Please enable javascript in your browser to view this site!

פופקורן 59 - אנשי העולם החדש נפגשים לפודקאסט לייב - עם רועי דויטש

להורדת הפרק

להאזנה באייפון

למטה תמצאו את סיכום הראיון

רועי דויטש רוצה להמציא דרכים חדשות לכל דבר. לשמחתי, הוא גם השותף שלי בג’ולט, שם אנחנו מקימים את הבית ספר של העולם החדש.

נפגשנו לפופקורן לייב מול קהל חי ב-Rise תל אביב, ודיברנו על איך להשיג את הדברים שאנחנו רוצים להשיג, על הצורך לערער על הקיים, על איך רועי הגיע לעבוד עם יאיר לפיד, ולמה העתיד שייך לכלבויניקים?

לצערי, כרטיס הזיכרון כשל באמצע ולכן הוקלטה רק השעה הראשונה של הערב. בכל אופן, מסתכלים חצי הכוס המלאה - תהנו!

לינקים

לאתר של בית הספר של העולם החדש: tlv.jolt.us/?from=ha

לעקוב אחרי רועי: www.facebook.com/roeid

קרדיט צילום - מעיין אחי-ידיד צילומי תדמית www.facebook.com/maayanayphotography/

סיכום הראיון

(המון תודה לאורית לוי שתמללה את החלקים החשובים של השיחה שלנו)

ליאור: איך אני אציג את רועי דויטש - אתם בטח מכירים אותו בזכות עצמו או בזכות הפודקאסט איתו...לא הצלחתי להחליט איזה מה 45 שאלות אני אשאל היום אבל את הראשונה החלטתי - מה הסיפור שלך?

רועי: וואו - אני בהלם שיש לך שאלות, אני כבר שבועיים בודק אם יש לך מה לשאול אותי או יש משהו שלא דיברנו עליו ותיכף נגלה...

ליאור: בכוונה זו שאלה לא מחודדת - דמיין שזו השאלה היחידה שיש לי

רועי: אה, אז אין לך שאלות....נורא קשה לדבר על עצמנו - אני מתראיין כבר 12 שנה ובפעם הראשונה שהציעו לי להתראיין, אמרו לי שאף אחד עוד לא התחרט על ראיון שהוא לא נתן. ההערכות שלך לראיון או לתקשורת  - למה זה מסוכן? כי שואלים אותך על עצמך. אבל אז כתבה יכולה להתחיל ממניית ההישגים שלך וכמה בנאדם יכול להשמע פוץ אם זה הדבר הראשון שהוא מדבר עליו, נכון? אז אני כ״כ נזהר - מחר מתפרסם ראיון שלי בדה מרקר ויש להם סכסוך עם יאיר לפיד ושאלו אותי ״מה דעתך עליו״ - והתחלתי לחשוב מה להגיד ואז אמרתי שיש לו כוונות טובות ותוך כדי אני מדמיין איך הכותרת הולכת להיות ״מנהל הקמפיין הקודם של יאיר לפיד: יש לו כוונות טובות״

אז אני מגדיר את עצמי כמהפכן - כי יש לי אמונה שאפשר לשנות הכל ויש לי ראייה שמאריכה לי את הדרך כי אני חושב שלעשות את זה אחרת בהכרח יהיה נכון אז זה גורם לזה שאני רוצה לעשות מהפכה בכל דבר.

אז זה הסיפור שלי - אני רוצה לעשות דברים אחרת

ליאור: תשובה מהממת. גם אני מנסה לעשות דברים אחרת. אז אני לא אמנה את כל ההישגים שלך, אבל - מה לא השגת?

רועי: נכשלתי בכל ה milestones שלי - רציתי להיות מיליונר בגיל 18, רציתי להקים סטארטאפ אחרי הצבא - זה לא קרה. בזמן אמת הרגיש לי כמו כשלון כי לא הגעתי לזה בזמן שהקצבתי...

ליאור: אנחנו לא כ״כ מאמינים לך...אבל זה מתקשר לזה שהעולם רואה את החיים שלך אחרת ממה שאתה רואה אותם. אתה יודע לספר סיפורים ממש טוב מגיל צעיר אז זה נשמע טוב ובחוץ בטוחים שהשגת את כל ה milestones שלך...

 אבל מה הדרך שלך להשיג את הדבר שאתה רוצה? כי יש פה המון אנשים שמחפשים דרכים חדשות או עוד סיפורים על דרכים ישנות

 רועי: אני מבין למה אני פה...זה שאלות שלא שואלים אותך... אני פשוט מתעלם באופן מוחלט ומודע מהחוקים כי אני חושב שהם מומצאים. בכללי, הכל מומצא - חברות, חוקים, מערכת, וזה אומר ש-בטח בישראל- מזמינים אותנו לשבור את החוקים.

אני מספר סיפורים כי אמא שלי כזו והיא תמיד נותנת משלים ודוגמאות ציוריות. זה ידוע הרי ש storytelling טוב יש לו רשע. וכשהורים נשואים הרבה שנים, הרשע הוא תמיד ההורה השני - אמא שלי טוניסאית ואבא שלי הונגרי והפער היה מקור מעניין לרשעות (אוי רגע, זה מוקלט! :-)) - היא היתה אומרת, אצל אבא שלך בבית (מכירים משפטים שמתחילים ככה?) מביאים פירות לפישמן השמן. פישמן השמן (אולי זה השם האמיתי. סליחה אמא!) - זה היתה דמות של מישהו שנותנים לו כבוד ותמיד שהיה בא היו נותנים לו פירות ומתאמצים לכבודו, ובעצם הוא לא עשה שום דבר מעניין (ספויילר: המלך הוא עירום) - בסה״כ היו לו אדמות שגידל עליהם זיתים. זה סיפור מטופש שמייצג אצלי את העובדה שדברים בסיסיים - they can be questioned

לשאול על כל דבר שהונח בצורה מסויימת.

מכיר את הסיפור עם הסוסים וחללית - למה עשו את החללית בגודל שלה? סיפור שמייצג סיבות הסטוריות של דברים כי כשהיו צריכים לעשות את הצעדים הראשונים לכלי תחבורה, היה כרכרות. לפי מה תכננו - לפי ישבנם של שני סוסים. כשהתחילו לסלול כבישים ולייצר מכוניות - זה נעשה לפי הכבישים (אוטו לפי תחת של סוס - וואו, איזו קדמה)

וכשהיו צריכים לשנע חללית - היה צריך לגרור אותה במשאית. אז מה הגודל של חללית? גודל של כביש תקני בארה״ב וזה מראה כמה אנחנו כלואים בנסיבות הסטוריות...

ליאור: אתה יכול לספר בקצרה מאיפה יאיר לפיד שלף אותך? היה טלפון/שליח/סוס? מת לדעת איך זה קרה?

רועי: יש גרסאות. הצד של המפלגה הוא שיאיר הקים מפלגה (יאיר - איזה מתנשא זה להגיד ככה יאיר, נכון?! :-)) ובגלל שהוא היה הדמות הפופולרית ב 2012 (עד שיצא לפוליטיקה), היתה היסטריה כי לא היו ערוכים להתלהבות הזו. ומנגד, להקים מפלגה זה קשה כי צריך כסף וצוות משפטי - בקיצור, עבודה וכסף.

ואז חשבו איך לעשות את זה בזול - אמרו, תביאו ילד. אז הם רצו להיכנס לעולם המדיה בעקבות ההצלחה של אובמה ואני הייתי חייל ועשיתי מה שעושים אנשים בעולם החדש - הקמתי בלוג והתחלתי לעשות ביקורת על ניו-מדיה פוליטית בארץ - קראתי לו ״קוף ניו-מדיה״

ליאור: מי בגיל 21 עושה את זה?! :)

רועי:

  1. לא היה תחום כזה של ניו מדיה פוליטית אז הייתי המומחה
  2. היו לבלוג קוראים בודדים. כשמשהו רע היה קורה, אז כולם מדברים על זה (מביא טראפיק!), וכשיש משהו טוב, גם מדברים על זה (שלי יחימוביץ אמרה פעם שהיא קיבלה ציון טוב במדד של הניו-מדיה הפוליטית) וכשיש לעיתונאים מעט זמן לפרסם כתבה אז פתאום נהייתי בנאדם שעושה את זה עבורם[1]  - קורא את הפוסטים של הפוליטיקאים ומביע על זה דיעה

ליאור: זה היה עובד היום ב2017?

רועי: אפשר לתת דוגמה אנונימית בקהל? בכל רגע נתון יש תחומים שהם חדשים וכאלו שעוד רגע יהיו חדשים. אני זוכר שיחה מלפני שנה וחצי שאמרתי שניהול קהילות יהיה דבר חם ואמרו לי ״נו באמת״ והנה יש פה לא מעט אנשים בקהל בתפקידים האלו...

אם אתם רוצים להכנס לתחום הבלוקצ׳יין (ליאור: בקומה הזו ספציפית יש סטארטאפים) אז אם מישהו יפתח בלוג ויסביר את זה בדרך פשוטה זה יהיה מצוין.

וככה זה הוכיח את עצמו - הפייסבוק של יאיר נהיה פופולרי, והוא ניצח בבחירות (לא בזכותי)

ליאור: שמעתי אותך בשיחת מסדרון בעבודה, בה אני ואתה היינו במסדרון, אומר שהמקצועות מתו. למה אתה מעליב? ולמה מתכוון?

רועי: אותי לא גידלו ככה, אבל הרבה מהחברים שלי כן - שהדרך הכי טובה להצליח זה להיות מומחה כי ככה תוכל למתג את עצמך. לדעתי זה לא נכון כבר. אני חושב שמומחים הם comodity - אם אני רוצה להקים חברה ורוצה מרקטינג, אני אלך למישהו שעושה את זה.

מי שמעמיק לרוחב (כלבוניקים, מולטי טאלנטים) - הם אלו שיהיו המומחים.

ליאור: אם כבר מגדירים מקצועות אז מה שלך? מה למדת?

רועי: מה אתה עונה כשואלים אותך מה אתה עושה בחיים?

ליאור: פודקסט. אני מתאים את זה לקהל :)

רועי: יש לך עבודה, אתה מסתיר מהקהל?! אז מה המקצוע שלי? בזמן האחרון אני אומר יזם כי אני אוהב את זה. פעם הייתי אומר שאני איש שיווק. משתמע שכל פעם אני ממציא משהו אחר :-) אני מאוד אוהב לכתוב ולא עושה את זה מספיק.

ליאור: היית אומר כלבויניק?

רועי: זה קצת כת, שנים חינכו אותנו שזה לא טוב. אתה לא כלבויניק?

ליאור: כן, אנחנו חברה קטנה וגם אם רועי לא היה רוצה, הוא חייב לעבוד וכששואלים אותי על מה רועי אחראי - אני לא יודע מה לענות. אתה חייב להתפקס, אחי!

ליאור: מה למדת?

רועי: סוציולוגיה ומדעי המדינה. הייתי ב 8200 ובסוף השירות כולם רוצים ללכת להרווארד ועשיתי מבחני SAT ו TOFEL ובראש שלי התקבלתי. אחרי 2-3 חודשים ראיתי שזה עלול להשתבש ונרשמתי לת״א כדי לא לפספס, ולא הגשתי בסוף מועמדות להרווארד - שזה סבבה כי הייתי מסיים עכשיו ולא היה איתי פרק בפודקסט שזה פסגת הקריירה שלי כמובן :-)

למה אני אומר שאין חוקים? מהזווית שלי התחלתי בתקשורת, הייתי עיתונאי. ואז במודיעין (בזירה הפלסטינית ועוד דברים שאסור לי להגיד למיקרופון) ואחרי זה מאחורי הקלעים בפוליטיקה ואז הייטק - הכל מומצא. תמיד יש אנשים שיושבים בחדר וממציאים את המציאות שהם חיים בה. אני נדרש להמציא טייטלים - אני מגייס אנשים ממש מוכשרים ואיך אורזים את זה בטייטל? אם לא היה, זה היה טוב... בוא נחשוב על העובדים בג׳ולט - לכל אחד יש טייטל ותחום אחריות אבל בסוף וזה נכון לשוק העבודה של העתיד - כל אחד עושה את מה שהוא מצטיין בו הכי הרבה. יעל נכנסה בתור hr אבל כשיש פרוייקטים היא מנהלת אותם מדהים, אז איך תגדיר אותה? או אורי שהוא מנהל מוצר אבל גם עושה קופי מדהים... אני אוהב לדבר על מקצוע של מנהל משרד - הם אנשים שהם מולטי טאלנטים מטורפים - קניות, ארוחות צהרים, גיוסים, רווחה, משכורות, משרדים - ובכל אחד להיות ממש תותח. כולם מדמיינים שהוא ממלא קנקן מים ושם בחדר ישיבות…

ליאור: זה מעצבן! כבר הייתי מעט tipsy והצלחת לעצבן אותי עם זה...

רועי: יש פה פרילנסרים? תרפיסטים? מה תרפיסט עושה? מרפא. איך אני מדמיין - חדר עם מוזיקה, ריח למון גראס וכו. אבל הוא גם איש שיווק ומכירות וקצת משפטן ורואה חשבון וקצת מנהל ואסטרטג, וצריך לעשות מצגות...ובעוגת זמנים שלהם הם הרבה יותר דברים אחרים מאשר מטפלים... כי נוח לו לבחור אחד מהחלקים בעוגה אז זה מה שהוא אומר אבל הם כלבוינקים.

ליאור: אני נהנה ואין לי שמץ של מושג מה הזמן... רועי - ממה אתה מפחד?

רועי: לא יודע כמה כוסות יין שתיתי....נורא נורא נורא מפחד להיות צפוי ומשעמם - זה נשמע קלישאה אבל זה באופן שבו אני אכשל. הפחד מכשלון הוא לעשות מה שמצפים ממני לעשות...אפרופו אורן הוברמן - דיברנו מה יצליח לכם לעשות משהו למשך תקופה ארוכה. המסקנה המרכזית בתחום המסחרי זה פחד מהפסד. כשאתה שואל אשים מצליחים מה גורם להם להצליח - תמיד יש שם את הפחד מהפסד. ולכל בנאדם זה שונה.

לאירוע ההשקה של ג׳ולט נרשמו 1000 אנשים ויש 280 כסאות, וכל השבוע אנחנו נעים בין פחד שלא יבואו לבין זה שיבואו 300 אנשים יותר. שלחתי היום מיילים ו-3 אנשים ענו שלא יוכלו להגיע ואני הסתובבתי בתחושה שאף אחד לא יבוא...

ליאור: נכון, אני פוחד שכל פעם יבואו רק 20 איש לפופקורן לייב...

רועי: הפחד הוא מה אם קיבלתי את ההזדמנות ואני אכשל? סטארטאפ זה roller coaster. אורן אמר שכל סטארטאפ משוכנע שכל חודש זה האחרון שלו.

אז אמרתי שזה לא יעבוד - ואין מה להפסיד. אני כ״כ מאמין במה שאנחנו עושים עכשיו שכל מה שמניע אותי זה פחד שמה אם קיבלתי את ההזדמנות האדירה הזו ואני אכשל?!

כשאני מזהה ימים כאלו של פחד, אני מנתק מגע כי אני יודע שזה לא זמן טוב למיקרו...

ליאור: רועי הוא מנכ״ל ג׳ולט שהצטרפתי אליו והוא בונה את הבי״ס של העולם החדש.

יש לי כמה שאלות פרקטיות - אתה קם כל יום בבוקר ויש לך בין 70 ל 200 מיילים חדשים - איך אתה מחליט על מה לענות קודם? איך מתמודד עם זה?

רועי: אני אחזור לשירות הצבאי בו מיילים מניעים הכל, וככל שאתה יותר זוטר אתה צריך לענות על יותר מיילים. אז אתה עונה עד 2 בצהריים ואז מתחיל לעבוד. וכשהגעתי למסקנה שזה לא הגיוני, אני לא עונה למייל ואז עונה רק אחרי 5-8 ימים וזה מרגיש שאני מסודר כי אני עונה ״מה קורה עם זה?״ :-)

אני נותן לזה להערם ל 150 ואז אני מסנן את הזבל, ואז התיבה נקיה כי כל מה ששם חשוב...

ליאור: אי פעם תהיה שכיר?

רועי: הייתי פעמיים בחיים שלי - ב״קשת״ 3 חודשים, זה היה קשה אפילו שאתה פוגש סלבס במסדרון, ופעם שניה הייתי מנכ״ל של סטאראפ וזה ביזארי כשכיר.

רוצה להגיד שאני לא פנאט לגבי זה כמו פעם - אם עוד 10 שנים תהיה לי הזדמנות לממש משהו עבורי כשכיר - אני לא רואה בזה דבר רע.

ליאור: זו לא היתה שאלה סתם. אני אסביר מה זה chapternship- מושג שרועי הגה לפני שנה בערך וככה נפגשנו והתלהבתי. אנשים היום לא עובדים באותה עבודה מעבר ל 2-3 שנים וכולם משחקים אותה כאילו לא זה המצב...ואז רועי אמר בוא נסיים עם השקר הזה - נאמין לצעירים שהם לא רוצים עבודה אחת יותר מ 2-3 שנים ורוצים להתפתח לעבודה הבאה - מכינים לך תוכנית לשנתיים וכולם פתוחים עם זה. לעובד ברור מה יעשה ולאן רוצה להתפתח (אפרופו כלבוניקים) ורועי כתב על זה ebook - ספר רציני עם מחקרים (חפשו באמזון). שנה אחרי אני מצטרף לג׳ולט - רועי מממש את עקרון ה chapternship שם (אפילו זכינו השבוע בתחרות hr בפרס המצוינות והחדשנות) - ומי אמר שאתה לא תעזוב אותי עוד שנתיים?

רועי: אני בג׳ולט יותר משנתיים אז אתה יכול להיות רגוע. לא קראתי את הספר מאז שכתבתי אותו, ואני מתבייש לקרוא אותו כי תמיד יש את הקטע שאתה חושב שהוא גרוע. לגבי עזיבה אחרי שנתיים - אני הבטחתי שכל שנתיים תהיה עבודה חדשה (זה ה chapter). אנשים באים לשנתיים כדי ללמוד. אני ראיינתי אנשים והרבה אומרים שהם רוצים ללמוד - חלק ממסלול ההתפתחות שלהם, סוג של בי״ס

בסטארטאפ כל יום יש לך עבודה חדשה. בגלל שהתוכנית היא בעד העובד ומשקיעה בעובד בפיתוח האישי שלו. היום בג׳ולט כל עובד מקבל קואצ׳ינג לפיתוח קריירה ואם מגיעים למסקנות שצריך ללמוד משהו - אז יש לזה תקציב. זה מלא כסף אבל חסכוני! זה עובד, כי זה מביא את העובדים הכי טובים! עובדה שבג׳ולט יש את העובדים הכי טובים - למעט נפילה קטנה איתך :)

אמנים טובים, מעתיקים ואמנים דגולים - גונבים (פיקאסו). הפואנטה היא שהעתקתי את זה מ 8200 - כל אחד עושה את התפקיד שנה. וכתבתי בספר איך מעבירים את זה לאזרחות. מתקשרת אלי ראש ענף אמ״ן שאמרה ששמעה על הספר והם רוצים להטמיע את זה אצלם - הם כנראה לא קראו את הספר כי הוא באנגלית :). אז הם באו לפגוש אותי ואמרתי להם שגנבתי את זה מהם. הם הציגו את זה וזה הוטמע שם - הם הולכים לאפשר לאנשים לצאת לפרק באזרחות ולהביא הייטק חזרה ליחידה!

ליאור: אני רוצה לעבור לנושא אישי קצת - אני הצטרפתי ביולי, זה אומר שבמאי נפגשנו לדבר על זה ואני כבר 3 ומשהו חודשים בג׳ולט - אני אחראי על המוצר אבל עושה מה שצריך - לא דיברנו מה אני מרגיש כלפי זה אז חשבתי שזה יהיה נחמד לדבר על זה פה :) סתם.

אני חייב לדעת איך זה מהצד שלך - איך זה היה? ״נו, בסדר, גרמתי לליאור להצטרף אלינו״ או ״יאא מגניב, גרמתי לליאור להצטרף״ - לא בשביל להתחנף לי, אלא בקטע של מישהו שמגיע לחברה שיש לה כבר שותפים וכו׳. אתה אוהב דברים חדשים, אז חשבתי שאולי אני הדבר החדש, אוהב את הרעיון של הבי״ס - איך אני אדע שלא נמאס לך עוד שנתיים?

רועי: אני נבוך. התחתנתי לפני שנה וחצי עם יואל ויש משהו שאני אומר לו תמיד - אני מעצבן נורא כי במסעדות אני מתעניין בכל המנות באוכל ובסוף לוקח את אותה מנה. אני אשן באותו מלון, אראה אותה הצגה. כשאני אוהב ובוחר משהו - אני אוהב אותו עד הסוף וכל הזמן. זה מורגש באנשים שאני אוהב ומעריך אותם.

הרבה פעמים אני חווה מחברים שלי ״מה יקרה אם תפסיק לאהוב אותי?״

הייתי אוכל שניצל ואורז מגיל אפס. עד שהגעתי לצבא, ושם אחרי שאכלתי שניצל (שאתם יכולים להבין איך הוא היה) - הפסקתי לאכול את זה :) כלומר צריך להיות משהו מאוד קיצוני כדי שאפסיק לאהוב משהו.

עד גיל 22 חששתי שאני לא מתמיד וכשהגעתי לצבא אמרתי שאני אעשה צבא עד הסוף - עמדתי בזה (עשיתי 4 תפקידים)

לגביך - אני מאוד מאוד תחרותי וכשאני רואה משהו טוב באופן שערורייתי, אני לא יכול לסבול את המחשבה שהוא קיים בלי קשר אלי. כשנודע לי שאתה קיים - זה ממש עצבן אותי :)

לפני שנתיים וקצת ישבנו בבלפור (ליאור- הייתי קיים 36 שנה קודם!), ומאז כל דבר שעשית עצבן אותי כי אתה כ״כ מיוחד (ליאור - טוב, נעבור לשאלה הבאה...)

לרתום בנאדם לעשות משהו איתך זה עבודה ובילינו יחד 250 שעות בתקופה הזו והיה לי חושב שנהיה שותפים - זה accomplishment שלי :)

רציונלית - הדבר הכי חשוב בעסקים זה התמדה! כשאני גיליתי שאנחנו עושים את אותו הדבר, לקח לי שנה וחצי לשכנע אותך שאנחנו צריכים לאחד כוחות ולעשות את זה יחד.

ליאור: יש פה מלא אנשים עם מיזמים. אנשים שואלים אותי את זה כל הזמן - איך למצוא שותפים? איך אתה יודע שלא תצטער כי זה משהו לשנים...

רועי: זה קצת כמו חתונה למרות הקלישאה. אני מבלה יותר זמן עם השותפים שלי מאשר עם יואל. וכמו חתונה, כשזה זה - זה זה.

מערכת יחסים באופן כללי (ליאור: אפשר על דרך השלילה) זה נס - יש פה הרבה אנשים מאותה קהילה ובכל זאת אם תצאו מפה עם אחד שיהיה חבר אמיתי - זה יהיה הישג. רוב הסיכויים שזה יהיה קשר רופף...כמה אנשים הפכו להיות משמעותיים? סטטיסטית זה נס שתמצא מישהו שאתה רוצה לדבר איתו יותר משעה ולחלוק איתו את שעות היום ותעריכו כדי לתת אמון ברמה של כסף וקרדיט וכל מה שקשור בשותפות עסקית. חשוב להבין שזה דבר בלתי סביר - כמעט ואין שותפויות טובות...רובן נגמרות בקושי/סכסוך/חיכוך. אז אם מצאתם מישהו שזה עובד איתו - זה ממש נס.

חשבתי על זה בהקשר של דירה - שכרתי השבוע דירה וזה היה ממש קשה! התקלחתי שם לפני שבאתי לפה (יכול להיות שהתנגבתי עם שטיח אמבטיה ולכן הריח...) ואמרתי ״איזה קטע שהרגע סגרתי עסקה יקרה (שכירות לשנה) ולא התקלחתי בה אף פעם - אולי היה יוצא פיפי?! הרבה דברים משמעותיים אנחנו עושים בלי לנסות קודם...את נדב הכרתי שנים לפני וכשבנינו משהו יחד, הפכנו לשותפים. עם ניצן הייתי במשלחת 8 ימים לגרמניה (שכידוע, משלחות כאלו יכולות להיות משעממות) - אז כבר היינו בכל מיני סיטואציות.

וגם אנחנו היינו בסיטואציות - היו לנו את כל הכלים להחליט שאנחנו יכולים להיות שותפים

ליאור: אבל יש בזה הרבה הרגשת בטן. זו תחושה קשה. לא מספיק מדברים על שותפויות שנפלו וחבל כי היינו יכולים ללמוד המון מזה!

אתה חייב להסביר לי למה השעון שלך לא עובד???? אני מסתכל עליו והוא תקוע על איזו שעה...

רועי: אך אחד מהשעונים שלי לא עובד. המצאתי פעם אג׳נדה ו someone called bullshit on it

אני אוהב שעונים - לא צריך לכבס אותם, הם תחזוקה נמוכה (לפחות ככה חשבתי)...יש לי המון ברמה שעצרו אותי פעם במכס....כל שעון מפסיק לעבוד אחרי כמה זמן, ואז התלהבתי שאני מגניב ושעונים נעצרים עלי....

לא ידעתי שזה פרט מעניין להמציא אג׳נדה - ב״יש עתיד״ יאיר אמר לי שהשעון לא עובד ואז תוך כדי ויכוח הוא אמר ״איך אפשר לסמוך על מישהו שאף אחד מהשעונים שלו לא עובד״ אז המצאתי סיפור שרלטני שאני לא עבד של הזמן והייתי מאוד משוכנע ואף אחד לא קנה את זה ויאיר אמר ״זה הדבר הכי מטומטם ששמעתי מישהו אומר...״

ליאור: לא יאומן איך שהזמן עבר כל כך מהר והכרטיס התמלא כי רק חצי מהפודקאסט יופץ ואתם זכיתם.

אז הזמן נגמר, אבל אם כבר הבכתי אותך כמה פעמים - יום ראשון יש השקה סודית למשהו שאנחנו עובדים עליו כבר הרבה זמן - הבי״ס של העולם החדש. זו מסיבת השקה סודית אבל נרשמו אליה 1000 איש אז לא יודע כמה היינו טובים בלשמור את זה בסוד...האם אתה מוכן בגלל שזו הקהילה שלי - לספר בכמה מילים במה מדובר?

רועי: זה משהו שאתם רוצים לשמוע? אז אני אספר...התפיסה מאחורי ג׳ולט אומרת שרובנו עובדים בעבודות שהומצאו לאחרונה וזה אומר לאגור כישורים נוספים. אי אפשר ללמוד דבר אחד ורק פעם אחת - אין ספק שהרעיון המיושן הזה הוא לא רלוונטי וזה אומר שהלמידה חייבת להיות חלק מאורח החיים שלנו - איך מייצרים למידה אפקטיבית מספיק כדי שאנשים יהפכו אותה לחלק מאורח חייהם? אני מדמיין משהו מיושן...ועם זה יצאנו לדרך - ג׳ולט זה יחידת תוכן של שעה וחצי שמורכבת ממומחה ודיון מקצועי מונחה. למידה שיחתית - סביב דיון, מה שמאפשר ללמוד מהמומחים שמעבירים את התוכן וגם מהאנשים האחרים בחדר. סביב זה פיתחנו ג׳ולט rooms - זה בעצם בי״ס של עולם חדש - פתחנו קמפוסים פיזיים (הראשון בת״א, רוטשילד 8) ומעבר לזה שהמשקיעים חשבו שהשתגענו - פיתחנו רהיטים חדשים! דברים משוגעים (הנגר על סף התאבדות). זה אומר שעושים מנוי, מקבלים אפליק׳ ובוחרים לאיזה כיתה להירשם, באיזה יום, ליד מי לשבת, וכו׳. זו סביבה טובה לנטוורקינג, יוצאים עם מערכות יחסים חדשות!

מלמדים פה את כל המקצועות החדשים - מו״מ, דיבור בציבור, ניהול קהילה וכו׳. לא תקבלו מקצוע אבל זה יביא אתכם מ 1 ל 10 - יגרום לכם להתפתחות!

ליאור: אני מאוד מתרגש כי חשבתי שרועי יגיד שמי שיבוא בראשון ידע, וכל השאר ידעו ביום שני....הדבר שהכי ריגש אותי - יש הרבה מסלולים כמו חדר כושר ואתם יכולים לבוא מתי שאתם רוצים לאיזה מסלול שרוצים ואותם אנשים יבואו בערך באותם זמנים, אבל כישורי ה 121 זה מה שגרם לי לצמרמורת...כי אתם יודעים שאני הכי מאמין בזה, הקטע של מ 1 עד 10 - איך לכתוב מיילים ואיך לעשות נטוורקינג, ואיך לעשות מו״מ על המשכורת, ואיך להיות פרי לנסרים (שזה היה החלום שלי עד לא מזמן עם ה nuֿschool)

רועי: לפני איפה נרשמים, אני באמת מבקש לא לספר. היתה הענות גדולה והתקשרנו לכולם אחד-אחד (אגב, זה טיפ שקיבלתי - להתקשר ל 1000 לקוחות הראשונים שלך) ובגלל שהbatch מוגבל אז חשוב לשמור על זה בסוד ולכבד את האנשים שעוד לא גילינו להם.

שאלות מהקהל -

●      דניאל: נשמע מדהים. לי היה רעיון משלים למה שאתה עושה, אני חושב שבי״ס צריך ללמד כישורי חיים כמו איך להתמיד, איך להימנע מסיפורים שאתה מספר לך בראש. האם יש מקום לשלב את זה?

○       תשובה: לא רק שיש, גילינו שיש לזה ביקוש. אני מעדיף ללמוד את זה ממישהו שעבר את זה מאשר מגוגל...עשינו מאות טסטים, אחד מהם יקרה מאוד של מו״מ שהוא הקאוצ׳ר האישי של בכירי אפל. וכל מי שעבר את זה הופך להיות מעולה בזה ולא חבתי על זה כששלחתי את כל העובדים שלי :)

●      סנדרה: האם התוכנית היא למבוגרים בלבד או גם לדור ההמשך?

○      תמיד שמדברים על חינוך מדברים על ילדים, אבל אנחנו הרבה יותר זמן מבוגרים ולכן מה שמעניין זה מה קורה אחרי גיל 21 כי אני הרגשתי שיש הרבה שיט בזה ועבדנו קשה למצוא פתרון

●      רעואל - בכל החוגים שאני מלמד (אנימציה, גרפיקה, תלת מימד), אני מקפיד כל 3 ערכים: טכניקה (משתדל שילמדו את עצמם), יצירתיות (מאוד שמחתי לשמוע שאתה כותב), ושיתוף פעולה. האם זה באמת העקרונות שצריכים להוביל את החינוך היום?

○      כן. כל מה שהוא רפטטיבי. העתיד נמצא בלחבר בין תחומים. יצירותיות וכישורי אנושיים זה העתיד כי מכונות לא יכולות להחלף את זה. מתכנת ילמד איך לעשות את זה טוב יותר ואיך לעשות את מה שמסביב וזה כולל התעסקות עם אנשים ויצירתיות מסביב.

●      למה נזהרים מלהשתמש בפיפל סקילז או סופט סקליז?

○      התחלנו הכל מחדש, החלפנו כיתה, תוכן, מהות של מהו תלמיד - הכל עוצב מאפס וזה קשה להסביר מה גולט עושה ולכן אנחנו נזהרים מלהכניס הכל בבת אחת. אתם אנשי המהפכה ופה יכולתי לתת את הפיץ ממקום כזה. בעולם הישן צריך להתאמץ ולהסביר שהמהפכה קורית. לכם זה נראה טבעי.

תודה רבה לכם ולרועי, לצוות מתנדבים המשוגע שיש פה!

 

 

אולי יעניין אתכם גם: