פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

איך נראה הדור של ילידי 2005 ואילך? מה עושים כל היום במחשב או בטלפון? ממי הם יונקים את הידע שלהם? ממי הם לומדים על העולם? איזה בידור הם צורכים? כמה הם תמימים, אם בכלל? האם הם פרועים או שמרנים? הם חושבים על העתיד שלהם? על הקריירה שלהם? מה הקטע שלהם עם יוטיוב? 
כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.

למה הדיבור העכשווי על ״AI יחליף אותנו בעבודה״ מסתכל רק לטווח הקצר? מה הבינה המלאכותית תביא לארגונים שיקחו את זה חמישה צעדים קדימה? מה הוא יאפשר למסלול הקריירה שלכם? ומה הוא ישנה בעבודה היומיומית?

כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.

המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל?
חשוב שנכיר את החומר הזה – כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי.
בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא.

הפעם בפופקורן דיברנו על נושא שקרוב לליבי – איך להיות הורים בלי לוותר על חלומות הקריירה שלכם.
בדור החדש הורים רוצים להיות יותר נוכחים עבור הילדים שלהם. זה אומר שאנחנו רוצים לבלות יותר זמן איכות עם הילדים שלנו, להגיע מוקדם יותר לבית ולא לפספס אירועים חשובים. אבל אנחנו גם רוצים להמשיך לפתח את הקריירה שלנו – האם שני הרצונות האלו יכולים בכלל להתקיים בו זמנית? התשובה לא פשוטה כלל.
זה מסוג האתגרים שהעולם החדש מביא איתו, ואני שמח לנסות לפתור את הפלונטר שנוצר יחד עם האורחת שלי – מור שמיר.
מור שמיר היא מומחית לשילוב הורות, זוגיות וקריירה אחרי שבעצמה עברה תהליך למידה כאמא קרייריסטית. היא מנחת הורים ויועצת זוגית לאנשי הייטק – ויש לה תאוריה מעניינת בנוגע לנושא שילוב בית ועבודה בעולם החדש.

הפעם בפופקורן נדבר על המוח – החבר הכי טוב שלנו, ולפעמים גם האויב הכי גדול שלנו.
אז מסתבר שבשנים האחרונות ישנן התפתחויות מדהימות בתחום חקר המוח. זה אומר שאנחנו יכולים להבין יותר טוב את המערכת המורכבת ביותר בעולם – וההבנה הזו, יכולה לעשות שינוי בחשיבה שלנו ואף, לשפר לנו החיים.
בשביל זה הזמנתי את עמית אברון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בוגר תואר שני בנוירו-פסיכולוגיה – אוניב’ חיפה ,ובוגר תואר שני ב “מוזיקה ומוח” – אוניב’ GOLDSMITHS בלונדון. שאלתי אותו המון שאלות והוא מצידו שיתף את כל המידע ששמור לו, איך לא – במוח.

התקופה הזו של פוסט ה-7 באוקטובר, היא תקופה של בנייה מחדש. אז אני בונה מחדש את פרק 234 ומעלה אותו כשידור חוזר בפרק מספר 324 – זה פרק שאני מרגיש שיכול לתת לכם הרבה כלים וטיפים – איך התגברות על הבושה יכולה לקדם אותנו בהתפתחות האישית שלנו ואיך היא יכולה לעזור לנו להסתגל לשינויים שקורים במציאות שלנו לאחרונה:

על מי נצטרך לסמוך עם העתיד? האם דור ה- Z יודע לעבוד קשה? האם יש להם קושי עם מחויבות? האם אפשר לבנות עליהם שיצילו את העולם? ולמה הם לא אוהבים לדבר בטלפון?
כשבני הדור שלי היו צעירים יותר, היינו מאמינים לגדולים, ומנסים לחקות אותם. אבל דור ה-Z, פחות מתרשם מאוטוריטות, ופחות מתיישר לחוקים רק כי הם חוקים. הם לא ימהרו ללמוד פסנתר במשך 9 שנים רק כי ההורים דחפו. הם ילכו אחרי מה שהם אוהבים, ויקשיבו לקול הפנימי שלהם. האם זה אומר שהם שווים פחות או רציניים פחות? ממש לא.
לא יוצא לי לשוחח בפודקאסט עם אנשים צעירים, אז חשבתי שהגיע הזמן. הדס סולומון גולדפיין, בת 18 וחצי, שסיימה את לימודיה בבית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה, ולפני כן בבי״ס הדמוקרטי לב השרון, שם למדה לערער על המציאות. או שמא זו תכונה של הדור?
רציתי להיכנס לראש של מישהי צעירה, ודעתנית ולנסות להבין אם בעולם הפלואידי שלנו, בו ״האמת״ מאותגרת מכל זווית אפשרית, האם דור ה-Z ימתח את הגבולות עוד יותר או אולי דווקא יחזיר אותנו לשמרנות שהייתה נהוגה בעבר?

איך מגיעים לעצב את קמפיין הפוסטרים של החטופים? למה הקמפיין הזה הצליח ליצור כל כך הרבה רגש? ואיך שלושה אנשים הצליחו לגרום לפוסטרים להגיע לכל פינה בעולם?

23 שנות הניסיון של טל הובר במיתוג הכינו אותה לתקופה הזו, לפרוייקט אותו היא מכנה כפרוייקט של חייה – קמפיין הפוסטרים להשבת החטופים, שלצערנו כולנו מכירים.

למרות ההצלחה של הקמפיין והמודעות הרבה שיצר, מאחוריו עומדים שלושה אנשים בלבד (טל הובר יחד עם האמנים ניצן מינץ ודדה) שהחליטו לקחת יוזמה, לפעול מהר, ולהשתמש בסקילז והנסיון שלהם כדי להתגייס למטרה כל-כך חשובה.

טל הובר היא אשת קריאטיב, מעצבת ובעלים של חברת המיתוג ג׳ירף. היא עוסקת במיתוג חברות, ומתמחה בתהליכי מיתוג ותחזוקה של מותגים – מבניית שפה ויזואלית, ועד יצירת חומרים שיווקיים שמשמשים את התקשורת השיווקית של החברות.

מה הולך לקרות ב-2024? מה חוזים הטרנדולוגים? ואיך זה קשור לאותנטיות? האם תהיה תקופה של שבר או של בנייה מחדש?

חודשיים לתוך המלחמה אני רוצה להסתכל מעט קדימה עם נקודת מבט אופטימית וחיובית, ועם קורטוב של אסקפיזם.

נתלי יצחקוב, טרנדולוגית, התארחה בפופקורן לפני מספר שנים. יש לה סוכנות בשם The Visionary שמנסה לחזות את מה שהולך לקרות – מה הטרנדים שיהיו, מה החדשנות שתהיה, מה יאפיין את ההתנהגות שלנו, ואפילו איזה צבעים נלבש. את כל זה היא מביאה מתוך מחקר. אז בצל התקופה הקשה בישראל, ולקראת השנה האזרחית החדשה – רציתי להבין ממנה איך תראה 2024 והאם מותר לשמור על (מעט) אופטימיות?

גבי מיודובניק הוא נשיא ומנכ״ל נטפים, חברת ההשקייה המדייקת הגדולה בעולם והמובילה בפתרונות השקיה חכמים. הוא עבד בתפקידים שונים בחברה עד שנכנס למשרת המנכ״ל עם תחילת הקורונה בשנת 2020.

המצב הנוכחי מתכתב לא מעט עם תקופת הקורונה. בשני המקרים אי הוודאות העסקית ריחפה באוויר, הכלכלה נכנסה להאטה ועסקים היו צריכים ללמוד להתנהל בתקופת משבר, כשאף אחד לא יודע מה יביא מחר.

החוויה ההיא כנראה עזרה לעסקים להסתגל לתקופת ״חרבות ברזל״, וחברת נטפים היא דוגמא מצויינת לחברה עם פעילות עסקית ענפה שהצליחה להמשיך באופרציה שלה תוך התחשבות במצב.

אנחנו שומעים שהמשבר הכלכלי בדרך. המון משפחות עוברות טלטלה כלכלית עכשיו. לכן צפות המון שאלות בקשר לחסכונות: מה לעשות עם התיק בבורסה, למכור? לקנות? האם זה זמן טוב לקחת משכנתא? השקל יורד – לקנות דולרים? רגע, הוא יורד חזרה – למכור? מה לעשות אם יצאתי לחל״ת? אני מפחד שייפול עליי טיל – הביטוח יכסה אותי?

הבאתי את טל עקרוני שפעם שעברה לימד אותנו איך לסמוך (או לא) על סוכני ביטוח ויועצי משכנתאות – שיסביר לנו מה כדאי לעשות עכשיו. הוא הצליח להסביר לי במילים פשוטות מונחים שאף פעם לא הבנתי כמו מה ההבדל בין ביטוח בריאות לביטוח חיים, או מה זה ״גידור״ (מבטיח שהצלחתי להבין!). והוא שיתף ממידע הפנים שיש להם ב-Better: מה הבנקים עשו לריביות המשכנתאות במלחמה, והאם ההטבה שלהם ״דחו את המשכנתא בשלושה חודשים״ אטרקטיבית? (רמז: ממש לא). ודיברנו על מה לעשות כשמפחדים שערך הכסף יימחק.

טל עקרוני הוא יזם סדרתי ומומחה לחינוך פיננסי, שהקים כמה וכמה מיזמים שעוזרים לישראלים לחסוך בשלבים שונים בחיים שלהם. הוא גם ממנכ״ל את חברת Better – שעוזרת לשכירים לחסוך בכל העולמות הפיננסיים – משכנתא, מיסים, ביטוחים, וכו׳ – עשרות עד מאות אלפי שקלים.

אם גם אתם דואגים לכסף שלכם עכשיו, הפרק הזה ממש יעזור לכם.

ד״ר אייל דורון, ושמונת המורים מספרו האחרון ״יש ממי ללמוד״, הגיעו לעשות סיעור מוחות בפופקורן. השאלה על הפרק היתה – ״מה ישראל יכולה לעשות אחרת, לחשוב אחרת, ולהתנהג אחרת – כדי לצאת מהמשבר ולהתפתח?״. היו להם לא מעט רעיונות יצירתיים ומעוררי מחשבה.

ד”ר אייל דורון הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מומחה לאסטרטגיה יצירתית ולניהול בעולם חסר ודאות. הוא מוביל תהליכים של חשיבה יצירתית בקרב חברות ומנהלים בארץ ובעולם. אייל עומד בראש הקורס “Creativity in Action” בבית-הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת רייכמן. מחבר רב-המכר “להמציא מחדש: הורות וחינוך המאה ה-21”, ״החיים בלונה פארק״ ולאחרונה פרסם את ״יש ממי ללמוד״.

יש לנו מספר גדול של נפגעי נפש מהמלחמה הזו. ולצערנו הספירה עוד בעיצומה. לעומר זרחיה יש פתרון חדשני שיכול לעזור לטיפול בפוסט-טראומה: טיפול בשילוב פטריות פסילוסיבין (הקרויות בסלנג: ״פטריות הזיה״). דיברנו על הניסויים הקליניים שהחברה שלו עורכת בארץ כבר חודשים ארוכים, על איך נראים טיפולים כאלה, על ההבדל בינם לבין הטיפולים המסורתיים, על הסטטוס של אישור טיפולים כאלו בארה״ב, על החשש של הציבור, ועל היכולת להרים מרפאה ייעודית לנפגעי המלחמה – בצורה מהירה ואחראית.

רונן חושב ש״יחד ננצח״ זו סיסמה לא אותנטית. ריקה מתוכן. אין לו טענה למישהו ספציפי בשלטון, התזה שלו הרבה יותר רחבה – השיטה השלטונית כשלעצמה גרועה לדידו. שהיא צריכה להשתנות. ויש לו רעיון איך. שאנחנו צריכים לצאת מעמדת הקורבן, ולעבור לעמדת זה שגורם לשינוי. דיברנו על התפתחות תודעתית, ומדוע היא נדרשת עכשיו כדי לצאת מהבור העמוק שאנחנו נמצאים בו. זה שהמלחמה היא רק חלק אחד ממנו.

רונן גפני הוא פילוסוף עסקי. יזם, מייסד ומפתח משחק היזמות פרשביז. מחבר משותף של הספר “היזמים החדשים”, מרצה TEDx, מנחה ומאמן בינלאומי. הוא חוקר יצירה משותפת וגם Co-Creator @ Vibe Ventures Studio

חנה רדו היא אחת הנשים הכי מעוררות השראה במדינה. אני אומר את זה בלי להתבלבל. בימים רגילים הייתי מת לשמוע את הסיפור שלה. איך הגיעה ממשפחה עם שבעה ילדים בפרדס חנה, להקדיש את חייה ליזמות של בניית עסקים בפריפריות, שמנוהלים על ידי נשים.
אבל אלו לא ימים רגילים. וחנה לא אישה רגילה. אז היא יזמה פרויקט חדש שיעזור למשפחות מהדרום – והיא צריכה את עזרתכם. חנה עוזרת למשפחות בשדרות, אופקים, עצמאיות ועסקים קטנים שפונו – למצוא תעסוקה. היא עושה את זה במודל שהתמחתה בו – שירותים במיקור חוץ, והוכיחה שיכול להיות בר-קיימא. באופן אישי, אני לקוח של אחד הגופים שחנה הקימה, ולכן אני גם ממליץ בלב שלם.

עומר לא מתבייש לספר על החרדות שלו, מאז תחילת המלחמה. החרדות שלו לא קיומיות, ולא קשורות לבטחון אישי או לטיל שייפול על הבית שלו. הן קשורות לכסף. בתוך כל המהומה שאנחנו עוברים – לאנשים לא נעים לכתוב על נושאים יותר ״יומיומיים״ כמו ״איך אסגור את החודש?!״, על חרדות שהן לא מטרוריסטים. אבל זה לא אומר שזה לא קיים, כמעט בכל בית בישראל. המון פחדים וחרדות. חלקן עולות מחדש עם תזכורות מתקופת הקורונה.
צריך לדבר על זה. צריך לנרמל את זה. צריך להבין שמפלס החרדה עלה – במגוון כיוונים שונים. שאולי אתם גם בתוך זה. ואם לא, אתם חיים וגרים ליד כאלו, או לפחות עובדים עם כאלו. וצריך להבין שזה נורמלי.

אנחנו חודש לתוך המלחמה, ומה שכבר ברור זה שאנחנו לבד בזה. אנחנו, כלומר העם. הפתרונות של הממשלה למצב – או שאינם קיימים, או שהם עלובים, או שהם מעליבים, או שהם מגיעים באיחור גדול מדי, או גם וגם וגם.
ואם אין אני לי, מי לי? או יותר נכון – אם אין אני לי, נילי. גולדפיין. יקירת הפודקאסט. היא באה לדבר איתי על Nobody is coming – מה לעשות כשאף אחד לא בא להציל אותנו. האם כדאי לנו לחכות למדינה, או שעדיף לפעול לבד. מה אפשר לעשות. איך לעשות. ואיך להסתכל על המצב.
נילי הצליחה להוציא אותי אופטימי. ואני מקווה שזה יחזיק. לפחות לעוד כמה שעות אחרי הפודקאסט…

ההחלטה על המשרה הבאה שלכם היא הרבה מעבר לאם הטייטל שלה מצלצל יפה באוזן, או אם הלוגו של החברה צבעוני ומוכר. יש המון פרמטרים שמשפיעים על הקריירה הרבה יותר ומוזנחים על ידינו כשאנחנו מחפשים עבודה או נכנסים לראיון חדש.

התארחתי בפודקאסט הלא רציונלי של IDC להקלטת פרק משותף – דיברנו על מה כדאי לשים את הדגש בחיפוש העבודה הבאה שלנו, על פריימינג במקום העבודה, לקיחת סיכונים וגם –
מה העצה הכי טובה שיש לי למי שרוצה יתרון בעולם העבודה התחרותי של היום.

כדי להיות ספורטאי מקצועי אתה צריך להקריב חלק גדול מהחיים שלך. אפשר ללמוד מספורטאים המון על התמסרות למקצוע, על הקרבה. אין המון מקצועות שיש להם חיי מדף קצרים יחסית, אבל בספורט – איפשהו בגילאי ה-30 הפרישה הבלתי נמנעת מגיעה, והספורטאי שהקדיש שנים למקצוע שמילא את כל חייו – צריך להמציא את עצמו מחדש.
אז הזמנתי את תומר יהודיין, שופט כדורסל וכדורסל כסאות גלגלים וגם יזם שפועל למיצוב ישראל כ-SPORTS TECH NATION, לדבר על השינויים שקורים בעולם הספורט – איך הטכנולוגיה הופכת להיות כלי בלתי נפרד מההכנה והאימונים ואף מהיתרון התחרותי של ספורטאים, איך ספורטאים יכולים להתכונן לרגע של אחרי הפרישה ומה אנחנו יכולים ללמוד מהם על שינויים בקריירה?

חגי אלקיים שלם, ד”ר לפסיכולוגיה פוליטית ופסיכולוג חברתי, הוא יועץ לעיצוב התנהגות במגוון תחומים – בין אם זה מצביעים, משתמשים או עובדים.
הוא הכניס אותי אל מאחורי הקלעים של מה עושה פסיכולוג פוליטי, איך מתקבלות החלטות בחדרי חדרים, ובאילו מודלים הוא משתמש כדי לייצר השפעה, לקבל החלטות או לגרום לדברים לזוז.
חוץ מפוליטיקה דיברנו גם על מסגור (פריימינג) ועולם מודלי החשיבה – נושא סופר מרתק שיכול לעזור לנו להבין את העולם קצת יותר טוב ולקרב אותנו לפתרון בעיות בחיים שלנו.