפיע עלינו יום יום בלי שאנחנו אפילו שמים לב.

איך מגשימים חלום ילדות לעבוד בדיסני? מה זה "האומץ לבנות כל תפקיד מאפס"? איך מתמודדים כשחלום הילדות נשבר? ומה עומד מאחורי ״להיות אמיצה״ בצורה פרקטית – מהן ההתנהגויות שמאפשרות להיות יותר אמיץ?

בשיחה איתי סיפרה נגה גור-אריה איך הצליחה להגשים את חלום הילדות שלה לעבוד בדיסני, את המשמעות של "תמיד להגיד קודם כל כן, אחר כך להבין מי מה מו" – ועל עוד ארבע פרקטיקות שמאפשרות לה להיות יותר אמיצה ולהשיג את החלומות שלה.

נגה חושפת גם את הצד הקשה יותר – איך התמודדה עם הרגע שבו דיסני, חלום הילדות שלה, הפך לסיוט כשבוטלה המשרה שלה חודשיים אחרי הלידה. היא מדברת על הסיפור המטורף במוזיאון מדאם טוסו בלונדון שבו התקף חרדה הפך אותה לאקטיביסטית. כמי שמרצה קורס על שיווק גלוקאלי בתאגידי ענק, היא מסבירה את ההבדל בעבודה עם מטה עולמי לעומת חברה ישראלית, ואיך מתמודדים עם הבדלי התרבויות האלו. אבל בעיקר, היא נותנת עצות פרקטיות למי שרוצה להיות יותר אמיץ.

יש תקופות, כמו זו הנוכחית – שניה וחצי אחרי המלחמה מול איראן ותוך כדי המלחמה בעזה, שאולי כדאי לשקול לשנות ולו לתקופה קצרה את הדרך בה אנחנו מנהלים את הקריירה שלנו (או חיים את החיים שלנו). העצירה בתקופה האחרונה החזירה אותי לשיחה עם רינת שרצר ולרעיון שלה – "מה קורה אם היינו מתנהגים קצת יותר כמו הביצית?"

מהי תודעת ביצית ואיך אפשר להשתמש בה בחיים שלנו? מהם 4 המחזורים הקיימים בטבע ובמחזור הנשי? למה בפסיביות יש יכולת בחירה? ומתי כדאי לקחת צעד אחורה ולאפשר לדברים להגיע אלינו?

איך אפשר לקרוא אנשים כמו ספר פתוח רק מהמידע שהם חושפים ברשתות החברתיות? מה פוסט בלינקדאין ואפילו רק תמונה חושפים על האישיות שלנו? ואיך מזהים קווים נרקיסיסטיים או פסיכופתיים דרך התנהגות דיגיטלית?

מסתבר שכל פוסט, תמונה, לייק ושיתוף מגלים על האישיות שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הבחירה במוזיקה, במשרד, ברכב או אפילו התצורה של שולחן העבודה שלנו חושפת צרכים רגשיים עמוקים ותכונות אישיות שאנחנו לא תמיד מודעים אליהן.

ד״ר דר פלג הוא פרופילאי עסקי ופלילי עם תואר דוקטור לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים. בשיחה סיפר לי איך הבין שמנכ״ל פוטנציאלי צריך לידו דמות אם, הסביר את ההבדל בין פרופילאות פלילית לעסקית, ואיך "השילוש האפל באישיות" – נרקיסיזם, מאקיאווליות ופסיכופתיה – מתגלה ברשתות חברתיות.

הקלטתי את זה באוקטובר 2023 ועכשיו זה שוב רלוונטי –

שישה פרקים של רבע שעה, שיכולים לעזור לכל מי שצריך לנהל עכשיו. כי למרות שאנחנו בעין הסערה, העסקים שמשלמים לנו משכורות צריכים להמשיך להתנהל. ובתוכם, מנהלות ומנהלים נמצאים בתוך דילמות מסובכות. מתקשים ליצור שקט לעובדים שלהם. וגם לעצמם. אבל אין ברירה. אנחנו לא בטוחים כמה זמן זה יימשך, והכלכלה שלנו צריכה להמשיך להתקיים. יש עסקים חיוניים, ויש חברות הייטק גלובליות, יש כאלו שפשוט לא יכולים לעצור.