פופקורן פודקאסט – כל הפרקים

בפופקורן לייב שחזר השבוע, ישבתי לדבר עם עמית אברון, מרצה בתחום המוח ופסיכולוגיה על איך מודדים אינטליגנציה, מה המחקרים המוכרים בתחומי היצירתיות והאינטואיציה, ואיך כל אלו יתנו ליצירתיות יותר סיכוי במקום העבודה.

איך מפתחים תרופה וכמה שנים זה לוקח? איזו חדשנות קיימת בתעשיית התרופות? האם יש אינטרס לחברות תרופות לפתח תרופות למחלות יותר נדירות? מה ההבדל בין תרופה כימית לביולוגית? והאם הביקורת על התעשייה הזו מוצדקת?
היום נדבר על אחד הדברים שאנחנו תלויים בהם בצורה קיצונית – תרופות.
לאחרונה היו בנטפליקס כמה סדרות שערערו את האמון שלנו בתעשיית התרופות, ולכן רציתי לשמוע איך הדברים האלו קורים היישר מהשטח. לשם כך הבאתי לכאן את האישה המתאימה ביותר לנושא, לאורה רבינוביץ׳-גילת – סמנכ״לית הקבוצה לפרמקולוגיה קלינית במחקר ופיתוח בחברת טבע, כדי להבין את עולם התרופות – משלב הניסויים הקליניים ועד הבאת התרופה לשוק.

האורח של היום הציע להדגים לימודים ספונטניים בפודקאסט. הסכמתי, אבל בלי הכנות מראש, כדי שיהיה יותר מעניין. בחרנו את הנושא של ״חזרה אל העולם״ ויוני הביא חומרים. קראנו שירה, ודיברנו עליה,  קראנו פסוקים מהתנ״ך וניסינו ללמוד מתוך זה – בהקשר של אדפטציה, בהקשר של המצב האישי והלאומי, בהקשר של כאוס וסדר, בהקשר של ניהול, בהקשר של המלחמה, בהקשר של חטופים.

בפעם שעברה שיוני שדמי התארח בפופקורן, דיברנו על עב״מים. הפעם, שוב, כנראה הקלטנו את אחד הפרקים הכי שונים וייחודיים בהיסטוריה של פופקורן.

יוני עוסק בלמידה ולימוד כדרך חיים – ולמידה לדידו, היא הכרחית לאבולוציה שלנו.

נעם מנלה מאמין שדווקא אומת הסטארטאפ משתמשת בשיטות הסברה מיושנות, כאלו שמתקשות להעביר את הנרטיב הישראלי ולהשפיע על תודעת העולם. בעוד אנחנו מנסים להשפיע על דעת העולם בהצגת עובדות, החמאס מדלג על העובדות ופונה ישירות לרגש של הקהל. בשיחה דיברנו על איך אפשר לשנות את זה, ובמה צריך להשקיע כדי ש-5 שנים קדימה התודעה העולמית תשתנה, אולי, לטובתנו.

איך מגיעים לקבל חוזה מחברת ההפקות של ראיין גוסלינג? איך המוח האנושי מבין סיפורים? איך נרטיב עוזר לשיפור הזיכרון? איך לנהל אורח חיים שמאפשר לעשות כמה דברים במקביל? ומה מחקר המוח ילמד אותנו על האהבה שלנו לסיפורים?
בפרקים האחרונים יצא לנו בפופקורן לדבר הרבה על הקשר בין מדע לצדדים היותר הומנים של החיים. הפעם יצאנו לבדוק – מה הקשר בין חקר המוח לכתיבת סיפורים? כדי לבדוק את הנושא לעומק פגשתי את עידו גפן, סופר ודוקטור לקוגניציה, כדי להוכיח לי שוב – שאפשר לעשות גם וגם.

כשהייתי ילד באייטיז, חשבתי שהיפנוזה זה הכישוף הזה שהקוסם עושה על הבמה. מטלטל במטוטלת וגורם לאנשים לשכוח את שמם.
אבל מסתבר שהיפנוזה היא כלי טיפולי שיכול לשפר לנו את איכות החיים. איך?
בשביל להכיר לעומק את הנושא הבאתי את טליה טטיון גרין, פסיכולוגית קלינית מומחית בפסיכולוגיה חיובית, ובעלת רישיון משרד הבריאות להיפנוזה.
דיברנו על איך היפנוזה יכולה לאזן את רמת הלחץ והחרדה, לרפא מחלות קשות, ובאופן כללי לחיות חיים טובים ובריאים יותר – גם מבחינת מנטלית וגם מבחינה פיזית.

המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל?
חשוב שנכיר את החומר הזה – כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי.
בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא.

הוא חתום על כמה תגליות משמעותיות וחשובות עבור האנושות – אבל לא עליהן פרופ׳ קימל בא לדבר – אלא על טלטלה שעבר בגוף, במוח, בנפש (הוא מאובחן פרקינסון מאז 2009) – טלטלה שהביאה לשינויים בתפיסה המדעית שלו, ולגרום לו להטיל ספק בכמה מתפיסות המדע שכולנו מאמינים בהן בלי לחשוב פעמיים

איך נראה הדור של ילידי 2005 ואילך? מה עושים כל היום במחשב או בטלפון? ממי הם יונקים את הידע שלהם? ממי הם לומדים על העולם? איזה בידור הם צורכים? כמה הם תמימים, אם בכלל? האם הם פרועים או שמרנים? הם חושבים על העתיד שלהם? על הקריירה שלהם? מה הקטע שלהם עם יוטיוב? 
כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.

למה הדיבור העכשווי על ״AI יחליף אותנו בעבודה״ מסתכל רק לטווח הקצר? מה הבינה המלאכותית תביא לארגונים שיקחו את זה חמישה צעדים קדימה? מה הוא יאפשר למסלול הקריירה שלכם? ומה הוא ישנה בעבודה היומיומית?

כולם מדברים על AI, אבל אני חושב שהם מסתכלים קרוב מדי. ההזדמנויות שמהפכת הבינה המלאכותית תביא לקריירה שלנו גדולות בהרבה ממה שנמצא בדיבור הפופלרי כרגע. זהו פרק חובה לכל מי שהם מנהלים/ות ו/או מתחום משאבי האנוש ו/או אוהבים לדמיין מה אפשר לעשות לארגונים.

המילואימניקים התחילו לחזור הביתה, ולעבודה. איך נתנהל איתם כמנהלים? בתור קולגות? בתוך הבית? איך מחזירים אותם לשגרת הארגון, ואיך עוזרים להסתגל?
חשוב שנכיר את החומר הזה – כדי לרכך את החזרה, כדי להוריד את הסיכוי להתפתחות של פוסט-טראומה, וכדי לעשות את המעשה האנושי.
בפרק הזה אני מרכז עצות חכמות שאספתי ממומחים כמו פרופ׳ מולי להד, מומחה לפסיכוטראומה, ענבל אורפז שמשרתת בפיקוד העורף בצוות שהקים פרופ׳ יורם יובל, יותם דגן, פסיכולוג קליני שהיה פסיכולוג שייטת 13, ומסמכים נוספים שכתבו מומחים לנושא.

הפעם בפופקורן דיברנו על נושא שקרוב לליבי – איך להיות הורים בלי לוותר על חלומות הקריירה שלכם.
בדור החדש הורים רוצים להיות יותר נוכחים עבור הילדים שלהם. זה אומר שאנחנו רוצים לבלות יותר זמן איכות עם הילדים שלנו, להגיע מוקדם יותר לבית ולא לפספס אירועים חשובים. אבל אנחנו גם רוצים להמשיך לפתח את הקריירה שלנו – האם שני הרצונות האלו יכולים בכלל להתקיים בו זמנית? התשובה לא פשוטה כלל.
זה מסוג האתגרים שהעולם החדש מביא איתו, ואני שמח לנסות לפתור את הפלונטר שנוצר יחד עם האורחת שלי – מור שמיר.
מור שמיר היא מומחית לשילוב הורות, זוגיות וקריירה אחרי שבעצמה עברה תהליך למידה כאמא קרייריסטית. היא מנחת הורים ויועצת זוגית לאנשי הייטק – ויש לה תאוריה מעניינת בנוגע לנושא שילוב בית ועבודה בעולם החדש.

הפעם בפופקורן נדבר על המוח – החבר הכי טוב שלנו, ולפעמים גם האויב הכי גדול שלנו.
אז מסתבר שבשנים האחרונות ישנן התפתחויות מדהימות בתחום חקר המוח. זה אומר שאנחנו יכולים להבין יותר טוב את המערכת המורכבת ביותר בעולם – וההבנה הזו, יכולה לעשות שינוי בחשיבה שלנו ואף, לשפר לנו החיים.
בשביל זה הזמנתי את עמית אברון, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בוגר תואר שני בנוירו-פסיכולוגיה – אוניב’ חיפה ,ובוגר תואר שני ב “מוזיקה ומוח” – אוניב’ GOLDSMITHS בלונדון. שאלתי אותו המון שאלות והוא מצידו שיתף את כל המידע ששמור לו, איך לא – במוח.

התקופה הזו של פוסט ה-7 באוקטובר, היא תקופה של בנייה מחדש. אז אני בונה מחדש את פרק 234 ומעלה אותו כשידור חוזר בפרק מספר 324 – זה פרק שאני מרגיש שיכול לתת לכם הרבה כלים וטיפים – איך התגברות על הבושה יכולה לקדם אותנו בהתפתחות האישית שלנו ואיך היא יכולה לעזור לנו להסתגל לשינויים שקורים במציאות שלנו לאחרונה:

על מי נצטרך לסמוך עם העתיד? האם דור ה- Z יודע לעבוד קשה? האם יש להם קושי עם מחויבות? האם אפשר לבנות עליהם שיצילו את העולם? ולמה הם לא אוהבים לדבר בטלפון?
כשבני הדור שלי היו צעירים יותר, היינו מאמינים לגדולים, ומנסים לחקות אותם. אבל דור ה-Z, פחות מתרשם מאוטוריטות, ופחות מתיישר לחוקים רק כי הם חוקים. הם לא ימהרו ללמוד פסנתר במשך 9 שנים רק כי ההורים דחפו. הם ילכו אחרי מה שהם אוהבים, ויקשיבו לקול הפנימי שלהם. האם זה אומר שהם שווים פחות או רציניים פחות? ממש לא.
לא יוצא לי לשוחח בפודקאסט עם אנשים צעירים, אז חשבתי שהגיע הזמן. הדס סולומון גולדפיין, בת 18 וחצי, שסיימה את לימודיה בבית הספר הבינלאומי בגבעת חביבה, ולפני כן בבי״ס הדמוקרטי לב השרון, שם למדה לערער על המציאות. או שמא זו תכונה של הדור?
רציתי להיכנס לראש של מישהי צעירה, ודעתנית ולנסות להבין אם בעולם הפלואידי שלנו, בו ״האמת״ מאותגרת מכל זווית אפשרית, האם דור ה-Z ימתח את הגבולות עוד יותר או אולי דווקא יחזיר אותנו לשמרנות שהייתה נהוגה בעבר?

איך מגיעים לעצב את קמפיין הפוסטרים של החטופים? למה הקמפיין הזה הצליח ליצור כל כך הרבה רגש? ואיך שלושה אנשים הצליחו לגרום לפוסטרים להגיע לכל פינה בעולם?

23 שנות הניסיון של טל הובר במיתוג הכינו אותה לתקופה הזו, לפרוייקט אותו היא מכנה כפרוייקט של חייה – קמפיין הפוסטרים להשבת החטופים, שלצערנו כולנו מכירים.

למרות ההצלחה של הקמפיין והמודעות הרבה שיצר, מאחוריו עומדים שלושה אנשים בלבד (טל הובר יחד עם האמנים ניצן מינץ ודדה) שהחליטו לקחת יוזמה, לפעול מהר, ולהשתמש בסקילז והנסיון שלהם כדי להתגייס למטרה כל-כך חשובה.

טל הובר היא אשת קריאטיב, מעצבת ובעלים של חברת המיתוג ג׳ירף. היא עוסקת במיתוג חברות, ומתמחה בתהליכי מיתוג ותחזוקה של מותגים – מבניית שפה ויזואלית, ועד יצירת חומרים שיווקיים שמשמשים את התקשורת השיווקית של החברות.

מה הולך לקרות ב-2024? מה חוזים הטרנדולוגים? ואיך זה קשור לאותנטיות? האם תהיה תקופה של שבר או של בנייה מחדש?

חודשיים לתוך המלחמה אני רוצה להסתכל מעט קדימה עם נקודת מבט אופטימית וחיובית, ועם קורטוב של אסקפיזם.

נתלי יצחקוב, טרנדולוגית, התארחה בפופקורן לפני מספר שנים. יש לה סוכנות בשם The Visionary שמנסה לחזות את מה שהולך לקרות – מה הטרנדים שיהיו, מה החדשנות שתהיה, מה יאפיין את ההתנהגות שלנו, ואפילו איזה צבעים נלבש. את כל זה היא מביאה מתוך מחקר. אז בצל התקופה הקשה בישראל, ולקראת השנה האזרחית החדשה – רציתי להבין ממנה איך תראה 2024 והאם מותר לשמור על (מעט) אופטימיות?

גבי מיודובניק הוא נשיא ומנכ״ל נטפים, חברת ההשקייה המדייקת הגדולה בעולם והמובילה בפתרונות השקיה חכמים. הוא עבד בתפקידים שונים בחברה עד שנכנס למשרת המנכ״ל עם תחילת הקורונה בשנת 2020.

המצב הנוכחי מתכתב לא מעט עם תקופת הקורונה. בשני המקרים אי הוודאות העסקית ריחפה באוויר, הכלכלה נכנסה להאטה ועסקים היו צריכים ללמוד להתנהל בתקופת משבר, כשאף אחד לא יודע מה יביא מחר.

החוויה ההיא כנראה עזרה לעסקים להסתגל לתקופת ״חרבות ברזל״, וחברת נטפים היא דוגמא מצויינת לחברה עם פעילות עסקית ענפה שהצליחה להמשיך באופרציה שלה תוך התחשבות במצב.

אנחנו שומעים שהמשבר הכלכלי בדרך. המון משפחות עוברות טלטלה כלכלית עכשיו. לכן צפות המון שאלות בקשר לחסכונות: מה לעשות עם התיק בבורסה, למכור? לקנות? האם זה זמן טוב לקחת משכנתא? השקל יורד – לקנות דולרים? רגע, הוא יורד חזרה – למכור? מה לעשות אם יצאתי לחל״ת? אני מפחד שייפול עליי טיל – הביטוח יכסה אותי?

הבאתי את טל עקרוני שפעם שעברה לימד אותנו איך לסמוך (או לא) על סוכני ביטוח ויועצי משכנתאות – שיסביר לנו מה כדאי לעשות עכשיו. הוא הצליח להסביר לי במילים פשוטות מונחים שאף פעם לא הבנתי כמו מה ההבדל בין ביטוח בריאות לביטוח חיים, או מה זה ״גידור״ (מבטיח שהצלחתי להבין!). והוא שיתף ממידע הפנים שיש להם ב-Better: מה הבנקים עשו לריביות המשכנתאות במלחמה, והאם ההטבה שלהם ״דחו את המשכנתא בשלושה חודשים״ אטרקטיבית? (רמז: ממש לא). ודיברנו על מה לעשות כשמפחדים שערך הכסף יימחק.

טל עקרוני הוא יזם סדרתי ומומחה לחינוך פיננסי, שהקים כמה וכמה מיזמים שעוזרים לישראלים לחסוך בשלבים שונים בחיים שלהם. הוא גם ממנכ״ל את חברת Better – שעוזרת לשכירים לחסוך בכל העולמות הפיננסיים – משכנתא, מיסים, ביטוחים, וכו׳ – עשרות עד מאות אלפי שקלים.

אם גם אתם דואגים לכסף שלכם עכשיו, הפרק הזה ממש יעזור לכם.

ד״ר אייל דורון, ושמונת המורים מספרו האחרון ״יש ממי ללמוד״, הגיעו לעשות סיעור מוחות בפופקורן. השאלה על הפרק היתה – ״מה ישראל יכולה לעשות אחרת, לחשוב אחרת, ולהתנהג אחרת – כדי לצאת מהמשבר ולהתפתח?״. היו להם לא מעט רעיונות יצירתיים ומעוררי מחשבה.

ד”ר אייל דורון הוא חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, מומחה לאסטרטגיה יצירתית ולניהול בעולם חסר ודאות. הוא מוביל תהליכים של חשיבה יצירתית בקרב חברות ומנהלים בארץ ובעולם. אייל עומד בראש הקורס “Creativity in Action” בבית-הספר להכשרת מנהלים באוניברסיטת רייכמן. מחבר רב-המכר “להמציא מחדש: הורות וחינוך המאה ה-21”, ״החיים בלונה פארק״ ולאחרונה פרסם את ״יש ממי ללמוד״.